תנ"ך - כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־חֻמְצָתֽוֹ: (הושע פרק ז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד־חֻמְצָתוֹ: (הושע פרק ז פסוק ד)

טקסט בלבד:

כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו: (הושע פרק ז פסוק ד)

תיקון קוראים:

כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו: (הושע פרק ז פסוק ד)

תרגום יונתן:
כֻּלְהוֹן מְחַמְדִין לִמגָף נְשֵׁי חַברֵיהוֹן דָּלְקִין כְּתַנוּרָא דְּאָזֵי לֵיהּ נַחתּוֹמָא בְּכֵין יִגלוֹן בִּפרִיעַ מִקִרוֵיהוֹן כְּמָא דְמוֹחַן לְקַיָמָא מַחשְׁבַת רִשׁעָא וְעַל דְּלָא אִדְּכַרוּ נִסִין וּגבוּרָן דְּאִתעֲבִידָא לְהוֹן בְּיוֹם מִסַקהוֹן מִמִצרַיִם מֵעִדָּן מְלָשׁ לֵישָׁא עַד לָא חֲמַע :

מסורה קטנה:
בערה - ל' מלע'; מאפה - ל'; מלוש - ל'; חמצתו - ל'.

רש"י:
בוערה מאופה - שהוסקה מיד הנחתום , כך יצרם בוער בקרבם. ישבות מעיר - יונתן תירגם מה שתירגם , ואיני יכול ליישב בו לשון המקרא. ולפי שמועו: ישבות יצרם הרע , שהוא מעירם. מלוש בצק עד חומצתו - משחשב בלבו את הרעה , כיצד יעשה אותה , הוא שובת וישן עד הבקר שהוא יכול לעשותה , כמו שהאופה שובת מלוש בצק עד שהחמיצה , שהוא יכול לאפות. וכן הוא אומר במיכה: "הוי חשבי און [ופעלי רע] על משכבותם לאור (לפנינו: באור) הבקר יעשוה" (מי' ב , א).

ר' יוסף קרא:
כולם מנאפים כמו תנור בוערה מאופה - מיצר הרע שבוער בליבם. ישבות מעיר מלוש בצק עד חומצתו - כזה ששובת מלוש את בצקו עד שיחמיץ , שיאפה אותו בתנור; כמו כן הם שובתים בעוד שהם ישינים (ראה להלן , ו). מיד כשהוא מקיץ , מעיר משנתו , מיד הולך לנאף איש את אשת רעהו , שיחמיץ יצר הרע.

ראב"ע:
כלם - גם מלכם עמהם. ותנור - לשון זכר , על כן מלת בוערה מלעיל , כמו "לילה" (בר' א , ה); "נחלה עבר על נפשינו" (תה' קכד , ד). וזה הפסוק הפוך , וככה טעמו: כמו תנור אופה בוערה מלוש בצק עד חומצתו - עד ישבות אופה מעיר; כי צריך להבעירו ולהשיקו הרבה.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
כולם מנאפים כמו תנור - פירוש: כולם הם חמים לעשות ניאוף כמו התנור שהוא מבוער לאפות בו את הפת. ישבות מעיר מלוש בצק - כלומר: יתכן שישבות מן העיר , שלא ילושו בו את הבצק ויתחמץ ויאפה אתו? כמו שלא ישבות זה , כך הם לא ישבותו מלעשות ניאוף.

ר' אליעזר מבלגנצי:
כלם מנאפים - כעם ככהן (ע"פ הו' ד , ט) , כנביא וכשָׂר. כמו תנור - שהוא בוער מהיסק האופה , שישבות מעיר ואינו מצוי בין בני אדם. מלוש בצק עד חמצתו - שעוסק להבעיר ולהסיק תנורו - כן הן בוערים כל היום לנאף נשי רעיהם (ע"פ יר' כט , כג) במסתרים. וכלתה רגלם מן השוק ושבתו מעיר - מבין בני אדם כל היום , לנאף נשי רעיהם (כשיצא) לפעלו (ע"פ תה' קד , כג). בערה - ה"י יתירה; כמו "אמרה קהלת" (קה' ז , כז); "כי באה אליהם ארון יי'" (ראה דה"ב ח , יא). ישבות מעיר - מלשון "להשבית (לפנינו: להכרית) מעיר יי' כל פועלי און" (תה' קא , ח; אולי הכוונה לתה' ח , ג). ולא תפס לשון זה באופה אלא בשביל המנאפים שמסתתרים מבני אדם כל היום. מלוש בצק - מִשֶלָשוּ הבצק כבר והניחוהו להחמיץ. וכשם שהאופה ישבות מעיר - מן החוץ , מבין בני אדם , משֶלָשו הבצק עד חמצתו , כן הם ישבתו מעיר כל היום , ו"יומם חתמו למו לא ידעו אור" (איוב כד , טז).

רד"ק:
כלם מנאפים. כלם - המלך והשרים (ראה לעיל , ג) , גם העם הנשמעים אליהם. והמשיל חמימות הניאוף לחמימות האש , ואמר כי הם כמו התנור הבוער. מאופה - רוצה לומר , שהאופה בִּעֲרוֹ והסיקו לאפות בו הפת; ורֹב חמימות התנור והֶסֵיקו הוא הזמן שישבות האופה מהעיר הנשים האופות בו לחמם , והזמן ההוא הוא מלוש בצק עד חומצתו. כי כשמֵים העצים בתנור להסיקו הוא מצוה הנשים ללוש , וישבות מהעיר אותן עד שיחמץ הבצק כמו שהוא משער בלבו , ואז יעורר אותן שיבאו עם בצקן לאפות; וזהו שיעור היסק התנור. ואמר , כי הם בוערים בניאוף כמו התנור בעת הֶסֵקוֹ. בוערה - מלעיל; ה'טרחא' בעי"ן והה"א נוספת , כי תנור לשון זכר. מעיר - כמו 'מהעיר'. ויונתן תרגם: "כלהון מחמדין למיגף נשי חבריהון דלקין כתנורא דאזי ליה נחתומא בכין יגלון בפריע מקרויהון כמה דמוחן לקיימא מחשבת רשיעא ועל דלא אדכרו ניסין וגבורן דאיתעבידו להון ביום מסקהון ממצרים מעירן מילש לישא עד לא חמע". ואדני אבי ז"ל פירש ישבות מעיר: היצר המעיר אותם , אם ישבות - לא ישבות זמן ארוך , אלא מלוש בצק עד חומצתו. חומצתו - מקור בשקל "לחֻמלה עליך" (יח' טז , ה); או שם בשקל "טומאה" (במ' ה , יט).

ר' יוסף כספי:
כמו תנור וכו' - זה משל מופלג , כי דמה אותם מצד חום הניאוף לתנור בוער מצד האופה הפועל המחמם , שזה יותר בלילה ויותר בזמן שבין לוש הבצק ובין שיחמיץ; ובזה הזמן ישבות האופה מהעיר הנשים. כמו שידוע , כי האופה יקום חצות לילה ויעיר הבתים הישנים ויכריז להם שיָלושו , ותיכף ילך לו לשום עצים ואש בתנור להחם התנור מאד מאד , כדי שיהיה בבקר כאש להבה; ואז ישוב לבתים לקטף. ובכלל , כי זה המשל והדמיון לפנים רבים לענין הניאוף , ואין צורך ביאור , כי כלנו יודעים זה המעשה; ומי יתן והיה כן 'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה'!

ר' ישעיה מטראני:
כולם מנאפים - כולם חמים לנאוף , כמו התנור שהיא בועירה מן האש , והאופה שהסיקוֹ ישבות מן העיר - שלא יאפה הלחם. מלוש בצק עד חומצתו - ואחרי שיחמיץ מביאין ואופין , ומתוך כך הוא מסיקו ומחממו הרבה. ובא התנור זכר ונקבה. וחומצתו - הוא שם הפועל , כמו "לחמלה עליך" (יח' טז , ה); "ולדבקה בך" (ראה דב' יא , כב).
ריכוז קישורים