תנ"ך - אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל: (הושע פרק ה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא־נִכְחַד מִמֶּנִּי כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל: (הושע פרק ה פסוק ג)

טקסט בלבד:

אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל: (הושע פרק ה פסוק ג)

תיקון קוראים:

אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל: (הושע פרק ה פסוק ג)

תרגום יונתן:
קֳדָמַי גְּלַן עוּבָדֵי בֵית אֶפרַיִם וּבֵית יִשׂרָאֵל לָא מִטַמרִין מִן קֳדָמַי אֲרֵי כְעַן טְעוֹ דְבֵית אֶפרַיִם אִסתָּאַבוּ דְּבֵית יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
וישראל - ל"ג: בר' לז , ג; במ' כד , יח; יהו' כב , כב; ש"א יז , ג; כט , א; ש"ב יא , יא; יט , ט; מ"א ד , כ; ה , ה; יח , לו; יש' מב , כד; מג , כח; מד , א , כא; מה , ד; מח , יב; מט , ה; סג , טז; יר' י , טז; כג , ו; הו' ה , ג , ה; עמ' ז , יא , יז; תה' פא , יב; דה"א א , לד; כט , יח; דה"ב טז , יא; כה , כו; כח , כו; ל , ו; לב , לב; לה , יח. כי עתה - י"א בנביאים: ש"א ב , טז; יג , יג; יד , ל; ש"ב טז , יא; יח , ג; יש' מט , יט; הו' ה , ג; י , ג; מי' ד , י; ה , ג; זכ' ט , ח.

מסורה קטנה:
וישראל - ל"ג; הזנית - ל'.

רש"י:
כי עתה הזנית אפרים - עד הושע בן אלה היו תולין קלקלה במלכיהם , שהיו מעכבין אותם מלעלות לרגל; עמד זה וביטל פרדסיאות (ראה פירושו לעיל , א) - ולא עלו; לפיכך גלו. כי עתה הזנית אפרים , ואין לכם לתלות במלך. כך למדתי ב'סדר עולם' (סע"ר כב).

ר' יוסף קרא:
אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני - מה שאין אתם עולין לרגל - קלקלה זאת תליתם במלכי ישראל , לפי שהושיבו פרוסדייאות על הדרכים (ראה להלן). יודע אני שלא הנחתם בשביל יראתם שלא לעלות לירושלם: כי עתה הזניתה (בנוסחנו: הזנית) אפרים - כי עתה נראה הדבר בכל העולם , שעכשיו אתם יכולים לעלות , ואתם זונים אחרי העגלים. ותדע שכן , שהרי בהושע בן אלה הוא אומר "ויעש הרע בעיני יי' רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו. עליו עלה שלמנאסר מלך אשור" (מ"ב יז , ב - ג). ושנינו ב'סדר עולם' (סע"ר כב): מפני מה גלו ישראל בימי הושע בן אלה? שעד עכשיו תלו הקלקלה במלכי ישראל , ולא היו יכולין לעלות לירושלם מפני פרוסדייאות שלהן; בא הושע בן אלה וביטלם , ואמר: כל הרוצה לעלות לירושלם יעלה! ואע"פ כן הם לא עלו. ולכך נאמר "עליו עלה שלמנאסר" והגלם; לכך נאמר "רק לא כמלכי ישראל" - שהם הושיבו פרוסדייאות והוא ביטלם.

ראב"ע:
ושחטה - ולשחוט בדרך שטים , הם עובדי הבעל. העמיקו - הפח , אלו הנזכרים , אולי לא יראוהו העוברים , ואני איסרם כולם על זאת הרעה שעשו , כי לא נעלם ממני אשר העמיקו. על כן: אני. דע , כי אשת יעקב אבינו היא רחל , והנה לאה נכנסה במקומה; גם רחל נתנה שפחתה לו. ובעבור קנאת לאה נתנה לו גם השפחה האחרת. על כן כאשר ילדה רחל את יוסף , אמר "שלחני" (בר' ל , כה). ויעקב אמר על אפרים ומנשה: "ויקרא בהם שמי" (בר' מח , טז) , על כן יקראו כל ישראל אפרים. ויפת אמר: (ראה יפת הושע ע' 321 ובהערות) אולי ממלכת יהוא היתה מאפרים , ובעבור שמצא "ואת רמות (בנוסחנו: ראמת) בגלעד לגדי" (דב' ד , מג) , הוצרך לומר: איננה הכתובה בדברי יהוא. ובספר עמוס (ז , יג) אפרש שהוא מאפרים. והנכון בעיני , כי כאשר באו אבותינו ארץ כנען , והנה עמד יהודה על גבולו מנגב , ובית יוסף , שהוא כל שבט אפרים וחצי שבט מנשה , מצפון. על כן יזכר יהודה ואפרים. וככה בירמיהו "הבן יקיר לי אפרים" (לא , יט). ואין מלך בימים ההם מאפרים. הזנית - נפשך גם אחרים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני - ידעתי לבם הרע , שאף הם חפצים בכך. כי עתה , כשהזנית אתה אפרים את ישראל , לא מיאן ולא עיכב , אלא לאלתר נטמא ישראל בזנותך.

רד"ק:
אני ידעתי אפרים - אמר זה על ירבעם בן נבט שהיה משבט אפרים (ראה מ"א יב , כה) , שעשה העגלים (ראה שם , כח - כט) והפריד ישראל מעבודת האל בבית המקדש. אמר: אני ידעתי את לבבו , כמו שאמר "ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב" וגו' (שם , כו). וישראל לא נכחד ממני - מה שנועץ עם שרי ישראל לא נכחד ממני , כי ידעתי; כמו שאמר "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב" (שם , כח). כי עתה הזנית אפרים - אתה , ירבעם , הזנית עם העגלים , ואחר כן נטמא ישראל בעבודה זרה. ויהיה הזנית - פועל עומד , כמו שכתבנו (ראה הו' ד , י) , או יהיה פועל יוצא , רוצה לומר: אתה הזנית ישראל אחר הבעלים. ובדרש (ראה סע"ר כב): כי עתה הזנית אפרים - עד הושע בן אלה היו תולין הקלקלה במלכיהם; כיון שמלך הושע בן אלה , בטל פרדסיאות שהושיב ירבעם , שנאמר "רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו" (מ"ב יז , ב) , ואע"פ כן לא עלו לירושלם; לפיכך נתחתם גזר דין עליהם לגלות. הדא הוא דכתיב: אני ידעתי אפרים... כי עתה הזנית אפרים - עתה נראה שאתה הזנית , שאין לך לתלות במלכך.

ר' יוסף כספי:
אפרים וישראל - הכל אחד בענין; וכן יאמר עוד "וישראל ואפרים יכשלו" (להלן , ה); וכן נמצא תמיד "יעקב וישראל" (יש' מד , כא ועוד); אבל דרך מליצת הנביאים כן , וכן ידעתי ולא נכחד; ומי שיתן בזה טעמים הוא תועה. והקש על זה.

ר' ישעיה מטראני:
כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל - אמרו חכמים (ראה סע"ר כב) , כי הושע בן אלה ביטל פרוזדאות שעשו מלכי ישראל , וציוה: כל מי שרוצה לעלות לירושלם , יעלה. אפילו הכי לא היו עולים , ונתגלה כי היו רעים וחטאים (ע"פ בר' יג , יג).
ריכוז קישורים