תנ"ך - ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם: (הושע פרק יא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל־עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם: (הושע פרק יא פסוק ז)

טקסט בלבד:

ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם: (הושע פרק יא פסוק ז)

תיקון קוראים:

ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם: (הושע פרק יא פסוק ז)

תרגום יונתן:
וְעַמִי פְלִיגִין לִמתָב לְאוֹרָיתִי בִּמרוּעָא קַשׁיָא יִתעָרְעוּן כַּחדָּא לָא יְהָכוּן בְּקוֹמָא זְקוּפָא :

עין המסורה:
ועמי - י"א: שמ' ט , כז; שו' יב , ב; יר' ב , יא , לב; ה , לא; ח , ז; לא , יג; הו' יא , ז; אס' ז , ג , ד; דה"א כח , ב. תלואים - ב' , חד מלא וחד חסר: דב' כח , סו; הו' יא , ז. יקראהו - ב' וחסר: הו' יא , ז; תה' קמה , יח.

מסורה גדולה:
יקראהו ב' וחס' ואל על יקראהו לכל אשר יקראהו באמת .

מסורה קטנה:
תלואים - ב' חד מל' וחד חס'; למשובתי - ל'; יקראהו - ב'.

רש"י:
ועמי תלואים למשובתי - [מה ששיבבו עצמם ממני.] כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי , 'תלויים' הם אם לשוב אם לא לשוב; בקושי ישובון אלי. ואל על יקראוהו יחד לא ירומם - ואל הדבר אשר יקראוהו עליו הנביאים יחד , לא ירוממהו עמי ולא יאות לעשותו. ויש מפרשים: ואל על יקראוהו - קשים פגעים יפגעום; ואל - כמו "יש לאל ידי" (בר' לא , כט). ואין זאת , שהרי נקוד בפתח (סגול) , ואם היה 'ואל' שם דבר , היה נקוד בצרי. ויונתן תירגם: "ובמרעא קשיא יתרעעון" - עשה על לשון 'קשה'. ולי נראה שפירשתיו כהוגן. יחד לא ירומם - "כחדא לא יהכון" (ת"י) - בקומה זקופה.

ר' יוסף קרא:
ועמי תלואים למשובתי - הם תלויים בכך אם ישובו או אם לא ישובו. ואל על יקראוהו - יש פותרין (ראה רש"י): עלילה חזקה יקרא אותם בכך; ומפרשים ואל כמו "יש לאל ידי" (בר' לא , כט) , שפתרונו לשון חוזק , ועל מפרשים כמו "עלילה" (תה' יד , א). אבל אילו שתי תיבות ונקודותיהן אינם מוכיחים על פתרונם זה: ואל נקוד פתח קטן (סגול) ומחובר במקף לעיל , והוא כמו כל 'ואל' שמשמש לתיבות שלאחריו , כמו "אל משה ואל אהרן" (שמ' ו , יג); ועל פתח הוא כמו כל 'על' שהוא משמש לתיבה שלפניו , כמו "על מצרים ועל כוש" (יש' כ , ג); ולכך אינם יוצאים מגזרתם. וכה פתרונו: ואל על יקראוהו - כלומר: ואל הדבר שיקראוהו עליו הנביאים לישראל. יחד לא ירומם - פתרון: כולם יחדו לא ירוממו ולא יועילון תשובה לעשות.

ראב"ע:
ועמי תלואים - באל"ף , כמו "אשר תלאום" (ש"ב כא , יב). ויו"ד למשובתי - אינו סימן הפועל , כמו "ושימחתים בבית תפילתי" (יש' נו , ז); "אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" (תה' ה , ח); כי 'משובה' לעולם לגנאי. והנה הטעם , שהם עושים דרך משובה עמי , כאדם תלוי באויר , אינו עולה למעלה ואינו יורד למטה. ואל על - כמו "נאם הגבר הוקם על" (ש"ב כג , א) , שהוא תאר , כמו "עליון" (בר' יד , יח). והנה פירושו: ואל עליון יקראוהו הקוראים , והם נביאי השם. וכולם על דרך אחד לא ירימו ראש.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ועמי תלואים למשובתי - כלומר: עדיין עמי הם משובבים. ואל על יקראוהו - פירוש: והנביאים יקראו להקדוש ברוך הוא בשבילם , והם לא ירוממו להקדוש ברוך הוא.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ועמי תלואים וקשורים ונשענים עדיין למשובתי - שהייתי משובב אותם (ע"פ יש' מט , ה) , לקוראם אלי ולמושכם בעבותות אהבה ולהרים עול על לחיהם ולהכיל להם לאט (ראה לעיל , ד); וסבורים שגם עתה אעשה להם כן , אבל כל כך צרות רבות ורעות (ע"פ דב' לא , כא) יקראהו יחד , שלא ירומם ויגביה עוד ראש. ואל על - אל גֹבה הקורות שיקראוהו ויעלו על צוארו ויכשילו כחו (ע"פ איכה א , יד) , לא ירומם ראש ולא יתגבר כנגדו. [משובתי - 'מאיטישורא' (בלעז). ואל על - אל גבהו וגאונו יקראהו. אל על - כמו "הוקם על" (ש"ב כג , א); מלשון "ויגדלהו למעלה" (דה"ב א , א).] גם יש לומר: ועמי תלאים לי למשובתי - שלא הייתי מכביד עליהם ומיסרם בקושי; כמרים עול הייתי להם , ומתרגלם ומנהלם לאט (ראה לעיל , ג - ד) , ואל תועלת והטבה יקראוהו נביאי יחד; והם לא שמעו , ולכך לא ירומם ראש עוד מתחת מלך אשור , ואניעהו ואורידהו (ע"פ תה' נט , יב). ובכך איסרך , ולא להשחית ולכלה (ע"פ דה"ב יב , יב);

רד"ק:
ועמי תלואים - החירק תחת האל"ף , והיא במקום ה"א למ"ד הפועל , כי שרשו 'תלה'; וכן "והיו חייך תלואים" (דב' כח , סו); "אשר תלאום שמה" (ש"ב כא , יב). אמר: עמי תלואים בין הצרה והרווחה: פעם תבואם צרה , פעם יהיו ברוחה; וזה למשובתי , כלומר: בעבור המשובה והמרד שעושים לי. ויו"ד 'משובתי' - כיו"ד "ושמחתים בבית תפלתי" (יש' נו , ז). ואם לא היו מורדים בי , היו לעולם ברוחה. ואדני אבי ז"ל פירש: מסופקים הם במצותי; מלשון רבותינו ז"ל (ראה משנה יבמות ד , ב): אשם תלוי. אמרו כי סְפֵקה להם במצותי , אע"פ שהם ידעו הבירור , אך למשובתי ולמרוד בי יעשו דבר זה. ורבינו שלמה ז"ל פירש למשובתי - עניין 'תשובה'; אמר: כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי הם תלואים אם לשוב אם לא לשוב. ולא מצאנו 'משובה' כי אם לגנאי. וכן תרגם יונתן עניין 'תשובה': "ועמי פליגין למיתב לאוריתי ובמרועא קשיא יתערערון כחדא לא יהכון בקומה זקופה". ואל על יקראוהו - יקראוהו הנביאים תמיד לשוב אל אֵל עליון. יחד לא ירומם - וכולם כאחד אין בהם שישוב לאל וירומם אותו ויגדלהו בלבו ובפיו. והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש: וכלם על דרך אחד לא ירימו ראש; וזה כדרך המתרגם. ואדני אבי ז"ל פירש ירומם בצרי כמו בפתח , אמר: לא יעלה אחד מהם למדרגה שחושב לעלות אליה.

ר' יוסף כספי:
ועמי תלואים למשובתי - כמו "והיו חייך תלואים לך מנגד" (דב' כח , סו); כי 'תלא' תהיה שורש מיוחד בעברי. וזה השם מונח על הדבר המסופק , וזה כענין "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים" (מ"א יח , כא); כמו שקדם "אין מלך ואין שר" וכו' (הו' ג , ד). ואולם שם 'משובה' הוא מיוסד לרעה; ובא הכנוי - לַשם , כמו "תועבת יי'" (דב' ז , כה). וכבר ידוע שנוי צירוף הפעֻלות. ואל על - הפך "לא על" (הו' ז , טז) , כמו שפרשנו. יקראוהו - הקוראים , הם הנביאים המוכיחים.

ר' ישעיה מטראני:
ועמי תלואים למשובתי - בלב ולב לעשות תשובה לפניי. ואל על שיקראוהו הנביאים , לא ירומם יחד לשוב - כי אם זה אומר לשוב , ונשוב לבוראינו , וזה אומר: לא נשוב.
ריכוז קישורים