תנ"ך - גרן
ויקב
לא
ירעם
ותירוש
יכחש
בה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
גֹּ֥רֶן
וָיֶ֖קֶב
לֹ֣א
יִרְעֵ֑ם
וְתִיר֖וֹשׁ
יְכַ֥חֶשׁ
בָּֽהּ:
(הושע פרק ט פסוק ב)
גֹּרֶן
וָיֶקֶב
לֹא
יִרְעֵם
וְתִירוֹשׁ
יְכַחֶשׁ
בָּהּ:
(הושע פרק ט פסוק ב)
גרן
ויקב
לא
ירעם
ותירוש
יכחש
בה:
(הושע פרק ט פסוק ב)
גרן
ויקב
לא
ירעם
ותירוש
יכחש
בה:
(הושע פרק ט פסוק ב)
תרגום יונתן:
מֵאִדְּרָא
וּמִמַעֲצַרתָּא
לָא
יִתּזָנוּן
וְחַמרָא
לָא
יְסוֹפֵיק
לְהוֹן
:
עין המסורה:
ירעם
-
ג':
הו'
ד
,
טז;
ט
,
ב;
תה'
מט
,
טו.
וחד:
וירעם
-
תה'
עח
,
עב.
מסורה גדולה:
ירעם
ג'
עתה
ירעם
יי'
גרן
ויקב
כצאן
לשאול
שתו.
וחד
וירעם
כתם
.
ר' יוסף קרא:
לא
ירעם
-
לא
יהיה
להם
למרעה.
יכחש
-
יפסוק;
כמו
"אכלתם
פרי
כחש"
(הו'
י
,
יג).
ראב"ע:
אל
-
הטעם:
כל
גוי
אם
ישמח
בבא
להם
גדולה
,
דין
הוא
כי
אין
אחד
מהם
שיזנה
מתחת
אלהיו
,
כאשר
עשית
אתה.
אהבת
לתת
אתנן
לבעלים
תחת
מעשר
אלהיך
,
וזאת
ה'זנות';
על
כן:
גרן
ויקב...
-
כי
זרים
יקחום.
יכחש
בם
-
כאילו
לא
יכירם.
ר' אליעזר מבלגנצי:
אל
תשמח
ישראל
-
תהי
סבור
לשמוח
אל
גיל
כעמים
,
שתאמר:
למה
איענש
אני
יותר
מאילו?
גם
הם
עובדי
עבודה
זרה
הם
,
ואע"פ
כן
שלוים
ושקטים!
ואהיה
אני
ככל
הגוים.
כי
העולה
על
רוחך
היו
לא
תהיה
(ע"פ
יח'
כ
,
לב).
כי
אתה
זנית
מעל
אלהיך
והפרת
בריתו
שכרת
עמך
(ע"פ
דב'
לא
,
טז);
ואם
פלגש
מזנה
על
האדם
,
אין
עונשה
גדול
כאשה
העוזבת
אלוף
נעוריה
ואת
ברית
אלהיה
שכחה
(ע"פ
מש'
ב
,
יז).
ועוד
,
שעל
כל
גרנות
דגן
והטובה
המרובה
שנתתי
לך
,
אהבת
אתנן
מנאפים
,
כאילו
אין
לך
מה
לוֹכַל;
ולפיכך:
גורן
ויקב
לא
ירעם.
רד"ק:
גרן
ויקב
לא
ירעם
-
כיון
שאינם
מכירים
כי
אני
הנותן
להם
הדגן
והתירוש
,
ומניחים
עבודתי
ועובדים
אלהים
אחרים
(ראה
לעיל
,
א)
,
לא
ירעה
אותם
גורן
ויקב
,
כי
אביא
עליו
השדפון
והירקון
(ראה
עמ'
ד
,
ט)
או
הארבה
או
האויב
,
שלא
יעשו
ממנו
גורן
ויקב.
וכן
אמר
בראש
הספר
"והיא
לא
ידעה
כי
אנכי
נתתי
לה..."
(הו'
ב
,
י).
ותירוש
יכחש
בה
-
אמר
ותירוש
אחר
שאמר
ויקב
,
כי
זָכרוֹ
הגורן
הוא
על
שם
סופו
,
שיעשו
ממנו
לחם
ברוב
,
אבל
יקב
-
כולל
בו
שתי
הנאות:
אכילת
הענבים
ושתיית
התירוש
שיעשו
מן
הענבים;
ואחר
שאמר
ותירוש
,
הנה
לא
כלל
יקב
כי
אם
אכילת
הענבים
,
ואחר
כן
אמר:
ותירוש.
ופירוש
יכחש
בה
-
כאלו
יכחש
בהם
,
כי
מה
שיקוו
ממנו
לא
ימצאו
,
שתהיה
בו
מארת
יי';
כמו
שאמר
בנבואת
חגי
"בא
אל
היקב
לחשף
חמשים
פורה
והיתה
עשרים"
(ב
,
טז).
ואמר
בה
,
לשון
נקבה
-
לעדת
אפרים;
כי
כזה
וכזה
ידבר
(ע"פ
מ"א
יד
,
ה)
על
העם:
פעם
לשון
יחיד
על
דרך
כלל
,
ופעם
לשון
רבים
על
דרך
פרט
,
ופעם
לשון
נקבה
-
על
העדה.
ובמסרה
(ראה
מס"ק):
שנים
כתיבין
'בה'
וסבירין
'בם';
והאחר:
"ויכו
בה"
(מ"ב
ג
,
כד).