תנ"ך - בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' ויאמרו חוסה ה' על־עמך ואל־תתן נחלתך לחרפה למשל־בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

בֵּ֤ין הָאוּלָם֙ וְלַמִּזְבֵּ֔חַ יִבְכּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהוָ֑ה וְֽיֹאמְר֞וּ ח֧וּסָה יְהוָ֣ה עַל־עַמֶּ֗ךָ וְאַל־תִּתֵּ֨ן נַחֲלָתְךָ֤ לְחֶרְפָּה֙ לִמְשָׁל־בָּ֣ם גּוֹיִ֔ם לָ֚מָּה יֹאמְר֣וּ בָעַמִּ֔ים אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם: (יואל פרק ב פסוק יז)

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל־עַמֶּךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם: (יואל פרק ב פסוק יז)

בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' ויאמרו חוסה ה' על־עמך ואל־תתן נחלתך לחרפה למשל־בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם: (יואל פרק ב פסוק יז)

בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על־עמך ואל־תתן נחלתך לחרפה למשל־בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם: (יואל פרק ב פסוק יז)

תרגום יונתן:

בֵּין אוּלַמָא וּלמַדבְּחָא יִבכּוֹן כָּהֲנַיָא דִּמשַׁמְשִׁין קֳדָם יְיָ וְיֵימְרוּן חוּס יְיָ עַל עַמָך וְלָא תִתֵּין אַחסָנְתָך לְחִסוּדִין לְמִשׁלַט בְּהוֹן עַמְמַיָא לְמָא יֵימְרוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא אָן דְּאִתפְּרִיקוּ בְּמֵימַר אֱלָהֲהוֹן :

עין המסורה:

ולמזבח - ב': שמ' מ , לג; יואל ב , יז. ויאמרו - ט' רפין: דב' לב , ז; יש' יד , י; מג , ט; יר' טז , יט; יואל ב , יז; תה' לה , כז; ע , ה; איוב לח , לה; דה"א טז , לא. ואל - תתן - ג': דב' כא , ח; יואל ב , יז; יונה א , יד.

מסורה גדולה:

ולמזבח ב' ויקם את החצר בין האולם . ויאמרו ט' רפ' וסימנהון זקניך נחלו חוסה כלם אמת תמיד תמיד בגוים הננו .

מסורה קטנה:

ולמזבח - ב'; ויאמרו - ט'; חוסה - ל'; ואל - תתן - ג'.

רש"י:

למשל בם גוים - לשון 'משל ושנינה' (ע"פ דב' כח , לז). לחרפה - לגידופין (ראה פירושו בר' לד , יד).

ר' יוסף קרא:

בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יי' - עד שאינכם יכולים להקריב בבית המקדש , יקריבו זה בין האולם ולמזבח. נחלתך לחרפה - חרפת רעב (ראה להלן , יט).

ראב"ע:

בין - אין נכון לבכות בבית השם , ב"היכל לפני" (מ"א ו , יז). לחרפה - רעב. למשל בם גוים - כי הרעיבים יברחו אליהם , ואם באו אליהם אין כח בהם להלחם.

ר' אליעזר מבלגנצי:

איה אלהיהם - ונמצא שמך מתחלל.

רד"ק:

בין האולם ולמזבח - כי שם היו עומדים לעבוד עבודתם; ובהתבטל העבודה , כמו שאמר "הכרת מנחה ונסך" (יואל א , ט) , שם במקום עבודתם יבכו ויתפללו לאל בבית מקדשו , ויאמרו: חוסה יי' על עמך. חוסה - מלעיל. לחרפה למשול בם גוים - כי כשהיה רעב בארץ ישראל היו יוצאים ממנה רבים לגור בארץ מצרים ובארץ פלשתים מפני הרעב; וזה היה חרפה להם , ומושלים בהם גוים בהיותם גרים בארצם.

ר' ישעיה מטראני:

למשל בם גוים - לשון "למשל ולשנינה" (דב' כח , לז).