תנ"ך - נשבע
אדני
ה'
בנפשו
נאם־ה'
אלהי
צבאות
מתאב
אנכי
את־גאון
יעקב
וארמנתיו
שנאתי
והסגרתי
עיר
ומלאה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נִשְׁבַּע֩
אֲדנָ֨י
יְהֹוִ֜ה
בְּנַפְשׁ֗וֹ
נְאֻם־יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
צְבָא֔וֹת
מְתָאֵ֤ב
אָנֹכִי֙
אֶת־גְּא֣וֹן
יַעֲקֹ֔ב
וְאַרְמְנֹתָ֖יו
שָׂנֵ֑אתִי
וְהִסְגַּרְתִּ֖י
עִ֥יר
וּמְלֹאָֽהּ:
(עמוס פרק ו פסוק ח)
נִשְׁבַּע
אֲדנָי
יְהֹוִה
בְּנַפְשׁוֹ
נְאֻם־יְהוָה
אֱלֹהֵי
צְבָאוֹת
מְתָאֵב
אָנֹכִי
אֶת־גְּאוֹן
יַעֲקֹב
וְאַרְמְנֹתָיו
שָׂנֵאתִי
וְהִסְגַּרְתִּי
עִיר
וּמְלֹאָהּ:
(עמוס פרק ו פסוק ח)
נשבע
אדני
ה'
בנפשו
נאם־ה'
אלהי
צבאות
מתאב
אנכי
את־גאון
יעקב
וארמנתיו
שנאתי
והסגרתי
עיר
ומלאה:
(עמוס פרק ו פסוק ח)
נשבע
אדני
יהוה
בנפשו
נאם־יהוה
אלהי
צבאות
מתאב
אנכי
את־גאון
יעקב
וארמנתיו
שנאתי
והסגרתי
עיר
ומלאה:
(עמוס פרק ו פסוק ח)
תרגום יונתן:
קַיֵים
יְיָ
אֱלֹהִים
בְּמֵימְרֵיהּ
אֲמַר
יְיָ
אֱלָהֵי
צְבָאוֹת
מְנַבֵּיל
אֲנָא
יָת
בֵּית
מַקדְּשָׁא
רְבוּתֵיהּ
דְּיַעֲקֹב
וּבִירָניָתֵיהּ
רַחֵיקִית
וְאֶמסַר
קַרתָּא
וּמלָאַהּ
:
עין המסורה:
יי'
אלהי
צבאות
-
י"א
(בלישנא):
ראה
עמ'
ד
,
יג.
וארמנתיו
-
ד'
חסר
(בלישנא):
יש'
לד
,
יג;
הו'
ח
,
יד;
עמ'
א
,
ז;
ו
,
ח.
רש"י:
בנפשו
-
מדעת
ובכוונה.
מתאב
-
כמו
"מתעב"
(יש'
מט
,
ז);
וכן
תירגם
יונתן:
"מנבל
אנא
ית
בית
מקדשא
רבותיה
דיעקב";
שהמקדש
נקרא
'גאון
עוזם'
,
שנאמר
"הנני
מחלל
את
מקדשי
גאון
עוזכם"
(יח'
כד
,
כא).
[ומנחם
חברו
במחברת
"גרסה
נפשי
לתאבה"
(תה'
קיט
,
כ)
-
לשון
שבירה;
כמו
שכתוב
"ושברתי
את
גאון
עוזכם"
(וי'
כו
,
יט)
-
אילו
בתי
בולאות
שביהודה;
ב'תורת
כהנים'
(?
ראה
גיטין
לז
,
א).
אף
כאן
מתנבא
על
הבתים
שישברו.]
עיר
ומלואה
-
ירושלם
ויושביה.
ר' יוסף קרא:
מתאב
-
"מתעב"
(יש'
מט
,
ז).
והסגרתי
עיר
ומלואה
-
והסגרתי
עיר
ירושלם
ויושביה
ביד
האומות.
ראב"ע:
נשבע
-
כמו
"בי
נשבעתי"
(בר'
כב
,
טז).
מתאב
-
מכלה;
כמו
"תאבתי"
(תה'
קיט
,
מ)
-
כליתי
ונכספתי.
ר' אליעזר מבלגנצי:
בנפשו
-
בעצמו;
כמו
"בי
נשבעתי"
(בר'
כב
,
טז).
מתאב
-
'דישדשירונט'
(בלעז);
כלומר:
איני
תאב
―
ומשמש
'עיקור'
של
"תאבתי"
(תה'
קיט
,
מ)
―
עוזם
ומבצריהם.
והסגרתי
עיר
ומלואה
-
ביד
אויב.
רד"ק:
נשבע
יי'
בנפשו
-
בעצמו;
כמו
"בי
נשבעתי"
(בר'
כב
,
טז);
וכן
"אשר
לא
נשא
לשוא
נפשי"
(תה'
כד
,
ד).
מתאב
אנכי
-
הפך
"תאבתי
לישועתך"
(תה'
קיט
,
קעד);
'דשטלנטנט'
כמו
'משָרֵש'
-
עוקר
השרשים
,
הפך
"משריש"
(איוב
ה
,
ג).
ויונתן
תרגם:
"מנבל
אנא".
את
גאון
יעקב
-
הוא
בית
המקדש;
וכן
"את
גאון
יעקב
אשר
אהב
סלה"
(תה'
מז
,
ה).
וכן
תרגם
יונתן:
"ית
בית
מקדשא
רבותיה
דיעקב".
והסגרתי
-
ביד
אויב
אסגיר
עיר
עם
אנשיה.
ר' יוסף כספי:
בנפשו
-
בעצמו;
וכבר
זכרנו
רבים
כזה.
מתאב
-
כמו
"תפאר"
(דב'
כד
,
כ);
"תשרש"
(איוב
לא
,
יב).
וכבר
הודעתיך
(הו'
א
,
ו)
איך
עם
היות
הענין
אחד
,
יש
בו
התנגדיות
מצד
הפוך
התנועות
,
כמו
שידוע
ליודעי
ההגיון
(ראה
פירושו
יש'
כח
,
ד).
לכן
זה
הטעם:
מתאב
אנכי
מאת
גאון
יעקב;
כמו
"סורה
ממני"
(ראה
תה'
ו
,
ט).
ר' ישעיה מטראני:
נשבע
יי'
בנפשו
-
בעצמו;
כמו
"בי
נשבעתי
נאם
יי'"
(בר'
כב
,
טז);
ודומה
לו
"אשר
לא
נשא
לשוא
נפשי"
(תה'
כד
,
ד).
מתאב
אנכי
את
גאון
יעקב
-
כמו
"מתעב"
(יש'
מט
,
ז);
ונחלף
העי"ן
באל"ף.