תנ"ך - ואת־הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל־ארץ ציה ושממה את־פניו אל־הים הקדמני וספו אל־הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽאֶת־הַצְּפוֹנִ֞י אַרְחִ֣יק מֵעֲלֵיכֶ֗ם וְהִדַּחְתִּיו֘ אֶל־אֶ֣רֶץ צִיָּ֣ה וּשְׁמָמָה֒ אֶת־פָּנָ֗יו אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמֹנִ֔י וְסֹפ֖וֹ אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן וְעָלָ֣ה בָאְשׁ֗וֹ וְתַ֙עַל֙ צַחֲנָת֔וֹ כִּ֥י הִגְדִּ֖יל לַעֲשֽׂוֹת: (יואל פרק ב פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה אֶת־פָּנָיו אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי וְסֹפוֹ אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְעָלָה בָאְשׁוֹ וְתַעַל צַחֲנָתוֹ כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת: (יואל פרק ב פסוק כ)

טקסט בלבד:

ואת־הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל־ארץ ציה ושממה את־פניו אל־הים הקדמני וספו אל־הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות: (יואל פרק ב פסוק כ)

תיקון קוראים:

ואת־הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל־ארץ ציה ושממה את־פניו אל־הים הקדמני וספו אל־הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות: (יואל פרק ב פסוק כ)

תרגום יונתן:
וְיָת עַמָא דְאָתֵי מִצִפּוּנָא אֲרַחֵיק מִנְכוֹן וְאַגלֵינֵיהּ לַאֲרַע צָדיָא וְחָרבָּא רֵישֵׁיהּ לְיַמָא מַדנְחָאָה וְסוֹפֵיהּ לְיַמָא מַערְבָאָה וְתִסַק סְרוּתֵיהּ וִיהָך רֵיחֵיהּ אֲרֵי אַסגִּי לְמֶעֱבַד בִּישָׁן :

עין המסורה:
הצפוני - ב' בתרי לשנין: *במ' כו , טו; יואל ב , כ. הקדמני - ג' חסר: *בר' טו , יט; ש"א כד , יג; יואל ב , כ.

מסורה גדולה:
הצפוני ב' בתר' לשנין לצפון משפחת ואת הצפוני .

מסורה קטנה:
הצפוני - ב'; והדחתיו - ל'; הקדמני - ג' חס'; וספו - ל'; באשו - ל'; ותעל - ל'; צחנתו - ל'.

רש"י:
ואת הצפוני - [יש לפותרו על חיל הארבה והחסיל (ראה יואל א , ד) , ועליו נופל לשון והדחתיו אל ארץ ציה ושממה. דבר אחר:] העם הבא מצפון , מלכי אשור. [ורבותינו אמרו (ראה סוכה נב , א): זה יצר הרע שצפוּן בלבו של אדם. הקדמוני - המזרחי. ורבותינו , שפירשוהו ביצר הרע , דרשו שני היַמּים הללו במקדש ראשון ומקדש שיני; וכך פירשוהו: על ששם פניו במקדש ראשון ושיני והחריבם. ולפי התרגום , שפירשו על חיל מלך אשור , צריך לומר: אל הים הקדמוני - מקצת חילו אשלח למזרח , ומקצתו למערב.] צחנתו - עניין 'באשה' יורה עליו , שהוא לשון זוהם וטינוף (ראה מחברת: 'צחן'). כי הגדיל לעשות - רעה , שפשט ידו בגדולים.

ר' יוסף קרא:
כנגד שאמר למעלה "כי גוי עלה על ארצי" (יואל א , ו) , הריני אומר: ואת הצפוני ארחיק מעליכם - אותו גוי הבא מצפון ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ צייה ושממה במדבר. את פניו אל הים הקדמוני וסופו אל הים האחרון - ועלה אותו ארבה שמילא כל ארץ ישראל מים המזרח ועד ים המערב , אדיחנו ותבאש הארץ (ע"פ שמ' ח , י) מבאשו ומצחנתו.

ראב"ע:
ואת הצפוני - חיל הארבה , שבא מפאת צפון. וטעם אל ארץ ציה - שלא ימצא מה יאכל. הקדמוני - הוא המזרחי , והאחרון - המערבי; ושניהם כנגד ירושלם. והנה בהיותו בארץ שממה ימות. צחנתו - כמו באשו , ואין רע לו , רק הטעם כפול.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ואת הצפוני ארחיק מעליכם - ופירוש: זה הארבה שבא מן הצפון , ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ צייה ושממה; את פניו אשליך אל הים הקדמוני וסופו אל הים האחרון , ועלה באשו ותעל צחנתו. באשו - כמו "ובאש היאר" (שמ' ז , יח). כי הגדיל לעשות - יותר , מה שלא צויתי.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואת הצפוני - עם צפון הבא עליכם כארבה , ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה - שימות שם. את פניו אל הים הקדמוני וסוף מחנהו אל הים האחרון - כלומר: ממערב למזרח אדחהו אל המדבר. וכן אתה מוצא בארבה מצרים , שכשבא , בא ממזרח למערב , וכשהלך , הלך ממערב למזרח , שכך הוא אומר "ויהפך יי' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף" (שמ' י , יט). ועלה באשו - כשימות , כענין הצפרדעים (ראה שמ' ח , ט - י). כי הגדיל לעשות - לבא על עם יי' ועל ארצו להשחית ולכלה (ע"פ דה"ב יב , יב).

רד"ק:
ואת הצפוני - הארבה קרא 'צפוני' , שבא להם מפאת צפון. והדחתיו אל ארץ ציה ושממה - ושם ימות , שלא ימצא מה יאכל; לפיכך ועלה באשו. את פניו אל הים הקדמוני - פירושו: המזרחי; והוא ים כנרת או ים המלח , שהם למזרח ארץ ישראל. וסופו אל הים האחרון - הים המערבי , והוא שקרא אותו בתורה "הים הגדול" (במ' לד , ו) , שהוא למערב ארץ ישראל. פניו - רוצה לומר: ראשו; כל כך היה רב חיל הארבה , שהיה מחזיק מים המזרחי לים המערבי. ועלה באשו - האלף בשו"א לבדו. ותעל צחנתו - כפל עניין במלות שונות , כי צחנתו כמו באשו. וטעם ה'עליה' - שיעלה ריחם הרע לאפי העוברים. כי הגדיל לעשות - הארבה הגדיל לעשות רע בארץ , והאל רחם על הארץ והמיתו. ורבותינו ז"ל פרשו זה הפסוק לימות המשיח , ואמרו (ראה סוכה נב , א): ואת הצפוני ארחיק מעליכם - זה יצר הרע , שצפון ועומד בתוך לבו שלאדם. והדחתיו אל ארץ ציה ושממה - למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהם. את פניו אל הים הקדמוני - שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו. וסופו אל הים האחרון - שנתן עיניו במקדש שיני והחריבו , והרג תלמידי חכמים שבו. ועלה באשו ותעל צחנתו - שמניח אומות העולם ומתגרה ב'שונאי ישראל'. כי הגדיל לעשות - אמר אביי: ותלמידי חכמים יותר מכולם.

ר' יוסף כספי:
ואת הצפוני - כי רוח מזרחית - צפונית נשא זה הארבה לארץ ישראל. ועוד יאמר: הקדמוני , וכן כתוב בענין מצרים "ורוח קדים (בנוסחנו: הקדים) נשא את הארבה" (שמ' י , יג). ולכן אמר פה: וסופו עד (לפנינו: אל) הים האחרון , כמו שכתוב במצרים "ויהפוך יי' רוח ים חזק מאד" (שם , יט). וגם באור כל זה 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:
ואת הצפוני - זה הארבה שבא מרוח צפון. והדחתיו אל ארץ צייה - מקצתו ילך אל ארץ מדבר , ופניו לים המזרח - זהו ים כנרת או ים המלח. וסופו לים המערב - זה ים הגדול. ועלה באשו - אותו שילך בארץ צייה , יצברו אותו חמרים חמרים ויבאש (ע"פ שמ' ח , י). ותעל צחנתו - לשון סירחון הוא. כי הגדיל לעשות - רעה רבה.
ריכוז קישורים