תנ"ך - ומלאו
הגרנות
בר
והשיקו
היקבים
תירוש
ויצהר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמָלְא֥וּ
הַגֳּרָנ֖וֹת
בָּ֑ר
וְהֵשִׁ֥יקוּ
הַיְקָבִ֖ים
תִּיר֥וֹשׁ
וְיִצְהָֽר:
(יואל פרק ב פסוק כד)
וּמָלְאוּ
הַגֳּרָנוֹת
בָּר
וְהֵשִׁיקוּ
הַיְקָבִים
תִּירוֹשׁ
וְיִצְהָר:
(יואל פרק ב פסוק כד)
ומלאו
הגרנות
בר
והשיקו
היקבים
תירוש
ויצהר:
(יואל פרק ב פסוק כד)
ומלאו
הגרנות
בר
והשיקו
היקבים
תירוש
ויצהר:
(יואל פרק ב פסוק כד)
תרגום יונתן:
וְיִתמַליָן
אִדְּרַיָא
עֲבוּרָא
וִיטוּפוּן
נַעוַיָא
חַמרָא
וּבַדַּיָא
מִשׁחָא
:
רש"י:
[הגרנות
-
'גדנייש'
(בלעז).]
והשיקו
-
לשון
השמעת
קול
,
כשהקילוח
יורד
מן
הגת
אל
תוך
היקב
-
הוא
הבור
שלפני
הגת.
ראב"ע:
ומלאו.
והשיקו
היקבים
-
כמו
"משיקות"
(יח'
ג
,
יג).
רד"ק:
ומלאו
הגרנות
בר
-
מבואר
הוא.
והשיקו
-
פירושו
כמו
'והציפו';
מן
"ויצף
יי'
את
מי
ים
סוף
על
פניהם"
(ראה
דב'
יא
,
ד).
כלומר:
שיהיו
היקבים
מלאים
עד
שיציפו
היין
או
השמן
על
פניהם.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
פסחים
לא
,
ב):
מי
החג
שנטמאו:
השיקן
ואחר
כך
הקדישן
-
טהורין;
הקדישן
ואחר
כך
השיקן
-
טמאין;
פירושו:
שִקְען
במי
מקוה
עד
שיצופו
מי
מקוה
עליהן.
ר' יוסף כספי:
והשיקו
היקבים
-
זה
השרש
,
רוצה
לומר:
'שוק'
,
וכן
'שוקק'
-
שניהם
תחת
סוג
'תנועה'
,
אבל
כי
זה
מיוחד
לכפילת
תנועות
זו
אחר
זו;
רק
שהמפרשים
לא
ראו
זה
וגם
נעלם
מהם
,
כי
חשבו
שלא
יקרא
'תנועה'
-
רק
המקומית.
ומי
שהוא
יודע
בהגיון
ובחכמת
הטבע
ידע
,
כי
כן
-
תנועה
בעצם
ובאיכות.
ולכן
אין
בשרש
זה
,
רק
ענין
אחד
,
וזה
כי
התאוה
והחשק
החושק
נקרא
'תשוקה'
,
מצד
היות
תנועת
התאוה
כפולה
ומכופלת
פעמים
רבות;
ורוח
הלב
והכח
המתאוה
מתנועע
תמיד
לַדבר
החָשוּק
,
עם
שיש
בזה
קצת
ענין
מתנועה
מקומית
גם
כן.
ונקרא
מקום
המקח
והממכר
'שוּק'
,
כי
שם
יעשו
בני
אדם
תנועות
כפולות
תמיד
,
זה
הולך
וזה
בא.
כל
שכן
"שוֹק
הימין"
(שמ'
כט
,
כב)
,
"על
השוקים"
(דב'
כח
,
לה)
,
כי
זה
האבר
עקר
התנועה
מצורף
לרגל.
ולכן
הבדילו
בין
'שוּק'
בשורק
ובין
'שוֹק'
בחולם
,
ואם
הכל
מסוג
ושרש
אחד
,
כענין
'כסף'
-
'כוסף'
,
'גלל'
-
'גלילי'.
וכן
נאמר
בכאן
מסוג
זה:
והשיקו
היקבים
תירוש
ויצהר
,
להיות
התירוש
והיצהר
דבר
לח
ונגר
,
ויש
לו
תנועות
רבות
אף
בהיותם
ביקב
,
כל
שכן
אם
יהיו
מלאים
ויצופו
למעלה.
ולא
כן
הבר
,
ולכן
נאמר
שם:
ומלאו.
אם
כן
לא
יצא
והשיקו
מסוג
ענינו
,
ואע"פ
שיהיה
טעמו
'והציפו';
וכן
מה
ששמשו
רבותינו
בזה
(ראה
ביצה
יז
,
ב
ועוד).
וראה
מה
בין
דעתינו
בזה
ובכל
המקרא
ובין
מה
שאמר
רבי
דוד
קמחי
,
שהִרבָּה
בזה
ענינים
ולא
שם
להם
טבע
אחד
כולל.
וזה
ענין
גדול
,
עם
שנדע
שאר
הפנות
שכתב
אבן
רשד
בתשומת
השמות
למהויות
הדברים
,
אם
עצמים
אם
מקרים.
וכל
זה
יתבאר
במקום
אחר
בארוכה
,
כי
מזה
הדיוק
יצאו
פליאות
במעשה
בראשית
ומעשה
מרכבה
ובשמות
הנכבדים.
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.