תנ"ך - לא־יסכו לה' ׀ יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהוָ֥ה ׀ יַיִן֘ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה: (הושע פרק ט פסוק ד)

לֹא־יִסְּכוּ לַיהוָה ׀ יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ־לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל־אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי־לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה: (הושע פרק ט פסוק ד)

לא־יסכו לה' ׀ יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית ה': (הושע פרק ט פסוק ד)

לא־יסכו ליהוה ׀ יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה: (הושע פרק ט פסוק ד)

תרגום יונתן:

לָא יְנַסְכוּן קֳדָם יְיָ נִסכִּין דַּחֲמַר וְלָא יִתקַבְּלוּן לְרַעֲוָא קֻרבָּנֵיהוֹן דִּבחֵיהוֹן כִּלחֵים מְרַחַק לְהוֹן כָּל דְּיֵיכְלִנֵיהּ יִסתָּאַב אֲרֵי קֻרבָּנְהוֹן עַל נַפשְׁהוֹן לָא מְכַפַּר עֲלֵיהוֹן בֵּית מַקדְּשָׁא דַייָ :

עין המסורה:

לא - יסכו - ג' ראשי פסוקים 'לא ולא לא': וי' יט , יג; כז , לג; הו' ט , ד.

מסורה גדולה:

ג' ראש' פסו' לא ולא לא לא תעשק את רעך לא יסכו ליי' לא יבקר .

מסורה קטנה:

לא - יסכו - ג' רא' פס'.

רש"י:

לא יסכו - לשון 'נסך'. לא יערבו לו - לא תהא מנחתם עריבה עליו. כלחם אונים - כלחם גזילה , הבא על ידי כח ואונים. [דבר אחר: כלחם אונים - כלחם אבלים , שהוא טמא; וסופו מוכיח: כל אוכליו יטמאו.] כי לחמם לנפשם - ראוי הוא להם למאכל , ולא לבא לבית יי'.

ר' יוסף קרא:

יסכו - ניסוך היין. יערבו - כמנחה , כמו "וערבה ליי' מנחת יהודה" (מל' ג , ד). זבחיהם כלחם אונים להם - בעוד שעשו רצוני , הם מקריבים לפני קרבן והיתה לחם אשה לריח ניחוח ליי' (ע"פ במ' כח , כד); משקילקלו מעשיהם היו זבחיהם כלחם אונים - כלחם מכאוב. בית יי' - כמו 'לבית יי''; כמו "אוצר יי' יבא" (בנוסחנו: יבוא; יהו' ו , יט) , ופתרונו: ל"אוצר יי' יבא".

ראב"ע:

לא... - הנשארים. ואילו היו להם - לא יערבו לו. כלחם אונים - כמו "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד); והוא שם דבר , ולשון רבים: אונים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

לא יערבו לו - דומה לו: "וערבה ליי'" (מל' ג , ד). זבחיהם כלחם אונים - פירוש: זבחיהם כלחם מתים; ודמיונו: "לא אכלתי באוני ממנו" (דב' כו , יד); שכל מי שאוכל אותו יטמא. כי לחמם לנפשם יקחו אותו , לא יביאו אותו בית יי'.

ר' אליעזר מבלגנצי:

לא יסכו ליי' - חנם הם מנסכים נסכיהם ליי' , שלא יערבו לו. כלחם אונים - שכל אוכליו יטמאו , כן הם להם זבחיהם. כי לחמם - לחם זבחיהם שהם זובחים , כל עצמם לנפשם מתכוונים , שיזבחו בשר ויאכלו (ע"פ הו' ח , יג) , ולא שיבא (בנוסחנו: יבוא) בית יי' , שלכבודו יזבחו זבחיהם. כי מה זבחים תעשו ליום מועד - לכבודו , וליום חג יי' - שהיה לכם לכבדו מן הטובה שהטיב לכם ומן הברכה אשר ברך אתכם?! אינכם עושים הכל אלא לנפשכם!

רד"ק:

לא יסכו ליי' יין ולא יערבו לו - מה להם עתה להביא נסכים בית יי'?! כי לא יערבו לו - אינם ערבים לפניו , כי הם עוברים על מצותיו ועל תורתו. זבחיהם כלחם אונים להם - זבחיהם שמביאים לפני יֵחָשבו להם כלחם אונים - כמאכל אבלים , שהוא טמא; שהם טמאי מת. כל אוכליו יטמאו - כל האוכלים לחם אונים הם טמאים , כן זבחיהם טמאים. כי לחמם לנפשם לא יבא (בנוסחנו: יבוא) בית יי' - הקרבן שהם מביאים בעבור נפשם , כלומר: לכפרת נפשם , לא יבוא - כי אין תועלת להם בו ולא יכפר להם , בעבור כי הם מזידים; ואף בהביאם הקרבן אינם שבים מחטאם. אונים - אבלים; וכן "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד) - באבלי; אלא שזה שם וזה תואר.

ר' יוסף כספי:

לא יסכו ליי' - זה נתינת עצה הוגנת שהנביא נותן להם , אחר שאין רצון השם וחפץ בם מידם. אבל הוא כלחם אבלים שלהם , אשר אוכליו יטמאו; כמו שכתוב בתורה "לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא" (דב' כו , יד). לנפשם - יהיה לנפשם , כלומר: לעצמם; והטעם , שלחמם יהיה לעצמם ויאכלוהו הם , ולא יבא (בנוסחנו: יבוא) בית יי'.

ר' ישעיה מטראני:

כלחם אונים - האוכלים , כך הוא לחמם. כל אוכליו יטמאו - מפני שהם טמאי מת. כי לחמם לנפשם יהיה , לא יבוא בית יי' - שאין הבורא מקבלו.