תנ"ך - לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה־בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה: (עמוס פרק ח פסוק ה)

טקסט וניקוד:

לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה: (עמוס פרק ח פסוק ה)

טקסט בלבד:

לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה־בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה: (עמוס פרק ח פסוק ה)

תיקון קוראים:

לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה־בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה: (עמוס פרק ח פסוק ה)

תרגום יונתן:
דְּאָמְרִין אִימַתִּי יִמטֵי יְרַח עֲבוּרָא וּנזַבֵּין עֲבוּרָא וּשׁמִיטְתָא וְנִפתַּח אוֹצְרִין לְאַזעָרָא מְכִילְתָא וּלאוֹסָפָא עַל סִלעָא וּלשַׁקָרָא בְּמוֹזְנָוָן דִּנכַל :

עין המסורה:
לאמר - ט' ראשי פסוקים: יש' מט , ט; יר' ג , א; כה , ה; מב , יד; עמ' ח , ה; *זכ' ז , ג; תה' עא , יא; קה , יא; דה"א טז , יח.

מסורה קטנה:
והשבת - ל'; ונפתחה - ל'; להקטין - ל'; ולעות - ל'.

רש"י:
מתי יעבר החדש - זו היא השאיפה (ראה לעיל , ד): מצפים עת תתייקר התבואה וימכרו לעניים בריבית , ויטלו שדותיהם. יעבר החדש - תירגם יונתן: מתי תתעבר השנה , ויבא חדש העיבור; ולשון הארכה הוא , כמו "העביר המועד" (יר' מו , יז). לפי שדוחין את הקרבת העומר , והשנה נמשכת , והישן מתייקר. [ונשבירה שבר - אין 'שבר' בכל מקום במוכר וקונה אלא לעניין תבואה. ועיקר לשון התבואה של שבר 'אנוניר' בלעז.] השבת ונפתחה בר - מתי תבא השמיטה ותייקר התבואה ונפתחה אוצרות בר שלנו. להקטין איפה - נמכור במדה קטנה , ואת כספנו נקבל בשקל גדול.

ר' יוסף קרא:
לאמר מתי יעבור החודש ונשבירה שבר - כתרגומו: "דאמרין לאימתי ימטה ירח עיבורא ונזבין עיבורא"; והשבת ונפתחה בר - "ושמיטתא וניפתח אוצרין". עומר שהיה קרב בפסח היה מתיר להם לאכול בחדש; וכשהיתה השנה מעוברת ועדיין היה רחוק לפסח , היו מפקיעין שערים לתבואת ישן. זהו שאומר כאן: מתי יבוא עיבור החודש - מתי יהא מעובר חודש בשנה , שנשביר ביוקר השבר; וכשתבוא שנת השמיטה שלא נזרע ולא נקצור (ע"פ וי' כה , כ) , ונפתח אוצרות בר שלנו , שקנינו לשעבר באיפה גדולה - נשביר עכשיו לעניים באיפה קטנה. וכל זה - לקנות בכסף דלים. ומפל בר נשביר - הם קצח וכמון (ע"פ יש' כח , כה) , פסולת שבתבואה , נמכור ביוקר; לכך קורא אותו 'ומפל' - שנופל מן התבואה; ונמכור אותו תחת תבואה.

ראב"ע:
לאמר... - ידבר על האוצרים הבר: אולי תבא שנת רעב , כאשר יעבר זה החדש ולא ירד מטר; אז נמכר הבר ביוקר. ויקטינו האיפה שימודו בה הבר , ויגְדִלו השקל לקחת יותר. והם דברי מרמה באבן ובמאזנים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ולשבית עניי ארץ - פירוש: ותשביתו עניים מן הארץ מזה הדבר שתאמרו: מתי יעבר החדש ונשבירה שבר.

ר' אליעזר מבלגנצי:
החדש והשבת - בכל המקרא כלה תפס חדש ושבת יחד; ולפי שימים פנוים ממלאכה היו להם , כמו "לא חדש ולא שבת" (מ"ב ד , כג); "וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח" (יח' מו , א); "מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו" (יש' סו , כג); וכן הרבה. מתי יעבר החדש והשבת - שאין בהם שוקים , ולטורח היו עליהם. ונשבירה שבר להקטין איפה ולהגדיל שקל - למכור במדה קטנה ובסלע כבד וגדול; והמדות והמשקלות והשערים היו משתנין למחר החדשים והשבתות.

רד"ק:
לאמר. החדש - חודש הקציר , שימצאו העניים מה יאכלו בשדות; ואחר כן יבואו לידינו לקנות שבר. והשבת ונפתחה בר - וכשיעבור החודש ויבואו העניים לקנות , ידחו אותם לשבת אחרת , ואומרים: יעבור זה השבוע , ובשבוע האחר נפתח אוצר הבר ונמכור. ודוחים אותם כן עד שיעבור ותתייקר התבואה וימכרו לרצונם. שבת - שבוע; כמו "שבע שבתות תמימות תהיינה" (וי' כג , טו). ויונתן פירש החודש - חודש העִבור , ופירש השבת - שמיטה; שתרגם: "דאמרין אימתי ימטי ירח עיבורא ונזבין עיבורא ושמיטתא ונפתח אוצרין" - לפי ששנת העבור מתארכת השנה , מתיקרת התבואה; וכן שנת השמטה , שאינן זורעים , מתיקרת התבואה; ואוצרי פירות מתאוים שנת היוקר. ונשבירה - נמכור. כי מוכר התבואה יקרא 'משביר' , כמו "המשביר לכל עם הארץ" (בר' מב , ו); "אוכל בכסף תשבירני" (דב' ב , כח). והתבואה נקראת 'שבר' , לפי שהיא שוברת הרעב; וכן אמר "שבר רעבון בתיכם" (בר' מב , יט) , על דרך "ישברו פראים צמאם" (תה' קד , יא). להקטין איפה - מקטינים האיפה שמוכרין בה; ומגדילים השקל - שלוקחים הכסף במשקל מלוקחי התבואה , והאבן ששוקלים בה הכסף - מגדילים אותה. ועוד מעוְתים המאזנים , שהם מאזני מרמה - אחר שעוְתו אותם; וכן "ובגדי ערומים תפשיט" (איוב כב , ו); "וטחני קמח" (יש' מז , ב); והדומים להם. הנה כי בשלשה פנים מרמים העניים במכרם להם התבואה.

ר' יוסף כספי:
החדש - ראש החדש; כי היו עושים חג וזבחים.

ר' ישעיה מטראני:
מתי יעבר החדש - יום שהיו עושים יום ראש חדש , ולא היה שער בשוק. או יש לומר , שהיו קובעים: כך תימכר האיפה בשבת זו , בחודש זה; וכיון שהיה עובר הזמן היו מייקרים התבואה.
ריכוז קישורים