תנ"ך - ובני
ציון
גילו
ושמחו
בה'
אלהיכם
כי־נתן
לכם
את־המורה
לצדקה
ויורד
לכם
גשם
מורה
ומלקוש
בראשון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבְנֵ֣י
צִיּ֗וֹן
גִּ֤ילוּ
וְשִׂמְחוּ֙
בַּיהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֔ם
כִּֽי־נָתַ֥ן
לָכֶ֛ם
אֶת־הַמּוֹרֶ֖ה
לִצְדָקָ֑ה
וַיּ֣וֹרֶד
לָכֶ֗ם
גֶּ֛שֶׁם
מוֹרֶ֥ה
וּמַלְק֖וֹשׁ
בָּרִאשֽׁוֹן:
(יואל פרק ב פסוק כג)
וּבְנֵי
צִיּוֹן
גִּילוּ
וְשִׂמְחוּ
בַּיהוָה
אֱלֹהֵיכֶם
כִּי־נָתַן
לָכֶם
אֶת־הַמּוֹרֶה
לִצְדָקָה
וַיּוֹרֶד
לָכֶם
גֶּשֶׁם
מוֹרֶה
וּמַלְקוֹשׁ
בָּרִאשׁוֹן:
(יואל פרק ב פסוק כג)
ובני
ציון
גילו
ושמחו
בה'
אלהיכם
כי־נתן
לכם
את־המורה
לצדקה
ויורד
לכם
גשם
מורה
ומלקוש
בראשון:
(יואל פרק ב פסוק כג)
ובני
ציון
גילו
ושמחו
ביהוה
אלהיכם
כי־נתן
לכם
את־המורה
לצדקה
ויורד
לכם
גשם
מורה
ומלקוש
בראשון:
(יואל פרק ב פסוק כג)
תרגום יונתן:
וּבנֵי
צִיוֹן
בּוּעוּ
וַחדּוֹ
בְּמֵימְרָא
דַייָ
אֱלָהֲכוֹן
אֲרֵי
אֲתֵיב
לְכוֹן
יָת
מַלְפֵיכוֹן
בְּזָכוּ
וּמַחֵית
לְכוֹן
מְטַר
בַּכִּיר
בְּעִדָּנֵיהּ
וְלַקִישָׁא
בְּיֶרַח
נִיסָן
:
עין המסורה:
ויורד
-
ו':
שו'
ז
,
ה;
ש"א
כא
,
יד;
יואל
ב
,
כג;
תה'
עח
,
טז;
מש'
כא
,
כב;
דה"ב
כג
,
כ.
רש"י:
את
המורה...
-
את
נביאיכם
המורים
אתכם
לשוב
אליו
כדי
לצדק
אתכם.
מורה
ומלקוש
-
כמו
"יורה
ומלקוש"
(דב'
יא
,
יד).
בראשון
-
בניסן;
ואע"פ
שהיורה
היא
רביעה
ראשונה
היורדת
על
הזרע
,
והוא
במרחשון
,
אותה
שנה
בניסן
זרעו;
כמו
שמפורש
במסכת
תענית
(ה
,
א)
,
שגדלה
התבואה
באחד
עשר
יום.
ר' יוסף קרא:
ובני
ציון
גילו
ושמחו
ביי'
אלהיכם
כי
נתן
לכם
את
המורה
לצדקה
ויורד
לכם
גשם
יורה
(בנוסחנו:
מורה)
ומלקוש
בראשון
-
מטר
יורה
,
שהיה
בעתו
לבוא
במרחשון
,
ומלקוש
שהיה
עתו
לבוא
בניסן
-
הרי
שניהם
באים
בניסן;
יורה
מביא
עמו
שזורעין
כמו
במרחשון
,
ומלקוש
מביא
עמו
תבואת
ניסן.
וכן
שנינו
במסכת
תעניות
(תענית
ה
,
א):
באחד
בניסן
אמר
להן
הנביא
לישראל:
צאו
וזרעו!
אמרו
לו:
מי
שיש
לו
קביים
,
יאכלנו
ויחייה
או
יזרענו
וימות?
אמר
להם:
אע"פ
כן
צאו
וזרעו!
ועשה
להם
הקדוש
ברוך
הוא
נס
,
שגדלה
התבואה
שהיו
זורעין
במרחשון
ואותה
שזורעין
בניסן
,
ואע"פ
כן
נמצא
עומר
קרב
בזמנו
בששה
עשר
בניסן
,
ושתי
הלחם
בעצרת.
הדא
הוא
דכתיב:
ויורד
לכם
גשם
יורה
ומלקוש
בראשון.
ראב"ע:
ובני.
אמר
יפת
,
כי
המורה
הוא
הנביא
,
שהוא
מורה
אותם
בדרך
צדק
,
על
כן
באה
להם
הטובה.
והזכיר
מורה
ומלקוש
,
כמו
"בלחי
החמור
חמור
חמרתים"
(שו'
טו
,
טז);
"שלשים
עירים
ושלשים
עירים"
(שו'
י
,
ד);
"המבעיר
את
הבערה"
,
"כי
יבער
איש"
(שמ'
כב
,
ד
-
ה).
ולפי
דעתי
שהוא
כמו
"יורה"
(דב'
יא
,
יד);
ואמר
את
המורה
לצדקה
,
כמו
"שמש
צדקה
ומרפא
בכנפיה"
(מל'
ג
,
כ).
וטעם
בראשון
-
בחדש
הראשון
,
כי
לעולם
יהיו
בין
זמן
היורה
,
שהוא
כמו
המורה
,
ובין
זמן
המלקוש
,
ימים
רבים.
ובחדש
הראשון
יבאו
שניהם
,
וזה
במעשה
נס
,
וגם
הוא
-
"כי
הגדיל
יי'
לעשות"
(לעיל
,
כא).
ר' אליעזר מבלגנצי:
את
המורה
-
גשם
המרוה;
על
צדקה
שבידכם.
בראשון
-
לזרעים
שזורעים
בניסן
,
שהוא
ראש
הקיץ.
ומלקוש
-
הוא
מטר
הקיץ.
רד"ק:
ובני
ציון
-
כנגד
מה
שאמר
"תקעו
שופר
בציון"
(לעיל
,
טו).
כי
נתן
לכם
את
המורה
לצדקה
-
כמו
"יורה"
(דב'
יא
,
יד).
ואמר:
כי
נתן
-
לצדקה
שעשה
עמכם
בעברו
על
פשעיכם
ופקד
אתכם
במטר.
וזכר
המורה
תחלה
,
שהוא
במרחשון
,
ואחר
כן
פירש
עוד
ואמר:
ויורד
לכם
גשם
מורה
ומלקוש
בראשון
-
פירושו:
גשם
הנקרא
'מורה'
-
הורידוֹ
לכם
בעתו
,
שהוא
מרחשון;
והוריד
לכם
גם
כן
מלקוש
בעתו
,
שהוא
החודש
הראשון
,
שהוא
ניסן.
ושניהם
מורה
במ"ם
-
כמו
"יורה"
(שם)
ביו"ד.
ויונתן
תרגם
המורה
הראשון
עניין
הוראה
,
שתרגם
הפסוק:
"ובני
ציון
בועו
וחדו
במימרא
דיי'
אלהכון
ארי
אתיב
לכון
ית
מלפיכון
לזכו
ומחית
לכון
מטר
בכיר
בעידניה
ולקישא
בירח
ניסן".
ורבותינו
ז"ל
פרשו
(ראה
תענית
ה
,
א)
,
כי
יורה
ומלקוש
-
שניהם
ירדו
בניסן
באותה
שנה;
שאמרו:
אותה
שנה
יצא
רוב
אדר
ולא
ירדו
גשמים;
ירדה
להם
רביעה
ראשונה
באחד
בניסן.
אמר
להם
נביא
לישראל:
צאו
וזרעו!
אמרו
לו:
מי
שיש
לו
קב
חיטין
או
שעורים
-
יאכלנו
ויחיה
או
יזרענו
וימות?
אמר
להן:
אע"פ
כן
,
צאו
וזרעו!
נעשה
להם
נס
ונתגלה
להם
מה
שבחורין
ובסדקין
שלנמלים
ושבכותלים
,
ויצאו
וזרעו
שני
ושלישי
ורביעי
,
וירדה
להם
רביעה
שנייה
בחמשה
בניסן
והקריבו
עומר
ששה
עשר
בניסן.
נמצא
עומר
המתקרב
מתבואה
הגדלה
בששה
חדשים
,
קרב
משלאחד
עשר
יום;
ונמצאת
תבואה
הגדלה
בששה
חדשים
גדלה
באחד
עשר
יום.
ועל
אותו
הדור
נאמר
"הזורעים
בדמעה
ברנה
יקצורו"
(תה'
קכו
,
ה).
ר' ישעיה מטראני:
את
המורה
לצדקה
-
לשון
"יורה"
(דב'
יא
,
יד).
מורה
ומלקוש
בראשון
-
אע"פ
שעבר
זמן
היורה
שהוא
במרחשון
,
יתן
לכם
בניסן
יחד
היורה
והמלקוש.