תנ"ך - הבישו
אכרים
הילילו
כרמים
על־חטה
ועל־שערה
כי
אבד
קציר
שדה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֹבִ֣ישׁוּ
אִכָּרִ֗ים
הֵילִ֙ילוּ֙
כֹּֽרְמִ֔ים
עַל־חִטָּ֖ה
וְעַל־שְׂעֹרָ֑ה
כִּ֥י
אָבַ֖ד
קְצִ֥יר
שָׂדֶֽה:
(יואל פרק א פסוק יא)
הֹבִישׁוּ
אִכָּרִים
הֵילִילוּ
כֹּרְמִים
עַל־חִטָּה
וְעַל־שְׂעֹרָה
כִּי
אָבַד
קְצִיר
שָׂדֶה:
(יואל פרק א פסוק יא)
הבישו
אכרים
הילילו
כרמים
על־חטה
ועל־שערה
כי
אבד
קציר
שדה:
(יואל פרק א פסוק יא)
הבישו
אכרים
הילילו
כרמים
על־חטה
ועל־שערה
כי
אבד
קציר
שדה:
(יואל פרק א פסוק יא)
תרגום יונתן:
בְּהִיתוּ
אִכָּרַיָא
אֵילִילוּ
מַפלְחֵי
כַרמַיָא
עַל
חִטִין
וְעַל
סְעָרִין
אֲרֵי
סָף
חֲצָד
חַקלָא
:
רש"י:
בשו
(לפנינו:
הבישו;
ראה
יר'
יד
,
ד)
-
"הכלמו"
(שם
,
ג).
איכרים
-
מנהיגי
המחרישה.
על
חטה
ועל
שעורה
-
מוסב
על
האיכרים;
ועל
הכורמים
אומר:
הגפן
הובישה.
אומללה
-
נכרתה;
פסק
פריה.
הוביש
-
כמו
'יבש'.
ראב"ע:
הובישו.
אכר
-
תאר;
והאל"ף
שורש
,
ואין
כמשקלו.
רד"ק:
הובישו
-
צווי;
וכן
הלילו
(בנוסחנו:
הילילו).
ואמר
הובישו
-
ראוי
לכם
שתבושו
,
כי
מעשיכם
וטרחכם
בשדה
הוא
לריק.
אכרים
-
הם
עובדי
השדות.
כורמים
-
עובדי
הכרמים.
וטעם
אכרים
-
על
חטה
ושעורה
,
וטעם
כורמים
-
על
הגפן
(ראה
להלן
,
יב).
ר' יוסף כספי:
על
חטה
-
זה
רומז
לאכרים;
ואמרוֹ
הגפן
הובישה
-
רמז
לכורמים.