תנ"ך - ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד: (הושע פרק יב פסוק י)

וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד: (הושע פרק יב פסוק י)

ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד: (הושע פרק יב פסוק י)

ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד: (הושע פרק יב פסוק י)

תרגום יונתן:

וַאֲנָא יְיָ אֱלָהָך דְּאַפֵּיקתָּך מֵאַרעָא דְמִצרָיִם עוֹד אוֹתֵיבִנָך בְּמַשׁכְּנִין כְּיוֹמֵי קֳדָם :

עין המסורה:

ואנכי יי' - י"ב (בלישנא): שמ' ד , יא; כ , ב , ה; דב' ה , ו , ט; ש"ב ז , יח; יש' מג , יא; מד , כד; נא , טו; הו' יב , י; יג , ד; תה' פא , יא. עד - י"ד חסר (בלישנא): ראה לעיל , א. עד - י"ב חסר: ראה לעיל , א. באהלים - ד': שו' ח , יא; יר' לה , ז , י; הו' יב , י. (ואחד: כאהלים - במ' כד , ו).

מסורה קטנה:

עד - י"ד חס'; באהלים - ד'.

רש"י:

כנען בידו מאזני מרמה - אתם סומכים על בצעכם , שאתם סוחרים ורמאים; ועל עושרכם אתם אומרים: אך עשרתי , ולמה לי לעבוד הקדוש ברוך הוא? מצאתי און - כח. כל יגיעי לא ימצאו לי - טוב לך אם אמרת בלבך: כל ממוני לא יהא בו ספק לכפר על עווני אשר חטאתי; כן תירגמו יונתן: "נבייא אימר להון כל עותריכון לא יתקיים לכון ביום תושלמת חוביכון". לא ימצאו - לא יסופק , כמו "ומצא להם" (במ' יא , כב). ולא יתכן לפרש כל יגיעיי - כל היגיעים לבקש עווני לא ימצאו לי עון , שאם כן היה ראוי לכתוב 'כל יגֵעיי' , בלא יו"ד , ולינקד בצרי. אבל עתה אינו לשון "יגע" (דב' כה , יח) , אלא לשון "יגיע" (תה' קכח , ב). ומדרש אגדה היה דורש בו רבי שמעון זצ"ל: מצאתי און לי - מצאתי לי שטר חוב , שיש לי מלכות על ישראל: "וילכו גם אחיו ויפלו" וגו' , "הננו לך לעבדים" (בר' נ , יח). [און לי - דיני שטר; כמו 'כותבין עליו אונו' (ראה גיטין מג , ב); וכמו 'באוני אחד ובטימי אחת' בבראשית רבה (ב , ב). וזה פירושו: ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי - ירבעם בן נבט , שהיה משבט אפרים , מתפאר בעצמו ואומר: אך עשרתי מצאתי און לי - שטר אחד , שכל ישראל עבדים לי , שאבי קנה אותם; דכתיב "וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים" , ומה שקנה עבד קנה רבו , וכל ממונם שלי. לפיכך אין בי חטא אם אטול כל אשר להם , כי הם עבדי. מה כתיב אחריו?] ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - גדוּלה הבאה לאביך במצרים , מאתי היתה. [אמר הקדוש ברוך הוא: "הננו לך לעבדים" (בר' נ , יח) לא שכחת , אבל "אנכי יי' אלהיך" שנאמר בעשרת הדברות (שמ' כ , ב) שכחת , שהעמדת שני עגלים , אחד בביתאל ואחד בדן (ראה מ"א יב , כט).] ולעניין פשוטו של מקרא: אתה אומר: מצאתי און [לי] על ידי עושר מאזני מרמה; ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - שם הבחנתי בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור; ואף אני היודע ונפרע ממאזני מרמה העשויים מבלי הבין ומהטומן משקלותיו במלח כדי לרמות (ראה ב"מ סא , ב). עוד אושיבך באהלים - אכרית מתוכך סוחרי מרמה ואושיבך באהלים - אעמיד מכם תלמידים עוסקים בתורה. כימי מועד - כימי מועד הראשון , שהיה יעקב אביכם "יושב אהלים" (בר' כה , כז).

ר' יוסף קרא:

ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי - כשקנו כל נכסיהם ברמאות , הם אומרים: נתעשרנו , מצאנו ממון! כל יגיעי לא ימצאו לי עון וחטא - שקניתי ברמאות אפילו שוה פרוטה. [ורבי שמעון אבי רבינו פתר: ויאמר אפרים - כך אמר אפרים , הוא ירבעם שהוא משבטו , כשהמליכוהו עליהם: עכשיו אתעשר מממונם של ישראל. מצאתי און לי - מצאתי כתב שכתוב בו שכל ישראל עבדים לי , לפי שאמרו השבטים ליוסף: "הננו לך לעבדים" (בר' נ , יח); כל יגיעיי לא ימצאו לי עון אשר חטא - מאחר שהם עבדיי , כל יגיעיי שאטול מהם לא ימצאו לי חטא. ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - אותו כתב מצאתי לי להעביד לי את ישראל , כמה דאת אמר "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים , לא ימכרו ממכרת עבד" (צירוף של וי' כה , נה עם שם , מב) , אבל אותו הכתב שכתוב בו: ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - לא מצאתי לי; שהוחסך מאת הקדוש ברוך הוא ועבד לבעלים שעשה. ואני פתרתי כתרגומו: ויאמר אפרים אך עשרתי - כלומר: כשהם חוטאים לפני היה להם לומר: למה אנו חוטאים ליי'? והלא כל העושר שמצאנו , כל נכסינו שיגענו בהם , לא ימצאו כופר (ע"פ איוב לג , כד) לנו ביום עברה (ע"פ מש' יא , ד) לעון ול חטא אשר חטאנו.] ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - ואם היו הם אומרים כך , שהתוודו על עונם (ע"פ וי' כו , מ) - אני יי' שהוצאתים מארץ מצרים , אני הוא שהייתי מושיבם עדיין באהלים כימי מועד צאתם ממצרים (ע"פ דב' טז , ו).

ראב"ע:

ואנכי - הטעם: הלא תזכר , כי אני העליתיך ממצרים בעושר רב שלא יגעת בו , וכלכלתיך במדבר בהיותך באהלים; כמו כן אוכל לעשות לו? כימי מועד צאתך ממצרים (ע"פ דב' טז , ו).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים עוד אושיבך באהלים כימי מועד - פירוש: יאמר הקדוש ברוך הוא: אני הוצאתי אתם ממצרים וצויתי להם את המצוֹת , והם לא שמרו אותם; על כן אַגְלה אותם מעל אדמתם ואושיב אותם באהלים כימי מועד - כלומר: לא יבואו ימים מועטים (ראה דנ' יב , ז: "מועד מועדים וחצי").

ר' אליעזר מבלגנצי:

והרי אנכי יי' אלהיך מארץ מצרים , שעוד הייתי מושיבך באהלים - בטח מאין מחריד (ע"פ יח' לד , כח). כימי מועד - שהייתי נועד לך (ע"פ שמ' כט , מג) ושוכן בתוכך במדבר.

רד"ק:

ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - משם ידעוני אבותיך , שעשיתי עמהם כמה אותות ומופתים והוצאתים מבית עבדים; וכן אמר בתורה "אנכי יי' אלהיך" וגו' (שמ' כ , ב). ועליך היה לדעתי ממה שעשיתי עם אבותיך ועמכם אחריהם כל זמן ששמעתם בקולי. וכן אני עתיד עוד להוציאך מהגלות שתהיו שם , כמו שעשיתי כשהוצאתי אתכם ממצרים וכלכלתי אתכם במדבר והושבתי באהלים; כן אני עתיד עוד , כשאוציאכם מארצות העמים , להושיב אתכם באהלים במדבר בדרך ולהראותכם נפלאות , עד שתשובו לארצכם בשלום; כמו שכתוב "אפתח על שפיים נהרות" וגו' (יש' מא , יח) , ואומר "וארץ ציה למוצאי מים" (יש' מא , יח). ופירוש כימי מועד - מועד צאתך ממצרים (ע"פ דב' טז , ו). וכל זה לא תתנו אל לבבכם , להתבונן בטובות שעשיתי עם אבותיכם ועמכם.

ר' יוסף כספי:

עוד אושיבך באהלים - גם זה לרמז לזמן חזקיה ולזמן זרובבל (ראה פירושו הו' יא , י). ובכלל , כי דרך הנביאים לערב תמיד דיברי נחמה עם דברי תוכחה , כמו הסכנגבין (ראה מו"נ ב , א). וזה התחיל משה הראש , כדי שלא יצא לב ההמון ויתיאשו מן הטובה. ואלו ענינים גדולים , והכל 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

ואנכי יי' אלהיך אשר הוצאתיך (ע"פ שמ' כ , ב) מארץ מצרים - ושכחת אותי. עוד אושיבך באהלים כימי מועד - כמו שעשיתי לך במדבר , שישבתם בסוכות ענני כבוד (ראה לק"ט וי' סז , ב). וזה יהיה לימות המשיח , שכל ישראל יצאו מעיירות הגוים למדבר , כמו שכתבנו למעלה (הו' ב , טז).