תנ"ך - יחינו
מימים
ביום
השלישי
יקמנו
ונחיה
לפניו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְחַיֵּ֖נוּ
מִיֹּמָ֑יִם
בַּיּוֹם֙
הַשְּׁלִישִׁ֔י
יְקִמֵ֖נוּ
וְנִחְיֶ֥ה
לְפָנָֽיו:
(הושע פרק ו פסוק ב)
יְחַיֵּנוּ
מִיֹּמָיִם
בַּיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי
יְקִמֵנוּ
וְנִחְיֶה
לְפָנָיו:
(הושע פרק ו פסוק ב)
יחינו
מימים
ביום
השלישי
יקמנו
ונחיה
לפניו:
(הושע פרק ו פסוק ב)
יחינו
מימים
ביום
השלישי
יקמנו
ונחיה
לפניו:
(הושע פרק ו פסוק ב)
תרגום יונתן:
יְחַיֵינַנָא
לְיוֹמֵי
נֶחָמָתָא
דַּעֲתִידִין
לְמֵיתֵי
בְּיוֹם
אַחָיוּת
מִיתַיָא
יְקִימִנַנָא
וְנֵיחֵי
קֳדָמוֹהִי
:
עין המסורה:
מימים
-
ב'
חסר
(בלישנא):
במ'
ט
,
כב;
הו'
ו
,
ב.
מימים
-
ה'
(ג'
מלא
וב'
חסר
,
בלישנא):
*שמ'
טז
,
כט;
כא
,
כא;
*במ'
ט
,
כב;
יא
,
יט;
הו'
ו
,
ב.
רש"י:
יחיינו
מיומים
-
יחזקנו
משתי
פורעניות
שעברו
עלינו
,
משתי
מקדשות
שחרבו.
ביום
השלישי
-
בבניין
הבית
השלישי
יקימנו.
מיומים
-
משתי
עתים
שעברו
עלינו.
ביום
השלישי
-
בעת
השלישי
[יחיינו
מיומים
-
יבריאנו
משני
ימים
שיתחיל
בתחבושת
,
כדרך
רופא
אומן
מומחה
לרבים
האומר:
בשני
ימים
אבריא
את
חולייך.
ביום
השלישי
יקימנו
-
יקום
והתהלך
בחוץ
על
משענתו
(ע"פ
שמ'
כא
,
יט).
ונחיה
לפניו
-
גם
יאריך
ימינו
,
לשון
"ישמעאל
יחיה
לפניך"
(בר'
יז
,
יח).
ומצינו
דרכו
של
רופא
חנם
,
הבראתו
בשני
ימים
והקמתו
בשלישי:
"הנני
רופא
לך
ביום
השלישי
תעלה
בית
יי'"
(מ"ב
כ
,
ה);
כך
פשוטו
של
דבר.].
ר' יוסף קרא:
יחיינו
מיומיים
-
ויאמרו
בעצמם:
למה
יגענו
ולא
הונח
לנו
(ע"פ
איכה
ה
,
ו)
,
ששלחנו
למלכי
אשור
לרפא
אותנו
ולהגיה
לנו
מזור
(ראה
הו'
ה
,
יג)?
עד
שאנו
הולכין
לאותן
שאינן
יכולין
לרפא
אותנו
,
למה
אין
אנו
מבקשים
מאת
הקדוש
ברוך
הוא
שירפאנו
בשני
ימים
,
שביום
השלישי
יקימנו
לפניו
ונחיה
ונתרפא?!
כמו
"וישבו
תחתם
במחנה
עד
חיותם"
(יהו'
ה
,
ח)
,
ומתרגם:
"עד
דאיתסיאו"
(ת"י).
ראב"ע:
יחיינו
-
ירפאנו
,
כמו
"וימרחו
על
השחין
ויחי"
(יש'
לח
,
כא);
"עד
חיותם"
(יהו'
ה
,
ח).
וטעם
יומיים
-
זמן
קרוב.
שלישי
-
הפך
כל
נשבר
,
כי
אז
יכאב
(ראה
בר'
לד
,
כה).
ר' אליעזר מבלגנצי:
יחינו
מיומים
-
ירפאנו
ויחינו
מן
המכה
מקץ
יומים;
שכשיבא
ביום
השלישי
―
שדרך
נפצעים
ומוכים
להיות
כאבים
,
כענין
"ויהי
ביום
השלישי
בהיותם
כאבים"
(בר'
לד
,
כה)
―
אז
יקימנו
מן
המשכב
ונהיה
חיים
ונרפאים
לפניו
,
כאילו
לא
היה
בנו
מכה.
וכל
'חיות'
המקרא
לשון
'מִחית
המכה'
הוא
,
'שנדורא'
(בלעז;
ראה
ר'
יוסף
בכור
שור
לוי'
יג
,
י).
רד"ק:
יחיינו
מיומים
-
עניין
רפואה;
כמו
"עד
חיותם"
(יהו'
ה
,
ח);
"וימרחו
על
השחין
ויחי"
(יש'
לח
,
כא):
אם
חלינו
יומים
,
הוא
ירפאנו
מחליינו
,
עד
שביום
השלישי
יקימנו
ונחיה
זמן
רב
לפניו
,
כלומר:
בעבודתו.
כלומר:
אם
ארכו
צרותינו
זמן
רב
,
והוא
מְשַל
יומים
-
בקרוב
יביא
לנו
ישועתו
,
והוא
מְשַל
ביום
השלישי.
והחכם
רבי
אברהם
אבן
עזרא
פירש
ביום
השלישי:
הֶפך
כל
נשבר
,
כי
אז
יכאב;
וכן
אמר
"ביום
השלישי
בהיותם
כואבים"
(בר'
לד
,
כה).
ופרשוּ
עוד
(ראה
רש"י)
יחיינו
מיומים
-
זה
המאמר
הוא
,
על
העתיד
ומיומים
-
משל
לשני
גליות:
גלות
מצרים
וגלות
בבל;
ביום
השלישי
-
משל
לגלות
הזה
,
השלישי
,
שיקימנו
ממנו
ונחיה
לפניו
-
שלא
נִגלה
עוד
לעולם
ונחיה
תמיד
לפניו
כל
ימינו
,
עד
שלא
נחטא
עוד.
ויונתן
תרגם:
"יחיינא
ליומי
נחמתא
דעתידין
למיתי
ביום
אחיות
מתיא
יקימיננא
וניחי
קדמוהי".
ר' יוסף כספי:
לכו
ונשובה
-
דבק
עם
"ישחרונני"
(הו'
ה
,
טו)
,
כאלו
כתוב:
'ויאמרו:
לכו';
רק
אין
בכאן
,
כי
הענין
מובן
בעצמו.
ורבים
כן
לאין
מספר.
וירפאנו
-
כי
השחל
וזולתו
(ראה
שם
,
יד)
-
פעם
הוא
טורף
ועושה
פצעים
ולא
ימית
לגמרי;
ועם
כל
זה
נכון
לומר
יחיינו.
ובאור
כלל
זה
'אוצר
יי''
יבא.
וטעם
מיומים
,
וכן
ביום
השלישי
-
לאו
דוקא
יום
,
וכן
לאו
דוקא
מספר
שנים
ושלשה.
וגם
באור
זה
בכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ואולם
הפליג
החכם
אבן
עזרא
,
שאמר
שמליצה
זו
גם
כן
לצחות
(?
ראה
פירושו
כאן)
-
כי
זה
הפך
כל
מוכה
ופצוע
,
כי
ביום
השלישי
יכבד
חליו
,
כמו
שכתוב
"ויהי
ביום
השלישי
בהיותם
כואבים"
(בר'
לד
,
כה).
ר' ישעיה מטראני:
יחיינו
מיומיים
-
כי
הוא
רופא
בקי
,
שבשני
ימים
יחיינו
,
וביום
השלישי
יקימנו
מן
המטה
ונחיה
לפניו.