תנ"ך - לכו ונשובה אל־ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ: (הושע פרק ו פסוק א)

לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־יְהוָה כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ: (הושע פרק ו פסוק א)

לכו ונשובה אל־ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו: (הושע פרק ו פסוק א)

לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו: (הושע פרק ו פסוק א)

תרגום יונתן:

יֵימְרוּן אֵיתוֹ וּנתוּב לְפֻלחָנָא דַייָ אֲרֵי הוּא דִמחַנָא יַסֵינָא וּדאַיתִי עֲלַנָא תְבָר יְנִיחַ לַנָא :

עין המסורה:

ונשובה - ז' (מלא וחסר): בר' כב , ה; במ' יד , ד; ש"א ט , ה; יר' מו , טז; הו' ו , א; *איכה ג , מ; ה , כא. טרף - ב' בקמץ: בר' ח , יא; הו' ו , א.

מסורה קטנה:

ונשובה - ז'; טרף - ב'; וירפאנו - ל'; יך - ל'; ויחבשנו - ל'.

רש"י:

לכו ונשובה - ויאמרו: לכו ונשובה וגו'. יך - לשון הווה הוא; הוא מכה אותנו , והוא יחבשנו.

ר' יוסף קרא:

לכו ונשובה - ויאמרו: לכו ונשוב אל יי'; כי הוא טרף - כמה דאת אמר "אני אני אטרוף" (הו' ה , יד); וירפאנו - כלומר: הוא טרף והוא יודע מה רפואה צריך אותו טרף. יך ויחבשנו - הוא הכה , והוא יודע אי זו תחבושת הוא צריך ומוֹעֶלת לו לאותה מכה.

ראב"ע:

לכו. אמר טרף - בעבור "ככפיר" (הו' ה , יד). יך - מכה. ויחבשנו - כמו "ולא חבשו" (יש' א , ו) , כי המכה צריכה לזור ולחבש ולרכך באחרונה בשמן (ראה שם). ובאת מלת טרף - פועל עבר , עם יך שהוא עתיד , על דרך הזמן העומד , כאשר פירשתי בספרי (מאזנים ע' נז).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

לכו ונשובה אל יי'. יחיינו מיומיים - כלומר: יתן לנו מרפא שני ימים , וביום השלישי יקימנו , ונחיה לפניו.

ר' אליעזר מבלגנצי:

וכך יאמרו: לכו ונשובה אל יי' כי הוא טרף - ויודע איך הכה , ותהלוכות המכה ותוצאותיה איך הם; ולפי ענין המכה ירפאנו.

רד"ק:

לכו - עניין זירוז המעשה; כמו "לכו ונחשבה על ירמיהו" (יר' יח , יח); "לכה נא אנסכה בשמחה" (קה' ב , א) , והדומים להם , שאין עניינם עניין הליכה ממש אלא זירוז המעשה. ולפי שההליכה - זירוז , והישיבה - עצלה , נאמר הזירוז בלשון 'הליכה': יאמר אחד לחבירו: לכו ונשובה אל יי'. וזה היה בימי יאשיהו , שבקשו את יי' ועבדוהו (ראה מ"ב כב - כג). כי הוא טרף - כולו קמוץ , ואע"פ שהוא פועל עבר; כי יש רבים קמוצים , כמו שכתבנו ב'ספר מכלל' (ג , ב - ד , ב). יאמרו: נשוב אל יי' כי הוא טרף - כמו שאמר "אטרוף... ואין מציל" (הו' ה , יד); ואם נשוב אליו - הוא המוחץ והוא הרופא (ע"פ דב' לב , לט). וכפל העניין במלות שונות ואמר: יך ויחבשנו. יך - בתשלומו: "יכה" (שמ' כא , כ); והוא עתיד במקום עבר.

ר' יוסף כספי:

לכו ונשובה - דבק עם "ישחרונני" (הו' ה , טו) , כאלו כתוב: 'ויאמרו: לכו'; רק אין בכאן , כי הענין מובן בעצמו. ורבים כן לאין מספר. וירפאנו - כי השחל וזולתו (ראה שם , יד) - פעם הוא טורף ועושה פצעים ולא ימית לגמרי; ועם כל זה נכון לומר יחיינו. ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא. וטעם מיומים , וכן ביום השלישי - לאו דוקא יום , וכן לאו דוקא מספר שנים ושלשה. וגם באור זה בכלל 'אוצר יי'' יבא. ואולם הפליג החכם אבן עזרא , שאמר שמליצה זו גם כן לצחות (? ראה פירושו כאן) - כי זה הפך כל מוכה ופצוע , כי ביום השלישי יכבד חליו , כמו שכתוב "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" (בר' לד , כה).