תנ"ך - לא
אעשה
חרון
אפי
לא
אשוב
לשחת
אפרים
כי
אל
אנכי
ולא־איש
בקרבך
קדוש
ולא
אבוא
בעיר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֤א
אֶֽעֱשֶׂה֙
חֲר֣וֹן
אַפִּ֔י
לֹ֥א
אָשׁ֖וּב
לְשַׁחֵ֣ת
אֶפְרָ֑יִם
כִּ֣י
אֵ֤ל
אָנֹכִי֙
וְלֹא־אִ֔ישׁ
בְּקִרְבְּךָ֣
קָד֔וֹשׁ
וְלֹ֥א
אָב֖וֹא
בְּעִֽיר:
(הושע פרק יא פסוק ט)
לֹא
אֶעֱשֶׂה
חֲרוֹן
אַפִּי
לֹא
אָשׁוּב
לְשַׁחֵת
אֶפְרָיִם
כִּי
אֵל
אָנֹכִי
וְלֹא־אִישׁ
בְּקִרְבְּךָ
קָדוֹשׁ
וְלֹא
אָבוֹא
בְּעִיר:
(הושע פרק יא פסוק ט)
לא
אעשה
חרון
אפי
לא
אשוב
לשחת
אפרים
כי
אל
אנכי
ולא־איש
בקרבך
קדוש
ולא
אבוא
בעיר:
(הושע פרק יא פסוק ט)
לא
אעשה
חרון
אפי
לא
אשוב
לשחת
אפרים
כי
אל
אנכי
ולא־איש
בקרבך
קדוש
ולא
אבוא
בעיר:
(הושע פרק יא פסוק ט)
תרגום יונתן:
לָא
אַעֲבֵיד
תְּקוֹף
רֻגזִי
לָא
יְתוּב
מֵימְרִי
לְחַבָּלָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
אֲרֵי
אֱלָהָא
אֲנָא
וּמֵימְרִי
לְעָלְמָא
קַיָים
וְלֵית
עוּבָדַי
כִּבנֵי
בִסרָא
דְּדָיְרִין
עַל
אַרעָא
כֵּין
גְּזַרִית
דְּבֵינֵיכוֹן
שְׁכִינְתִי
קַדִּישָׁא
וְלָא
אֲחַלֵיף
בְּקִריָא
אֻחרִי
עוֹד
יָת
יְרוּשׁלֶם
:
מסורה גדולה:
ולא
איש
ב'
כי
אל
אנכי
ולא
איש
ואנכי
תולעת
ולא
איש
.
רש"י:
לא
אשוב
-
מדברי
הטוב
אשר
אמרתי
,
"לא
מאסתים
ולא
געלתים"
(וי'
כו
,
מד)
,
להיות
משחית
את
אפרים.
כי
אל
אנכי
-
המקיים
דברי
טובתי
,
ואין
מדתי
להנחם
על
הטובה
(ע"פ
יר'
יח
,
י).
["לא
איש
אל
ויכזב"
(במ'
כג
,
יט).]
בקרבך
קדוש
,
ישראל
,
לא
אבא
(בנוסחנו:
ולא
אבוא)
בעיר
אחרת;
כבר
הבטחתי
להשרות
שכינתי
בקרבך
,
בירושלם
,
ולא
אשרה
אותה
עוד
בעיר
אחרת.
ויש
מפרשים
בעיר
-
לשון
שנאה
,
כמו
"ויהי
ערך"
(ש"א
כח
,
טז).
ר' יוסף קרא:
כי
אל
אנכי
ולא
איש
-
איני
כאיש
,
שאין
לו
ארך
אפיים
אלא
מיד
נוקם
את
חמתו;
אבל
אני
מאריך
אפי
,
כי
אל
ארך
אפיים
אני
להם.
בקרבך
קדוש
ולא
אבוא
בעיר
-
ולכך
,
כל
זמן
שבקרבך
קדוש
,
לא
אבוא
בעיר
כדי
ליקח
נקמתי
מהם.
ראב"ע:
לא.
אל
-
שאוכל
לסבול
הכעס.
ועוד:
כי
בקרבך
לבדך
הייתי
קדוש
,
כי
אל
אנכי
[ולא
איש]
,
ולא
אבא
בעיר
-
על
דרך
"ישב
אלהים
את
האדם"
(דה"ב
ו
,
יח).
והגאון
אמר:
לא
אבא
בעיר
אחרת
,
רק
בירושלם
לבדה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
כי
איך
אתנך
אפרים
כאדמה
,
אשימך
,
אמגנך
,
כצבויים
(בנוסחנו:
כצבאים)?
ולא
איש
-
הנוטר
ונוקם
ומכלה.
בקרבך
הייתי
קדוש
עד
עתה
,
ולא
אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
עוד
בעיר
-
ולא
אשכן
עוד
בתוכך.
רד"ק:
לא
אעשה
,
לא
אשוב
-
אם
יסרתים
בעונם
,
לא
אשוב
עוד
עליהם
לשחתם
מכל
וכל.
כי
אל
אנכי
ולא
איש
-
כי
אני
ארך
אפים;
לא
כבן
אדם
,
שלא
יוכל
לסבול
כעסו
ועושה
עם
אויבו
כפי
חמתו
וכעסו.
או
פירושו
כטעם
"לא
איש
אל
ויכזב
ובן
אדם
ויתנחם"
(במ'
כג
,
יט)
,
וכיון
שהבטחתי
אבותם
להטיב
להם
ולזרעם
אחריהם
(ע"פ
דב'
א
,
ח)
לא
אשוב
מהבטחתי
אע"פ
שהם
חטאו
לפני
,
אלא
איסרם
,
ולא
אשחיתם
מהיות
גוי
(ע"פ
יר'
לא
,
לה).
בקרבך
קדוש
-
ועוד
שהשכנתי
כבודי
ביניהם
,
מה
שלא
עשיתי
לעם
אחר
,
ולא
אחלל
כבודי.
ולא
אבוא
בעיר
-
פירש
הגאון
רב
סעדיה:
ולא
אבוא
בעיר
אחרת
אלא
בירושלם.
ועל
הדרך
הזה
תרגם
יונתן:
"ולא
אחליף
בקיריא
אחרינא
עוד
ית
ירושלם".
והחכם
רבי
אברהם
אבן
עזרא
פירש:
בקרבך
קדוש
אע"פ
שלא
אבוא
בעיר
,
כמו
שאמר
"האמנם
ישב
אלהים
את
האדם
על
הארץ"
(דה"ב
ו
,
יח).
ורבותינו
ז"ל
פרשו
ואמרו
(ראה
תענית
ה
,
א):
משום
דבקרבך
קדוש
,
לא
אבוא
בעיר?!
אלא
שלא
אבוא
בירושלם
שלמעלה
עד
שאבנה
ירושלם
שלמטה.
ומי
איכא
ירושלם
למעלה?
אִין!
דכתיב
"ירושלם
הבנויה
כעיר
שחוברה
לה
יחדיו"
(תה'
קכב
,
ג).
ר' יוסף כספי:
לא
אשוב
-
נכון
בעברי
גם
על
התחלת
תנועה
,
כמו
שהודעתיך
בכמה
מקומות.
וטעם
כי
אל
אנכי
-
כמו
שכתוב
"אל
רחום"
(שמ'
לד
,
ו).
ואל
-
טעמו:
חזק
ותקיף;
וכתוב
"טוב
ארך
אפים
מגבור
ומושל
ברוחו
מלוכד
עיר"
(מש'
טז
,
לב);
וכן
אמר
ישעיה
"חמה
אין
לי"
(יש'
כז
,
ד).
בקרבך
קדוש
ולא
אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
בעיר
-
זה
הגדה
אחרת.
כלומר:
אני
קדוש
שוכן
בקרבך;
כטעם
"ושכנתי
בתוך
בני
ישראל"
(שמ'
כט
,
מה)
-
על
צוותו
בנין
המשכן;
וכן
"ושכנתי
בקרבך"
(ראה
זכ'
ב
,
יד).
אבל
להסיר
כל
אמונת
גשמות
מן
העם
אמר:
ולא
אבא
בעיר
-
בשום
עיר
,
וגם
לא
בירושלם;
ואם
אמרתי
שאני
שוכן
בקרבך.
כי
אין
הכונה
,
רק
על
כבודו
יתעלה
,
כי
אין
לו
מקום
כלל;
וכן
כתוב
"אי
זה
בית"
וכו'
(יש'
סו
,
א).
וביאור
כל
זה
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
ר' ישעיה מטראני:
לא
אעשה
חרון
אפי
-
שאכלה
אתכם.
כי
אל
אנכי
ולא
איש
-
ונקראתי
"רחום
וחנון"
(שמ'
לד
,
ו).
בקרבך
-
ישכון
שמי
הקדוש
,
ולא
אבוא
בעיר
אחרת
,
כי
אם
בירושלם
,
ולא
אכלה
אתכם;
ואחריכן
,
שתימרק
עונותיכם
בגלות
,
אושיע
אתכם.