תנ"ך - מה־תעשו
ליום
מועד
וליום
חג־ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ
לְי֣וֹם
מוֹעֵ֑ד
וּלְי֖וֹם
חַג־יְהוָֽה:
(הושע פרק ט פסוק ה)
מַה־תַּעֲשׂוּ
לְיוֹם
מוֹעֵד
וּלְיוֹם
חַג־יְהוָה:
(הושע פרק ט פסוק ה)
מה־תעשו
ליום
מועד
וליום
חג־ה':
(הושע פרק ט פסוק ה)
מה־תעשו
ליום
מועד
וליום
חג־יהוה:
(הושע פרק ט פסוק ה)
עין המסורה:
חג
-
יי'
-
ד':
*שמ'
י
,
ט;
וי'
כג
,
לט;
שו'
כא
,
יט;
הו'
ט
,
ה.
רש"י:
ליום
מועד
-
ליום
זמן
הקבוע
להיות
האויב
נועד
עליכם.
חג
יי'
-
זבח
הריגה
שיש
לו
בכם.
[כל
'חג'
-
לשון
שבירת
עצם
וצואר
או
יום
טבוח
או
יום
הרג:
"וחגותם
חג"
(במ'
כט
,
יב)
-
טבוח
בשר
,
"חג
ליי'"
(שם);
"מצרים
לחגא"
(יש'
יט
,
יז);
"יחוגו
וינועו
כשכור"
(תה'
קז
,
כז)
-
שבר
אדם.]
ר' יוסף קרא:
וליום
חג
יי'
-
ליום
חגא
(ראה
ת"י)
,
שיחוגו
וינועו
כשיכור
(ע"פ
תה'
קז
,
כז).
ראב"ע:
מה.
חג
יי'
-
כנגד
זבחיכם.
ר' אליעזר מבלגנצי:
לא
יסכו
ליי'
-
חנם
הם
מנסכים
נסכיהם
ליי'
,
שלא
יערבו
לו.
כלחם
אונים
-
שכל
אוכליו
יטמאו
,
כן
הם
להם
זבחיהם.
כי
לחמם
-
לחם
זבחיהם
שהם
זובחים
,
כל
עצמם
לנפשם
מתכוונים
,
שיזבחו
בשר
ויאכלו
(ע"פ
הו'
ח
,
יג)
,
ולא
שיבא
(בנוסחנו:
יבוא)
בית
יי'
,
שלכבודו
יזבחו
זבחיהם.
כי
מה
זבחים
תעשו
ליום
מועד
-
לכבודו
,
וליום
חג
יי'
-
שהיה
לכם
לכבדו
מן
הטובה
שהטיב
לכם
ומן
הברכה
אשר
ברך
אתכם?!
אינכם
עושים
הכל
אלא
לנפשכם!
רד"ק:
מה
תעשו
ליום
מועד
-
יום
החרבן
יקרא
'יום
מועד'
ו'חג'
,
על
דרך
"קול
נתנו
בבית
יי'
כיום
מועד"
(איכה
ב
,
ז).
ויום
החרבן
הוא
מועד
וחג
יי'
,
כי
יי'
קרא
האויבים
לבוא
יחדיו
לבית
יי'
להחריבו
ולשפוך
דם
בני
ישראל
כדם
זבחים
,
כמו
שנאמר
בנבואת
ישעיה
"והיתה
לי
כאריאל"
וגו'
(כט
,
ב).
ר' יוסף כספי:
ליום
מועד
-
גם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
חג
יי'
-
בעשותו
זבח
ושחיטה
מבני
אדם
,
כטעם
"כי
זבח
ליי'
בבצרה"
(יש'
לד
,
ו);
וכן
ביחזקאל
על
גוג:
"מזבחי
אשר
זבחתי...
ושבעתם
על
שולחני"
(יח'
לט
,
יט
-
כ).
ר' ישעיה מטראני:
מה
תעשו
ליום
מועד
-
שקבע
להם
השם
לבוא
אידם?
וליום
חג
יי'
-
גם
חג
לשון
'זמן'
הוא.