תנ"ך - כה אמר ה' על־שלשה פשעי מואב ועל־ארבעה לא אשיבנו על־שרפו עצמות מלך־אדום לשיד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י מוֹאָ֔ב וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־שָׂרְפ֛וֹ עַצְמ֥וֹת מֶלֶךְ־אֱד֖וֹם לַשִּֽׂיד: (עמוס פרק ב פסוק א)

כֹּה אָמַר יְהוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ־אֱדוֹם לַשִּׂיד: (עמוס פרק ב פסוק א)

כה אמר ה' על־שלשה פשעי מואב ועל־ארבעה לא אשיבנו על־שרפו עצמות מלך־אדום לשיד: (עמוס פרק ב פסוק א)

כה אמר יהוה על־שלשה פשעי מואב ועל־ארבעה לא אשיבנו על־שרפו עצמות מלך־אדום לשיד: (עמוס פרק ב פסוק א)

תרגום יונתן:

כִּדנָן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָה חוֹבֵי מוֹאָב וְעַל אַרבְּעָה לָא אֶשׁבּוֹק לְהוֹן עַל דְּאוֹקֵיד גַּרמֵי מַלכָּא דֶאֱדוֹם וְסַדִּינוּן בְּגִירָא בְּבֵיתֵיהּ :

מסורה קטנה:

לשיד - ל'.

רש"י:

על שרפו עצמות וגו' - פעם אחת נפל מלך אדום בידם , ושרפו עצמותיו וטחום בקירות הבית; ותבע הקדוש ברוך הוא אונאת המלך , שנהגו בו בזיון (ראה ב"ב כב , א).

ר' יוסף קרא:

פשעי מואב. על שורפו עצמות מלך אדום לשיד - מלך אדום הניח בנו ערבון למלך מואב שלא יפשע בו; כיון שבא מלך אדום עם ישראל על מואב , וחזק מלך אדום ממנו , ולקח שבע מאות איש אתו שולף חרב להקיף מלך אדום ולא יכול , מיד לקח מלך מואב את בנו הבכור של מלך אדום אשר ימלוך אחריו ויעלהו עולה על החומה (ראה מ"ב ג , כו - כז); וזהו שאמר כאן: על שורפו עצמות מלך אדום לשיד.

ראב"ע:

כה. עצמות מלך אדום לשיד - דרך בזיון , והוא מבני יצחק. ויש אומרים: על דבר "ויעלהו עולה" (מ"ב ג , כז); ואחר כן שרפו , או אז שרפו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

על שרפו עצמות מלך אדום לשיד - פירוש: בנו שלמלך אדום היה אצל מלך מואב; וכשנתחברו שלשת המלכים , מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום , להלחם על מלך מואב (ראה מ"ב ג) , לקח מלך מואב בנו שלמלך אדום ושרף אותו , כאשר נאמר "ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישובו לארץ" (שם , כז).

ר' אליעזר מבלגנצי:

על שרפו עצמות מלך אדום לשיד - במקום עצים , להנקם מבן מלך מואב שנשרף לעולה כשלא יכלו המואבים לבקע אל מלך אדום (ראה מ"ב ג , כו - כז).

רד"ק:

כה אמר יי'. על שרפו עצמות מלך אדום לשיד - הוא מה שנאמר בספר מלכים: "ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל" (מ"ב ג , כז). והקצף הגדול היה ממלך אדום על ישראל מהיום ההוא ואילך , מפני שמלך מואב שרף את בן מלך אדום במלחמה שהיה הוא עמהם , כמו שפירשנו שם. לפיכך הענישו האל על זה. ופירוש לשיד - שריפה גמורה , עד שהיו אפילו העצמות אפר כמו הסיד. וכן "והיו עמים משרפות סיד" (בנוסחנו: שיד; יש' לג , יב). ויונתן תרגם: "ועל דאוקיד גרמי מלכא דאדום וסדינון כגירא בביתיה"; ופירושו , שסד ביתו באותו אפר , דרך נקמה ובזיון.

ר' יוסף כספי:

כה אמר יי' על שלשה פשעי מואב וכו' - בזה נתן עון נפלא , והוא אמרו: על שרפו עצמות מלך אדום לשיד. וזה מופלג , וביאורו 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

על שרפו עצמות מלך אדום לסיד (בנוסחנו: לשיד) - כדכתיב במלכים , שנתחברו יהורם מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ומלך אדום והלכו על מואב (ראה מ"ב ג , ו - י); וכתיב שם "ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישובו לארץ" (ראה שם , כז). שמלך אדום שָׂם בנו הבכור מַשכּוֹן ביד מלך מואב שלא ילך עליו למלחמה. וכשהלכו עליו מלך ישראל ומלך יהודה , ומלך אדום נתחבר עמהם , ולקח מואב את בנו שלמלך אדום ושרפו על החומה; ויהי קצף גדול למלך אדום על ישראל , שעל ידם נשרף בנו.