תנ"ך - השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על־שבר יוסף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף: (עמוס פרק ו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ וְלֹא נֶחְלוּ עַל־שֵׁבֶר יוֹסֵף: (עמוס פרק ו פסוק ו)

טקסט בלבד:

השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על־שבר יוסף: (עמוס פרק ו פסוק ו)

תיקון קוראים:

השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על־שבר יוסף: (עמוס פרק ו פסוק ו)

תרגום יונתן:
דְּשָׁתַן בְּפֵילָוָון דִּכסַף חֲמַר וְרֵישׁ מִשׁחִין טָבִין מִתמַשׁחִין וְלָא כָאֵיב לִבְּהוֹן עַל תְּבָרֵיהּ דְּיִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
וראשית - ו': בר' מט , ג; *דב' יח , ד; יח' מד , ל (פעמיים); עמ' ו , ו; *דנ' יא , מא. נחלו - ב': יר' יב , יג; עמ' ו , ו. שבר - ג' בצירי בלישנא: יש' ל , יד; סה , יד; עמ' ו , ו.

מסורה גדולה:
שבר ג' בלשנ' כשבר נבל יוצרים ומשבר רוח תילילו ולא נחלו על שבר יוסף .

מסורה קטנה:
וראשית - ו'; נחלו - ב'; שבר - ג'.

רש"י:
השותים במזרקי יין - יש מרבותינו שאומרים במסכת שבת (סב , ב) , שהיו זורקין כוסותיהן זה לזה. ויש מפרשין (ראה שם): על שם כלי שיש לו שתי פיות , והוא ארוך , ושותה בו זה מכאן וזה מכאן , והיין נזרק מפיו אל פיו. [ראשית שמנים - טיפה ראשונה; וראשית הגוים הם. "לכן" (להלן , ז) - כלפי כן , "עתה יגלו בראש גולים" (שם); חטאו בראש ולקו בראש.] וראשית שמנים [ימשחו] - מובחר שבשמנים , והוא אפרסמון. ולא נחלו - לשון 'חולי'. על שבר יוסף - ששומעים מפי הנביאים שעתיד לבא עליהם.

ר' יוסף קרא:
ראשית שמנים ימשחו - שהשמן הראשון היוצא מן הזיתים מושחין בו את המלכים. ולא נחלו על שבר יוסף - אינם משימים ללבבם להחלות על שבר הבא על יוסף , לעשרת השבטים.

ראב"ע:
השותים. יין הוא הפעול; וסמך ולא הזכיר הנסמך , אלא במזרקי 'כסף' או 'זהב'. ורבי מרינוס אמר (? ראה רקמה ע' פו) כי הבי"ת נוסף , כמו "לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" (מש' ט , ה). על שבר יוסף - מלכות ירבעם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ולא נחלו - פירוש: ולא שמו עצמם חולים על שבר יוסף.

ר' אליעזר מבלגנצי:
וראשית שמנים - שמן של "בשמים ראש" (שמ' ל , כג) , שכל ראשי בשמים בהם. ולא נחלו על שבר יוסף - כמו שפירשתי למעלה (פס' א).

רד"ק:
השותים במזרקי יין - במזרקים שהם גדולים שותים יין; לא בגביעים וכוסות שהם קטנים , שראוי לשתות בהם יין , אלא במזרקים שותים. ומזרקי - כמו 'מזרקים'; וכן "חלוני שקופים" (מ"א ו , ד) - כמו 'חלונים'; "נטעי נעמנים" (יש' יז , י) - כמו 'נטעים'; "מלאכי רעים" (תה' עח , מט); "מי המרים" (במ' ה , יח); והדומים להם. ויונתן פרשו סמוך , בחסרון , שתרגם: "דשתן בפילוון דכסף חמר". וכן תרגם "בספל אדירים" (שו' ה , כה): "בפילי גבריא". וראשית שמנים - מבחר שבשמנים המרוקחים (ע"פ שמ' ל , כה). ולא נחלו - על דרך "ואין חולה מכם עלי" (ש"א כב , ח). וה'נפעל' בזה אינו מקבל מקרה מן 'הקל' , כי 'הקל' פועל עומד , אלא מקבל מקרה מן 'הכבד'; כי שבר יוסף היה ראוי שיהיה מַחֲלֶה ומכאיב אותם , והם לא נחלו ממנו. ושבר יוסף הוא אותם שגלו מן השבטים טרם מלוך ירבעם בן יואש (? וראה דה"א ה , כו). ומלכות אפרים קורא ככלל 'אפרים' (ראה הו' ה , ג) או יוסף , כי משבט אפרים היה ירבעם בן נבט שמלך על עשרת השבטים תחלה , כשנחלקה המלכות (ראה מ"א יא , כו). גם היה רב במספר ובגדולה משאר שבטים , זולתי יהודה , ועליו נבא יעקב אבינו ואמר "ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים" (בר' מח , יט); ואמר "ויקרא בהם שמי" (שם , טז) - שיקָראו ישראל בשם 'אפרים'. גם יוסף היה בכור במקום ראובן (ראה דה"א ה , א) , לפיכך נקרא ישראל על שמו. וכן אמר במזמור "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף" (תה' פ , ב).

ר' יוסף כספי:
במזרקי יין - נכון בעברי ובהגיון שיהיה במזרקי מוכרת או סמוך. וראשית שמנים - קדימת מעלה; וגם הטעם: המוֹהַל הראשון , שהוא זב מאליו , שידוע שהוא המשובח. כלומר: שמן אפרסמון ושמן המור. וידוע כי ראשית - שם משותף לכל מיני הקדימה , שהם חמשה. וביאור זה 'אוצר יי'' יבא. נחלו - מטעם 'חולי'; כטעם "ואין חולה מכם עלי" , שזכר (ש"א כב , ח). ולכן אמר , כי יושבי שומרון וציון (ראה לעיל , א) אינם שמים על לב שבר כלל העם , המכונה 'יוסף'; כמו שקדם "שארית יוסף" (עמ' ה , טו). כי ידוע שקודם שגלו שומרון וסביביה גלו קצת השבטים על ידי תגלת (ראה מ"ב טו , כט) , אשר גם על זה אמר "ובאו להם בית ישראל" (לעיל , א) , כמו שכתבנו.
ריכוז קישורים