תנ"ך - לא
ישבו
בארץ
ה'
ושב
אפרים
מצרים
ובאשור
טמא
יאכלו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֥א
יֵשְׁב֖וּ
בְּאֶ֣רֶץ
יְהוָ֑ה
וְשָׁ֤ב
אֶפְרַ֙יִם֙
מִצְרַ֔יִם
וּבְאַשּׁ֖וּר
טָמֵ֥א
יֹאכֵֽלוּ:
(הושע פרק ט פסוק ג)
לֹא
יֵשְׁבוּ
בְּאֶרֶץ
יְהוָה
וְשָׁב
אֶפְרַיִם
מִצְרַיִם
וּבְאַשּׁוּר
טָמֵא
יֹאכֵלוּ:
(הושע פרק ט פסוק ג)
לא
ישבו
בארץ
ה'
ושב
אפרים
מצרים
ובאשור
טמא
יאכלו:
(הושע פרק ט פסוק ג)
לא
ישבו
בארץ
יהוה
ושב
אפרים
מצרים
ובאשור
טמא
יאכלו:
(הושע פרק ט פסוק ג)
תרגום יונתן:
לָא
יִתְּבוּן
בַּאֲרַע
שְׁכִינְתָא
דַייָ
וִיתוּבוּן
דְּבֵית
אֶפרַיִם
לְמִצרַיִם
לְאַתּוּר
יִגלוֹן
מְסָאַב
יֵיכְלוּן
:
רש"י:
לא
ישבו
בארץ
יי'
-
לא
יתעכבו
בארצם.
ר' יוסף קרא:
ובאשור
טמא
יאכלו
-
כלומר:
בגלות
אשור
לחמם
בטומאה
יאכלו.
וכן
יחזקאל
הוא
אומר:
"ככה
יאכלו
בני
ישראל
את
לחמם
טמא
בגוים"
(ד
,
יג).
ראב"ע:
לא
ישבו.
ובאשור
טמא
יאכלו
-
כי
כן
היו
אוכלים
בארץ
יי'
,
אחר
שלא
יתנו
קודש
השם
,
ויתנו
אתנן
(ראה
לעיל
,
א).
רד"ק:
לא
ישבו
בארץ
יי'
-
ירושלם.
כיון
שהם
מטמאין
אותה
בגילוליהם
לא
ישבו
בה
,
כי
אין
הארץ
סובלת
זמן
רב
עובדי
אלילים;
כמו
שאמר
"אלהי
נכר
הארץ"
(דב'
לא
,
טז).
וכן
מי
שיעשה
בה
התועבות
הכתובות
,
כמו
שאמר
"ולא
תקיא
אתכם
הארץ
בטמאכם
אותה
כאשר
קאה
את
הגוי
אשר
לפניכם"
(וי'
יח
,
כח).
ושב
אפרים
מצרים
-
שאמר
הכתוב
עליהם
"לא
תוסיפו
לראותם
עוד
עד
עולם"
(שמ'
יד
,
יג);
וכן
אמר
בקללות
בתורה
"והשיבך
יי'
מצרים"
וגו'
(דב'
כח
,
סח).
ואע"פ
שמלכות
אפרים
גלו
על
ידי
מלך
אשור
(ראה
מ"ב
יז)
,
רבים
מהם
,
קודם
גלותם
,
שבו
לארץ
מצרים
מפני
הרעב
והצרות
שהשיגום
בארצם.
גם
שרידים
מאפרים
היו
עם
דלת
יהודה
ובנימן
כששבו
למצרים
אחר
שמנעם
ירמיהו
הנביא
בשם
יי'
(ראה
יר'
מב
,
ט
-
יב;
מג
,
ה
-
ז).
ובאשור
טמא
יאכלו
-
ובארץ
אשור
שגלו
שם
טמא
יאכלו
,
כמו
שאמר
בנבואת
יחזקאל
"ככה
יאכלו
בני
ישראל
את
לחמם
טמא
בגוים"
(ד
,
יג);
כי
בין
הגוים
לא
יוכלו
לאכול
לחמם
בטהרה
ובנקיות.
ר' יוסף כספי:
לא
ישבו
בארץ
יי'
-
ארץ
ישראל;
ואם
כתוב
"כי
לי
כל
הארץ"
(שמ'
יט
,
ה).
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ושב
אפרים
מצרים
-
בגלות;
וכן
באשור.
טמא
-
מזון
טמא.