תנ"ך - התפל צפור על־פח הארץ ומוקש אין לה היעלה־פח מן־האדמה ולכוד לא ילכוד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲתִפֹּ֤ל צִפּוֹר֙ עַל־פַּ֣ח הָאָ֔רֶץ וּמוֹקֵ֖שׁ אֵ֣ין לָ֑הּ הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְלָכ֖וֹד לֹ֥א יִלְכּֽוֹד: (עמוס פרק ג פסוק ה)

טקסט וניקוד:

הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל־פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ הֲיַעֲלֶה־פַּח מִן־הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד: (עמוס פרק ג פסוק ה)

טקסט בלבד:

התפל צפור על־פח הארץ ומוקש אין לה היעלה־פח מן־האדמה ולכוד לא ילכוד: (עמוס פרק ג פסוק ה)

תיקון קוראים:

התפל צפור על־פח הארץ ומוקש אין לה היעלה־פח מן־האדמה ולכוד לא ילכוד: (עמוס פרק ג פסוק ה)

תרגום יונתן:
הֲתִפּוֹל צִפְּרָא בְּקוּלָא עַל אַרעָא וְצַיָיד לֵית לַהּ הֲיִשׁוַר קוּלָא מִן אַרעָא וּמֵיחָד לָא יֵיחוֹד :

עין המסורה:
ילכוד - ב' מלא (בלישנא): בפסוק זה.

מסורה קטנה:
התפל - ל'; על - פח - ל'; היעלה - ל'; ולכוד - [ל']; ילכוד - ב' מל'.

רש"י:
התפול צפור על פח - ואין לה מוקש בפח שנפלה עליו? היעלה פח מן האדמה - ממקום שהוטל שם , אלא אם כן נאחז בו העוף? וכשהוא רוצה לברוח , עוקר את הפח ומעלהו ממקומו מעט , ואותה שעה כבר הוא נלכד.

ר' יוסף קרא:
התפול צפור על פח הארץ ואין לו מוקש? כולם הם בתמיה אילו הפסוקים. כי לא הייתי מתנבא אם לא מיי'!

ראב"ע:
התפל - והנה משל אחר: עוף השמים , שאין ממשלת לאדם לעוף לתפשו. התפל הצפור על פח שהוא בארץ , אם איננו למוקש? והנה הטעם: כי האדם יוכל בתחבולותיו וערמתו להפיל הצפור , שהוא למעלה ממנו; והנה אני למעלה מכם ואתם למטה בידי , ואין לכם חכמה נגדי , איך תוכלו להנצל מהמוקש שגזרתי שתתפשו בו? והמוקש הוא האויב , שאצוה לבא עליכם. ואל תחשבו כי אחרי בואו יעלה מעליכם , עד הנקמו מכם! וזה היעלה פח; והטעם: אני אעמידנו להצר לכם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
וכשתבוא עליכם הרעה , אל תאמרו כי מקרה הוא ולא מהקדוש ברוך הוא בשביל החטא שעשינו. כי יתכן שילכו שנים יחדיו , אלא אם כן נועדו מקודם?! או יתכן שישאג אריה ביער , אלא אם כן יש לו טרף?! או יתכן שיתן כפיר קולו ממעונתו , אלא אם כן לכד? או יתכן שיתקע שופר בעיר , ועם שבתוכה לא יחרדו?! בתימה. כך לא יתכן שתהיה רעה בעיר , אלא הקדוש ברוך הוא עשה; כי לא יעשה יי' (בנוסחנו: אדני) אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואם תאמר: הרבה שומעות קולו ובורחות וניצלות , אף אנו נציל נפשנו מן הרעה שלא תדבקנו (ע"פ בר' יט , יט) , ונמצא מנוס באשור ובמצרים - לכך נאמר: התפל צפור על פח הארץ - הרי אתם כצפרים האחוזות בפח הטמון , שאינן מכירות בו , כהם תהיו יוּקָשים לעת רעה כשתפול עליכם פתאום (ע"פ קה' ט , יב); ופתאום תפלו בפח ולא תכירו בו , ושוב לא תצאו ממנו בלי מוקש ולכידה , כשם שאי איפשר לצפור לצאת מן הפח בלי מוקש; שאי אפשר שיעלה פח מן האדמה , ממקום טמינתו , ולכד לא ילכד (בנוסחנו: ילכוד). ועל מה אתם בוטחים ואינכם חרידים?

רד"ק:
התפל - והנה משל אחר. ולפירושנו מבואר , כי לא ישוב האויב מעליכם ריקם. ולפירוש החכם (ראב"ע): עוף השמים - שאין ממשלת לאדם בעוף לתפשו; התפול הצפור על הפח אם איננו למוקש? והנה הטעם: כי האדם יוכל בתחבולותיו וערמתו להפיל הצפור שהוא למעלה ממנו; והנה אני למעלה מכם ואתם למטה בידי ואין לכם חכמה נגדי , איך תוכלו להנצל מהמוקש שגזרתי לכם שתתָפשו בו? והמוקש הוא האויב שאצוה לבוא עליכם. ואל תחשבו כי אחרי בואו יעלה מעליכם , עד הנקמו מכם; וזהו היעלה פח. והטעם: אני אעמידנו להצר לכם.

ר' יוסף כספי:
הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו - כבר הודעתיך , כי התמיהות יֵעשו לסבות רבות: פעם על הנמנע הגמור , ופעם על האפשרי הרחוק ועל המעט , ופעם על הבלתי ראוי והגון , ופעם לסבות אחרות. וביאור כל זה 'אוצר יי'' יבא. אמר אבן כספי: אחר שמוסכם הוא מכל החכמים והפילוסופים כי הנביאים הם למעלה מאד מן הפילוסופים , עד שארסטו וחביריו הבל המה בערך לנביאים האמיתיים - ואנחנו לא נוכל לדעת אחד ממאה מכל דברי ארסטו וחביריו בכל ספריהם , איך נבין אף אחד מני אלף מדברי הנביאים בספריהם?! אבל על כל פנים ניגע להשיג מה שנוכל; ורב לנו ולדומים לנו אם נשיג אחד מרבבה בטרם נמות , ונִתן תודה ליי' , "כי יי' יתן חכמה" (מש' ב , ו) , יתברך ויתעלה. ואחר זאת ההצעה (ההקדמה) אומר , כי גם זה הנביא דבר עמוקות גדולות בזאת הפרשה , ואין זה מקום ביאורם , רק מקום הערתם ורמיזתם; ונשוב לכונתינו. דע , כי כל המשלים האלו הם משלים למכוון בכאן , והוא: הִשָחת עשרת השבטים על ידי מלך אשור. וטעם שנים - דבר וקבוץ; כלומר: אשור ומחנהו. ואריה הוא מלך אשור , וגם הוא ומחנהו בכלל , וכן כפיר; והטרף והנלכד והצפור הוא עם ישראל. ופירוש ומוקש - הוא העניבה ביחוד , שהיא בכלל הפח והרשת , הנקרא 'לאס' בלעז. והטעם , כי הצפור - לא יתפשנו בפח אלא אם כן יש שם מוקש. ופירוש היעלה פח - כי הפח והרשת בכלל שטוח ופרוש בארץ על יד הציידים כדי שילכוד עופות; ולא יסתלק משם אלא אם כן לכד. ובכלל היה הנמשל בכל זה על ענין מלך אשור ועמנו. ואע"פ שלא יהיה הבדל כלל בין משל למשל באלו החמשה דברים שזכרנו , לא יזיק , כי כן נהגו הנביאים; כמו שאמר ישעיה "כמלונה במקשה כעיר נצורה" (א , ח). אבל בכאן יש הבדלים - מה. וזה , כי הראשון - מבואר שהוא ענין בעצמו; כלומר , כי מלך אשור עם כל משפחות צפונה או מלכיהם שהם רבים , כמו שאמר ירמיה (ראה יר' א , טו) , נועדו יחדיו להשחית ישראל , כמו שכתוב בקבוץ מלכים ביהושע "ויועדו יחדיו" (צירוף של יהו' יא , ה עם איוב ב , יא); וזהו הסכנה העצומה. מצורף שרמז בזה כי להם ראש מיעד ומניע גם רבים מניעים; אבל הרחוק הוא השם המניע לכל. ואולם הארבעה משלים הנשארים , ראה הפלגה: כי זכר בשנים מהם שלילה , רוצה לומר: אין לו , אין לה , ובשנים חיוב , רוצה לומר: 'לכידה'. וביאור השנים הראשונים , כי אריה - רמז למלך העליון , והיה זה שלמנאצר (ראה מ"ב יז); וכפיר - רמז לשאר המלכים והשרים הבאים עמו. גם פירוש וטרף אין לו - זולת פירוש בלתי אם לכד; כי הראשון אינו מחייב שלכד , אבל הטעם: אין לו ביער ההוא. כי זאת ה'שאגה' ו'נתינת הקול' הוא לשמחה; כי אלו החיות הצבועיות (האכזריות) שואגות וצועקות , פעם לרעָב כי לא ימצאו טרף , ופעם לרוב התעוררותם כי ילכדו הטרף והוא בין ידיהם או קרוב להם. ועל זה המין האחרון הוא אומר אלו המאמרים , כי זה ראוי לפי הנמשל. והטעם , כי האריה שואג ביער , כי שם ביער לו טרף מוכן ומזומן , כי הוא יודע ורואה ששם בהמות כלם נמסרות לו לחפצו. וכן כפיר האריות הקטן אין לו שאגה , גם לא אמר עליו ביער , רק: ממעונתו; ואמר , כי משמיע קולו במעונתו כשלכד ממש , כי אין הבהמות נמסרות לו ביער או זולתו כמו לאריה הזקן. ובכלל , כי כן היה הענין בנמשל , כי שלמנאצר היה בטוח בעצמו ובגבורתו וכחו בלי ספק שישראל בידו לעת בואו כחפצו , לכן היה שואג ממקומו; והכפירים נתנו קול (ע"פ יר' ב , טו) כי לכדום. והענין בשנים האחרים מבואר , כי ישראל יפלו ויתפשו בפח מלך אשור , כי באמת הוא מתוקן המלאכה , כי בו מוקש. ועם זה ידעו כי לא יסתלק זה הפח המתוקן אלא אם כן לכד , כלומר: לא ישוב לארצו כמו שעשה פול (ראה מ"ב טו , יט - כ) , אלא אם כן השחית הכל לגמרי. וכל אלו החמשה משלים עד הנה מבוארים גם מכמה צדדים , ויארך לכתוב.

ר' ישעיה מטראני:
התפול צפור על פח... ומוקש אין לה - כך לא תהיה מפלתכם , כי אם מאת השם. היעלה פח מן האדמה ולכד לא ילכד (בנוסחנו: ילכוד) - כשהעוף נלכד בפח רוצה לפרוח , ומעלה הפח מן הארץ והעוף נלכד; כך כל כלי משחית שיעשו - כולם יצליחו.
ריכוז קישורים