תנ"ך - לא
יתנו
מעלליהם
לשוב
אל־אלהיהם
כי
רוח
זנונים
בקרבם
ואת־ה'
לא
ידעו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֤א
יִתְּנוּ֙
מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם
לָשׁ֖וּב
אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם
כִּ֣י
ר֤וּחַ
זְנוּנִים֙
בְּקִרְבָּ֔ם
וְאֶת־יְהוָ֖ה
לֹ֥א
יָדָֽעוּ:
(הושע פרק ה פסוק ד)
לֹא
יִתְּנוּ
מַעַלְלֵיהֶם
לָשׁוּב
אֶל־אֱלֹהֵיהֶם
כִּי
רוּחַ
זְנוּנִים
בְּקִרְבָּם
וְאֶת־יְהוָה
לֹא
יָדָעוּ:
(הושע פרק ה פסוק ד)
לא
יתנו
מעלליהם
לשוב
אל־אלהיהם
כי
רוח
זנונים
בקרבם
ואת־ה'
לא
ידעו:
(הושע פרק ה פסוק ד)
לא
יתנו
מעלליהם
לשוב
אל־אלהיהם
כי
רוח
זנונים
בקרבם
ואת־יהוה
לא
ידעו:
(הושע פרק ה פסוק ד)
תרגום יונתן:
לָא
שָׁבְקִין
עוּבָדֵיהוֹן
לִמתָב
לְפֻלחָנָא
דֶאֱלָהֲהוֹן
אֲרֵי
רוּחַ
דְּטָעוּ
אַטעִיתַנוּן
וְאֻלפָן
מִן
קֳדָם
יְיָ
לָא
תְבַעוּ
:
עין המסורה:
ואת
-
יי'
-
ו':
יש'
ט
,
יב;
לא
,
א;
יר'
י
,
כא;
נ
,
ד;
הו'
ה
,
ד;
יונה
א
,
ט.
רש"י:
לא
יתנו
מעלליהם
-
לא
יעזבו
דרכם
הרעה;
כמו
"נתן
ריחו"
(שה"ש
א
,
יב);
"ולא
נתנו...
להרע
עמדי"
(בר'
לא
,
ז).
ר' יוסף קרא:
לא
יתנו
מעלליהם
לשוב
אל
אלהיהם
-
ועדיין
אינם
נותנים
דעת
לליבם
ממעשיהם
הרעים
שבידיהם
,
לשוב
להקדוש
ברוך
הוא.
ראב"ע:
לא
יתנו
-
לא
יעשו
מעשים
שישובו;
או
לא
יניחו
,
על
דרך
"על
כן
לא
נתתיך"
(בר'
כ
,
ו).
ר' אליעזר מבלגנצי:
ואף
משנטמא
,
לא
ישיבו
אל
לבם
לדעת
,
ולא
יתנו
ויניחו
מעלליהם
הרעים
לשוב
אל
יי'
אלהיהם
(בנוסחנו:
אל
אלהיהם)
-
כל
כך
דבקו
בעצביהם
וכל
כך
הם
מלאים
רוח
זנונים.
ואת
יי'
לא
ידעו
-
ולא
הכירו
טובותיו
וחסדיו
שעושה
להם
גם
עתה;
שיודעים
הם
שמאת
המקום
בא
להם
הטוב
,
כגון
אחאב
במעשה
אליהו
(ראה
מ"א
יח)
ובמלחמת
בן
הדד
(ראה
מ"א
כ)
,
ויורם
בן
אחאב
(ראה
מ"ב
ג;
ו)
וירבעם
בן
יואש
(?
ראה
מ"ב
יד
,
כג
-
כז)
בגדולות
שעשה
בימיהם
אלישע.
ואע"פ
כן
לא
שבו.
ואחרי
שהצפור
יכולה
לצאת
מן
הפח
ואינה
יוצאה
,
מה
יעשו
לה?
-
יתפשוה
וישחטוה.
ולכלם
לכך
אני
מוּסָר
(ראה
לעיל
,
א
-
ב).
רד"ק:
לא
יתנו
מעלליהם
-
כמו
"ולא
נתן
סיחון"
(במ'
כא
,
כג);
"לא
יתנני
השב
רוחי"
(איוב
ט
,
יח)
,
והדומים
להם
-
עניין
עזיבה
והנחה.
אמר:
לא
יניחו
אותם
מעלליהם
הרעים
לשוב
אל
אלהיהם;
כלומר:
כל
כך
הרבו
לפשוע
,
עד
שלא
נשאר
להם
דרך
לתשובה
עד
שיקבלו
ענשם.
או
פירושו
כל
כך
הם
דבקים
במעשיהם
הרעים
,
עד
שאפילו
יהרהרו
פעם
אחת
תשובה
בלבם
הם
מתחרטים
מיד.
כי
רוח
זנונים
בקרבם
-
המתעה
אותם.
ואת
יי'
לא
ידעו
-
לא
דרשוהו
פעם
אחת;
אלא
תמיד
הם
דבקים
במעשיהם
הרעים.
ויונתן
תרגם:
"ואולפן
מן
קדם
יי'
לא
תבעו".