תנ"ך - כי כה אמר אדני ה' העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל: (עמוס פרק ה פסוק ג)

כִּי כֹה אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל: (עמוס פרק ה פסוק ג)

כי כה אמר אדני ה' העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל: (עמוס פרק ה פסוק ג)

כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל: (עמוס פרק ה פסוק ג)

תרגום יונתן:

אֲרֵי כִדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים קַרתָּא דְּיִפְּקוּן מִנַהּ אַלפָא יִשׁתַּאֲרוּן בַּהּ עַד מְאָה וּדיִפְּקוּן מִנַהּ מְאָה יִשׁתַּאֲרוּן עַד עַסרָא לְבֵית יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:

כי כה אמר אדני יי' - י"ג: יש' ל , טו; נב , ד; יח' יד , כא; טז , נט; כג , כח , מו; כה , ו; כו , ז , יט; כט , יג; לב , יא; לד , יא; עמ' ה , ג. והיוצאת - ב' , חד מלא וחד חסר: עמ' ה , ג; דה"א כז , א. והיוצאת - ה' מלא (בלישנא): עמ' ה , ג; זכ' ה , ג , ה , ו; תה' קמד , יד. לבית ישראל - ד': יש' סג , ז; עמ' ה , ג , ד; תה' צח , ג. (וכל יחזקאל דכותהון בר מן חד ('ולבני ישראל'): יח' לז , טז).

מסורה גדולה:

והיוצאת ב' מאה הבאה והיצאת. בתרייה חס' .

מסורה קטנה:

והיוצאת - ב' חד מל' וחד חס'.

רש"י:

היוצאת אלף - המוציאה אלף איש. [היוצאת - במניין זה היא יוצאה.]

ראב"ע:

כי. היוצאת - פועל עומד; ואל תתמה על "בני יצאוני ואינם" (יר' י , כ) , כי פרושו - יצאו ממני. או תהיה זאת המלה כמלת 'שב' , שהיא במקומות עומדת ובמקומות יוצאה. והצרכתי לומר ככה , בעבור מלת תשאיר; והטעם: כי איך תקום המלוכה , ולא נשארו מאנשי החיל רק העשירית!.

רד"ק:

כי כה. היוצאת - שיוצאים ממנה אלף אנשים לצבא , תשאיר מאה , כי לא ישארו בה אלא אחד מעשרה; כי כלם יכלו בחרב , ברעב ובדבר (ע"פ יר' יד , יב) , והנשארים יגלו. היוצאת - אינו פועל יוצא כמו 'המוציאה' , אלא פועל עומד הוא כמשפטו. וכן דרך הלשון לאמר עניין 'אנשי העיר' בלשון 'העיר'; כמו "ותבא העיר במצור" (מ"ב כד , י); "ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה" (דב' כ , יב). תשאיר מאה - כיון שנשארים בה , כאלו העיר תשאיר אותם.

ר' יוסף כספי:

היוצאת - נכון שיהיה גם זה 'בודד' , כי נכון לתאר העיר ביוצאת מצד שאנשיה , שהם כחלקים לה , יוצאים ממנה וגולים לאשור , כטעם "כאלה נובלת עליה" (יש' א , ל); וכן "ארץ אוכלת יושביה" (במ' יג , לב); וכן כל התארים נוכל לומר כן , כמו שהתבאר ב'ספר השמע'. רוצה לומר , שה'כל' יתואר מצד ה'חלק' , כמו שבמקומות יתואר ה'חלק' מצד ה'כל'. ואילו אמר 'תשאר' - היה גם נכון. ובאור אלו הענינים 'אוצר יי'' יבא.