תנ"ך - ואנכי השמדתי את־האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַ֤דְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר כְּגֹ֤בַהּ אֲרָזִים֙ גָּבְה֔וֹ וְחָסֹ֥ן ה֖וּא כָּאַלּוֹנִ֑ים וָאַשְׁמִ֤יד פִּרְיוֹ֙ מִמַּ֔עַל וְשָׁרָשָׁ֖יו מִתָּֽחַת: (עמוס פרק ב פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת: (עמוס פרק ב פסוק ט)

טקסט בלבד:

ואנכי השמדתי את־האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת: (עמוס פרק ב פסוק ט)

תיקון קוראים:

ואנכי השמדתי את־האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת: (עמוס פרק ב פסוק ט)

תרגום יונתן:
וַאֲנָא שֵׁיצִיתִי יָת אֱמוֹרָאָה מִן קֳדָמֵיהוֹן דִּכרוּם אַרזִין רוּמֵיהּ וְחַסִין הוּא כְּבַלוּטִין וְשֵׁיצִיתִי אִבֵּיהּ מִלְעֵילָא וְשֻׁרשׁוֹהִי מִלְרַע :

עין המסורה:
כגבה - ב': עמ' ב , ט; תה' י , ד.

מסורה קטנה:
כגבה - ב'; וחסן - ל'.

רש"י:
אלונים - 'קישנש' בלעז. ואשמיד פריו ממעל - הצרעה היתה מסמא את עיניהם מלמעלה , ומסרסתן מלמטה (ראה סוטה לו , א). [דבר אחר (ראה תנח' משפטים יח , יח): ואשמיד פריו ממעל - שרים העליונים; ושרשיו מתחת - שרים התחתונים.]

ר' יוסף קרא:
ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם - בשביל כי את כל התועבות האל עשו (ראה וי' יח , כד - כז) , כל אילו העבירות , ולא לקחו מוסר (ע"פ יר' ז , כח) מן האמרי אשר כגובה ארזים גובהו וחסון הוא כאלונים וכארזים - לא נוצל בעשותו כל אלה (ע"פ יח' טז , ל). ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת - פירושו: השמדתי אבות ובנים יחדיו: הבן הוא פרי , והאב הוא שורש בנו.

ראב"ע:
ואנכי - כתוב , כי השם פוקד עון הארץ (ראה יש' כו , כא) , על כן גזר להכחידם; כי חוקותיהם ללכת איש ואביו לזנות (ראה לעיל , ז). והזכיר האמורי , כי הוא חזק מהשבעה; וככה "כי לא שלם עון האמורי עד הנה" (בר' טו , טז). והנה משה הרג שני מלכי האמורי המזרחיים (ראה דב' ג , ח). ויהושע אמר "לתת אתנו ביד האמורי" (יהו' ז , ז) - המערבי; והנה ממנו יפחד.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ואנכי השמדתי - פירוש: ואני עשיתי להם טובות , שהשמדתי את האמורי מפניכם (בנוסחנו: מפניהם) , והעליתי אתכם מארץ מצרים , ועשיתי מבניכם נביאים ומבחוריכם נזירים. האף אין זאת - כלומר: לא עשיתי לכם אילו הטובות , נאם יי'?

ר' אליעזר מבלגנצי:
והרי אנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו - והם גוזלים וחומסים שפלים וקטנים מהם! והיה להם לזכור שהעלתי (בנוסחנו: העליתי) אתם מארץ מצרים - מבית עבדים , מיד גוזליהם ועושקיהם , ולא היה להם להונות ולענות יתומים ואלמנות. ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה - והיה לכם לרחם ולפרנס עניים כאשר עשיתי לכם , שגלגלתי עמכם ארבעים שנה עד שהורשתי לכם את ארץ האמרי , ולא היה לכם להוריש ולגרש עניים ויתומים מירושת אבותיהם!

רד"ק:
ואנכי השמדתי את האמרי - מפני חקותם הרעים שהיו להם , השמדתי אותם מפניכם; ואתם עזבתם חקותי הטובים ולקחתם חקות האמרי! וכבר הזהרתי אתכם בתורה: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (וי' יח , כח). וזכר האמרי - כי החזק שבשבע אומות הוא , כמו שאמר: אשר כגובה ארזים גבהו. ואע"פ כן השמדתי אותו מפניכם; לא בחרבכם ולא בקשתכם (ע"פ יהו' כד , יב) , אלא אני השמדתיו משרש. וחסון - תקיף; כמו "והיה החסון לנעורת" (יש' א , לא). ואלונים - כתרגומו: "בלוטין"; 'קשטיירש' בלעז.

ר' יוסף כספי:
ואנכי השמדתי את האמורי וכו' - יזכור זה הנביא כמה מעלות טובות וחסדים שעשה השם לאבותם מקדם , ואלו הבנים שכחו הכל וכפרו בטובות ההם. וכן נהגו נביאים אחרים להציע להם כמו זה; וכן נהג משה הראש (ראה דב' לב , ז ואי') , ואחריו יהושע (ראה יהו' כד , ב - יד) , והכל ללא הועיל. ואנכי השמדתי את האמורי , ואחר: ואנכי העלתי (בנוסחנו: העליתי) אתכם מארץ מצרים - זכר תחלה היותר קרוב לאלו הבנים והיותר מפורסם אצלם , כי הם מחזיקים בארץ. וגם זה כענין אמרו יתעלה "אנכי יי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמ' כ , ב) , ועזב לומר 'אשר עשיתי שמים וארץ' או 'אשר נראתי לאברהם'. וגם זה 'אוצר יי'' יבא. ... לרשת את ארץ האמורי - גם זה ביאר המורה (מו"נ ג , לב); וביאור יותר 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים