תנ"ך - הזבחים
ומנחה
הגשתם־לי
במדבר
ארבעים
שנה
בית
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַזְּבָחִ֨ים
וּמִנְחָ֜ה
הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י
בַמִּדְבָּ֛ר
אַרְבָּעִ֥ים
שָׁנָ֖ה
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל:
(עמוס פרק ה פסוק כה)
הַזְּבָחִים
וּמִנְחָה
הִגַּשְׁתֶּם־לִי
בַמִּדְבָּר
אַרְבָּעִים
שָׁנָה
בֵּית
יִשְׂרָאֵל:
(עמוס פרק ה פסוק כה)
הזבחים
ומנחה
הגשתם־לי
במדבר
ארבעים
שנה
בית
ישראל:
(עמוס פרק ה פסוק כה)
הזבחים
ומנחה
הגשתם־לי
במדבר
ארבעים
שנה
בית
ישראל:
(עמוס פרק ה פסוק כה)
תרגום יונתן:
הֲנִכסַת
קֻדשִׁין
וְקֻרבָּנִין
קָרֵיבתּוּן
קֳדָמַי
בְּמַדבְּרָא
אַרבְּעִין
שְׁנִין
בֵּית
יִשׂרָאֵל
:
רש"י:
הזבחים
ומנחה
-
וכי
לזבחים
ומנחות
רצוני?
והלא
במדבר
לא
דברתי
את
אבותיכם
להקריב
לי
זבחים
(ע"פ
יר'
ז
,
כב)!
אני
אמרתי
"אדם
כי
יקריב"
(וי'
א
,
ב)
-
כשירצה
להקריב
(ראה
תו"כ
ויקרא
נדבה
פרשתא
ב
,
ד);
ואומר
"ויעשו
בני
ישראל
את
הפסח
במועדו"
(במ'
ט
,
ב)
-
מגיד
שלא
עשו
ישראל
במדבר
אלא
אותו
פסח
לבדו
(ראה
ספ"ב
סז).
[ולרבי
עקיבא
,
דאמר:
עולת
תמיד
קריבה
ושוב
לא
פסקה
,
מה
אני
מקיים
הזבחים
ומנחה?
שבטו
של
לוי
,
שלא
עבד
עבודה
זרה
,
הקריבוה.]
ראב"ע:
הזבחים
-
יֵרָאה
בדרך
הפשט
,
כי
ה"א
הזבחים
-
ה"א
התימה
,
והנה
הטעם:
שלא
הגישו.
וקדמונינו
ז"ל
אמרו
(ראה
חגיגה
ו
,
ב)
כי
הלוים
הקריבו.
ואם
היא
קבלה
,
קבלנו
,
כי
על
דרך
הפשט
לא
הקריבו.
והמפרש
כי
כבש
אחד
בבקר
ואחד
בערב
(ראה
שמ'
כט
,
לט)
לא
יגיע
לאחד
מכם
שוה
פרוטה
,
אין
לו
טעם
,
כי
השם
לא
צוה
להקריב
יותר.
והנה
עולת
התמיד
עשו
ישראל
בהר
סיני
חמשים
יום
,
והיו
ישראל
בישוב.
כי
באחד
בניסן
בשנה
השנית
הוקם
המשכן
(ראה
שמ'
מ
,
יז)
,
ובחדש
השני
בעשרים
לחדש
(ראה
במ'
י
,
יא)
נסעו
מסיני
,
הרי
חמשים
יום.
וכל
זמן
שהיו
בסיני
,
היו
ביישוב.
ויין
היה
להם
בעמדם
במדבר
סיני
כמו
שנה
,
והיה
להם
יין
לנסך.
ואחרי
כן
נסעו
והוליכו
יין
עמהם
עד
שעבר
יום
הכיפורים
,
כי
כן
כתוב
בפרשת
'אחרי
מות'
"ויעש
כן
אהרן
(לפנינו
ללא
'כן
אהרן')
כאשר
צוה
יי'
את
משה"
(וי'
טז
,
לד).
ובאו
לארץ
ערבה
ושוחה
(ע"פ
יר'
ב
,
ו)
ואין
מרעה
לצאנם
,
ואין
להם
יין;
רק
בשנת
הארבעים
שללו
המדינים
ואמוריים.
וככה
בבאם
אל
קדש
ביישוב
בשנת
הארבעים
קנו
בהמות.
והנה
על
דרך
סברה
,
לא
הקריבו.
ואין
טענה
מחשבון
ארבעים
,
כי
יום
בשנה
-
חשוב
שנה.
והנה
הטעם:
כאשר
הולכתי
אתכם
במדבר
שנים
רבות
,
לא
הגשתם
לי
עולות
,
רק
ציויתי
אתכם
לעשות
משפט.
וכן
"כי
חסד
חפצתי
ולא
זבח"
(הו'
ו
,
ו);
וכן
בירמיה
הוא
אומר
"כי
לא
דברתי
את
אבותיכם
ולא
ציויתים...
[על
דברי
עולה
וזבח]"
(ז
,
כב).
והנה
טעם
"ויגל
כמים"
(לעיל
,
כד):
שלא
יפסק
,
כדרך
"ויהי
כנהר
שלומך"
(יש'
מח
,
יח).
ר' אליעזר מבלגנצי:
שהרי
הזבחים
ומנחה
הגשתם
לי...
ארבעים
שנה
-
שבכך
נושעתם
מאויביכם
(ע"פ
במ'
י
,
ט)
,
והייתי
חומה
עליכם
(ע"פ
זכ'
ב
,
ט)
,
ואימתכם
נפלה
על
כל
הארץ
(ע"פ
יהו'
ב
,
ט)?
לא
על
זבח
ומנחה
נושעתם
,
אע"פ
שהייתם
מגישים
זבח
ומנחה;
אלא
על
משפט
וצדקה
ומצוות
וחקים.
רד"ק:
הזבחים
-
הה"א
ה"א
השאלה.
אמר:
אם
זבחים
ומנחה
הגשתם
לי
במדבר
ארבעים
שנה
,
בית
ישראל?!
כמו
שאמר
בנבואת
ירמיהו
"כי
לא
דברתי
את
אבותיכם
ולא
צויתים
ביום
הוציאי
אותם
מארץ
מצרים
על
דברי
עולה
וזבח"
(ז
,
כב);
ושם
פירשנו
העניין.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
חגיגה
ו
,
ב):
"העשויה
בהר
סיני"
(במ'
כח
,
ו)
-
רבי
אליעזר
אומר:
מעשה
עולה
נאמרו
בסיני
,
והיא
עצמה
לא
קָרבה;
רבי
עקיבה
אומר:
קרבה
ושוב
לא
פסקה;
אלא
מה
אני
מקיים
"הזבחים
ומנחה
הגשתם
לי
במדבר
ארבעים
שנה
בית
ישראל"?
שבטו
שללוי
,
שלא
עבד
עבודה
זרה
,
הם
הקריבוה.
ועוד
בדבריהם
(ראה
ספ"ב
סז):
"ויעשו
בני
ישראל
את
הפסח
במועדו"
(במ'
ט
,
ב)
-
בגנות
ישראל
הכתוב
מדבר
,
שלא
עשו
ישראל
במדבר
אלא
פסח
זה
בלבד;
וכן
הוא
אומר
הזבחים
ומנחה
הגשתם
לי
במדבר
ארבעים
שנה
בית
ישראל.
רבי
שמעון
בן
יוחי
אומר:
ישראל
לא
היו
מקריבין
,
ומי
היה
מקריב?
שבטו
שללוי
,
שנאמר
"ישימו
קטורה
באפך"
(דב'
לג
,
י)
,
ואומר
"מי
ליי'
אלי
ויאספו
אליו
כל
בני
לוי
ישראל"
(שמ'
לב
,
כו)
-
שעבדו
עבודה
זרה
לא
הקריבו
,
שבטו
שללוי
שלא
עבד
עבודה
זרה
הקריבו.
ר' יוסף כספי:
הזבחים
ומנחה
וכו'
-
ידוע
כי
בכל
אותן
הארבעים
שנה
לא
עשו
זבח
לשם
,
רק
פעם
אחת
פסח
(ראה
במ'
ט)
,
זכר
ליציאת
מצרים
פעם
אחת.
ולא
אמר
זה
להם
דרך
תלונה.
וכן
"כי
לא
ישבתי
בבית
למיום
העלותי
את
בני
ישראל"
(ש"ב
ז
,
ו)
,
רוצה
לומר
,
שלא
נאמר
זה
דרך
תלֻנה.
והפליג
הנביא
לעשות
להם
מופת
חזק
כי
אין
רצון
השם
בכונה
ראשונה
שיעשו
לו
זבחים
-
כי
כל
זמן
עמדם
במדבר
,
שאין
שם
ישוב
ושכונת
יתר
אומות
,
לא
נצטוו
כלל
לעשות
זבח.
ובאור
כל
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ר' ישעיה מטראני:
הזבחים
ומנחה
הגשתם
לי
במדבר
ארבעים
שנה
-
שכל
אותן
ארבעים
שנה
לא
צויתי
אתכם
להקריב
קרבנות
,
כי
אם
לעסוק
בתורה.