תנ"ך - ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹא־זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי: (הושע פרק ז פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְלֹא־זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם כִּי יְיֵלִילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם עַל־דָּגָן וְתִירוֹשׁ יִתְגּוֹרָרוּ יָסוּרוּ בִי: (הושע פרק ז פסוק יד)

טקסט בלבד:

ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי: (הושע פרק ז פסוק יד)

תיקון קוראים:

ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי: (הושע פרק ז פסוק יד)

תרגום יונתן:
וְלָא מְצַלַן קֳדָמַי בְּלִבְּהוֹן בְּכֵין מֵילְלִין עַל עַרסָתְהוֹן בִּסגֵי עֲבוּרָא וְחַמרָא דַּהֲווֹ כָנְשִׁין מְרַדוּ בְמֵימְרִי :

עין המסורה:
ולא - ג' ראשי פסוקים בסיפרא: הו' ז , יד; עמ' ג , י; מל' ב , טו. בלבם - ט': ש"א י , כו; יש' נא , ז; יח' יד , ה; הו' ז , יד; זכ' יב , ה; תה' לה , כה; לז , טו; עד , ח; קה' ג , יא. משכבותם - ד': יש' נז , ב; הו' ז , יד; מי' ב , א; תה' קמט , ה. יסורו - ב' מלא: דב' ד , ט; הו' ז , יד.

מסורה קטנה:
בלבם - ט'; יילילו - ל'; משכבותם - ד'; יתגוררו - ל'; יסורו - ב' מל'.

רש"י:
[יילילו - כי עתידים הם להיות ילילים , ומזלם הקשה מונעם מזעוק אלי.] כי יילילו על משכבותם - כי על כן תבא להם יללה; כך תירגם יונתן. יתגוררו - יש להם מגורות - מגורות של דגן , לפיכך יסורו בי - ימרדו בי.

ר' יוסף קרא:
ולא זעקו אלי בליבם - "דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע" (יר' כב , כא). ובשביל שלא צעקו אלי בלבם , לפיכך ילכו עכשיו בגלות; מחמת הצרה יילילו אפילו על משכבותם. יתגוררו - לשון אסיפה , כמו "אגרה בקציר" (מש' ו , ח).

ראב"ע:
ולא - הטעם: כאשר הלילו על משכבותם , ואומרים אוי להם על הרעה הבאה עליהם , לא יזעקו אלי כאשר יזעק החולה אל הרופא. וטעם על דגן ותירוש יתגוררו - שיתחברו ביום לאכל ולשתות; כמו "נהרסו ממגורות" (יואל א , יז). יסורו בי - ידברו סרה בי. והנה בלילה לא יצעקו אלי , וביום מורדים לדבר כזבים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ולא זעקו אלי בלבם - כלומר: כי יילילו על משכבותם - לא זעקו אלי בלבם. על דגן ותירוש יתגוררו , יסורו בי - כלומר: כשהן מתקבצין על דגן ותירוש , סוררים בי.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ולא זעקו אלי בכל לבם אף כשילילו (בנוסחנו: יילילו) על משכבותם; שעשיתי להם כמה טובות , שעל דגן ותירוש וכל טוב יתגוררו עמי - וגרים ותושבים הם אתי בארץ (ע"פ וי' כה , כג) שנתתי להם. ועכשיו יסורו וימרדו בי - לומר: "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז); ושבעו מטובי וכחשו ואמרו: מי יי' (ע"פ מש' ל , ט) , ואני נתתי להם כל טוב. יתגוררו - כמו "אשר אני מתגורר עמה" (מ"א יז , כ).

רד"ק:
ולא זעקו - אמרו , בלבם - לפי מחשבתם שאינני שומע זעקתם ואיני יודע לא טובתם ולא רעתם. כי יילילו על משכבותם - כשהם על מטתם והם חושבים במה שיבא עליהם מהרע ויילילו על עניינם הרע ויבכו , ולא חשבו כי מאתי יבוא להם הרע , כי פשעו בי (ראה לעיל , יג). על דגן ותירוש יתגוררו - כשיבא בעיר דגן או תירוש למכור , יאספו כולם עליו מהרעב אשר בעיר; ואע"פ כן יסורו בי. יתגוררו - עניין אסיפה וחיבור , כמו "הן גור יגור" (יש' נד , טו); "יגורו עלי עזים" (תה' נט , ד). יסורו - מן "כי דבר סרה" (דב' יג , ו); "סורר ומורה" (שם כא , יח); והם בָּעניין שנים שרשים: 'סור' ו'סרר'. ויונתן תרגם על דגן ותירוש: "בסגי עיבורא וחמרא דהוו כנישין מרדו במימרי".

ר' יוסף כספי:
ולא זעקו אלי בלבם - כי זהו העיקר. וכבר באר זה המורה (מו"נ ג , נא) , כי אף בדברי תחנונים שלהם יש כזבים בתארים שהם מניחים בשם יתעלה וגם במאמרים אחרים. ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא. יתגוררו - יתאספו; כמו "האלמנה אשר אני מתגורר עמה" (מ"א יז , כ); כטעם "ואספתו אל תוך ביתיך" (דב' כב , ב). וטעם יסורו בי אינו כמו יחס 'עלי' וגם לא כמו 'ממני' , ולכן חסר מכאן המצורף; כלומר: יסורו מן האמת. וטעם בי - בעניני. כענין "סרו מהר מן הדרך" (שמ' לב , ח) , כמו שקדם "והמה דברו עלי כזבים" (לעיל , ג). והעולה מכל זה , כי אמר השם על זה העם , כי יֵצַר להם ביום רעה עד שיזעקו אלי - לא יהיה זה בלבם , אך דבר שפתים ובטעיות רבות. ואם ביום טובה , כי אספו על רוב דגן ותירוש - הנה גם אז יתעו בעניני , כי לא יודו שמאתי זה להם , לא הרעה ולא הטובה.

ר' ישעיה מטראני:
ולא זעקו אלי - בכל לבם כשיילילו ויצטערו על משכבותם , אלא הם צועקים לבעלים. וכשעל דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי - ימרדו; בין בצרתם בין בשלוותם הם מורדים בי. יתגוררו - לשון קיבוץ הוא , כמו 'מגורה שלחיטים' (ראה ירוש' תרומות יא , ד [מז , ג]). ויסורו - נתחלף החלם בשרק , והוא מלשון "סורר ומורה" (דב' כא , יח).
ריכוז קישורים