תנ"ך - כי־הנה
ה'
מצוה
והכה
הבית
הגדול
רסיסים
והבית
הקטן
בקעים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־הִנֵּ֤ה
יְהוָה֙
מְצַוֶּ֔ה
וְהִכָּ֛ה
הַבַּ֥יִת
הַגָּד֖וֹל
רְסִיסִ֑ים
וְהַבַּ֥יִת
הַקָּטֹ֖ן
בְּקִעִֽים:
(עמוס פרק ו פסוק יא)
כִּי־הִנֵּה
יְהוָה
מְצַוֶּה
וְהִכָּה
הַבַּיִת
הַגָּדוֹל
רְסִיסִים
וְהַבַּיִת
הַקָּטֹן
בְּקִעִים:
(עמוס פרק ו פסוק יא)
כי־הנה
ה'
מצוה
והכה
הבית
הגדול
רסיסים
והבית
הקטן
בקעים:
(עמוס פרק ו פסוק יא)
כי־הנה
יהוה
מצוה
והכה
הבית
הגדול
רסיסים
והבית
הקטן
בקעים:
(עמוס פרק ו פסוק יא)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
הָא
יְיָ
מְפַקֵיד
וְיִמחֵי
מַלכוּ
רַבָּא
מַחָא
תַקִיפָא
וּמַלכוּ
זְעֵירָא
מַחָא
חַלָשָׁא
:
רש"י:
רסיסים
-
שיהא
מרוסס
לבקעיות
דקות.
בקיעים
-
גדולים
מרסיסים;
לפי
חשיבותו
תהא
מכתו.
כך
תירגם
יונתן:
"וימחי
מלכו
רבא
מחא
תקיפא
,
ומלכו
זעירא
מחא
חלשא".
ר' יוסף קרא:
והכה
את
(בנוסחנו
ללא
'את')
הבית
הגדול
רסיסים
והבית
הקטן
בקיעים
-
כתרגומו:
"וימחי
מלכו
רבא
מחין
תקיפין
ומלכו
זעירא
מחא
חלשא"
(ראה
ת"י).
לעשרת
השבטים
קורא
'הבית
הגדול'
,
ושבט
יהודה
ובנימן
'הבית
הקטן';
שהרי
עשרת
השבטים
רבים
משבט
יהודה
ובנימן.
וכן
יחזקאל
הוא
אומר
"ואחותך
הגדולה
שמרון...
ואחותך
הקטנה
ממך
היושבת
מימינך"
(טז
,
מו).
רסיסים
-
שברים
שברים;
וכן
בבראשית
רבא
(?
ראה
שמ"ר
א
,
י):
'רעמסס'
-
שהיה
מתרוסס.
ראב"ע:
כי.
מצוה
-
גוזר
,
כמו
"הוא
צוה
ונבראו"
(תה'
קמח
,
ה).
רסיסים
-
מדרך
העניין
,
שברים
יותר
מבקיעים;
ורבי
משה
הכהן
אמר
,
כי
"רסיסי
לילה"
(שה"ש
ה
,
ב)
-
גשם
דק.
ודע
,
כי
הגשם
הוא
גוף;
גם
כן
האויר
,
שהוא
הרוח
,
גוף
הוא
,
והוא
דק
מאד.
ויש
אומרים
כי
טעם
הבית
הגדול
-
השר
ואנשיו.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
הבית
הגדול
רסיסים
-
פירוש:
חתיכות
קטנות;
ודמיונו:
"רסיסי
טל"
(ראה
שה"ש
ה
,
ב)
,
שהוא
דק.
והבית
הקטן
בקיעים
-
כלומר:
חתיכות
גדולים.
והוא
כמו
משל
,
כלומר:
יותר
חטאו
הגדולים
,
מה
שלא
חטאו
הקטנים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
הבית
הגדול
-
בתי
המלך
והשרים
והמעֻנגים.
רסיסים
-
שברים
דקים
ומפוררים.
בקיעים
-
גסין
מן
הרסיסים.
כל
אחד
לפי
עונשו
וגאותו.
רד"ק:
כי
הנה
יי'
מצוה
-
עוד
דבר
אחר
האל
מצוה
,
כלומר:
גוזר
שיהיה
רעש;
והוא
שזכר
למעלה
"והכיתי
בית
החורף"
(עמ'
ג
,
טו).
והכה
הבית
הגדול
רסיסים
והבית
הקטן
בקיעים
-
רסיסים
כמו
בקיעים
,
בסמ"ך
כמו
בצד"י:
"קנה
רצוץ"
(יש'
מב
,
ג)
-
עניין
שבירה.
וכן
במשנה
(שבת
ח
,
ה)
בסמ"ך:
ואם
היה
עב
או
מרוסס
כדי
לבשל
ביצה
קלה
שבבצים.
ויונתן
פירש
העניין
דרך
משל
,
שתרגם:
"ארי
הא
יי'
מפקד
וימחי
מלכו
רבא
מחא
תקיפא
ומלכו
זעירא
מחא
חלשא".
ר' יוסף כספי:
כי
הנה
יי'
מצוה
-
לשלמנאצר.
ואילו
אמר
'הנה
יי'
מכה'
,
לא
היה
מבואר
כל
כך.
ודרך
החכמים
לבאר
ענין
-
מה
במקום
אחד
,
להעיר
על
כמה
מקומות;
וגם
באור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
רסיסים
-
ענין
אחד
עם
"רסיסי
לילה"
(שה"ש
ה
,
ב)
ועם
"לרס
את
הסלת"
(יח'
מו
,
יד);
והטעם:
שברים
וגזרים.