תנ"ך - ועלו
מושעים
בהר
ציון
לשפט
את־הר
עשו
והיתה
לה'
המלוכה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָל֤וּ
מֽוֹשִׁעִים֙
בְּהַ֣ר
צִיּ֔וֹן
לִשְׁפֹּ֖ט
אֶת־הַ֣ר
עֵשָׂ֑ו
וְהָיְתָ֥ה
לַיהוָ֖ה
הַמְּלוּכָֽה:
(עובדיה פרק א פסוק כא)
וְעָלוּ
מוֹשִׁעִים
בְּהַר
צִיּוֹן
לִשְׁפֹּט
אֶת־הַר
עֵשָׂו
וְהָיְתָה
לַיהוָה
הַמְּלוּכָה:
(עובדיה פרק א פסוק כא)
ועלו
מושעים
בהר
ציון
לשפט
את־הר
עשו
והיתה
לה'
המלוכה:
(עובדיה פרק א פסוק כא)
ועלו
מושעים
בהר
ציון
לשפט
את־הר
עשו
והיתה
ליהוה
המלוכה:
(עובדיה פרק א פסוק כא)
תרגום יונתן:
וְיִסקוּן
מְשֵׁיזְבִין
בְּטוּרָא
דְצִיוֹן
לִמדָן
יָת
כַּרכָּא
דְעֵשָׂו
וְתִתגְּלֵי
מַלכוּתָא
דַייָ
עַל
כָּל
יָתְבֵי
אַרעָא
:
עין המסורה:
מושעים
-
ב'
(אחד
חסר
ואחד
מלא):
עו'
א
,
כא;
*נחמ'
ט
,
כז.
המלוכה
-
כ':
ש"א
י
,
טז
,
כה;
יא
,
יד;
יד
,
מז;
יח
,
ח;
ש"ב
יב
,
כו;
טז
,
ח;
מ"א
א
,
מו;
ב
,
טו
(פעמיים)
,
כב;
יא
,
לה;
יב
,
כא;
מ"ב
כה
,
כה;
יר'
מא
,
א;
יח'
יז
,
יג;
עו'
א
,
כא;
תה'
כב
,
כט;
דנ'
א
,
ג;
דה"א
י
,
יד.
רש"י:
ועלו
שרי
ישראל
מושיעיהם
בהר
ציון
לשפוט
את
הר
עשו
-
ליפרע
את
אשר
עָשׂוּ
לישראל.
לשפוט
-
'יושטייד'
בלעז.
והיתה
ליי'
המלוכה
-
לימדך
,
שאין
מלכותו
[של
שכינה]
שלימה
עד
שיפרע
מעשו
הרשע
(ראה
תנח'
תולדות
ח).
את
הר
עשו
-
"ית
כרכא
רבא
דעשו"
(ת"י)
,
היא
רומי.
ראב"ע:
ועלו
מושיעים
[בהר
ציון
לשפט]
-
הם
שופטי
ארץ
ישראל
,
לשפוט
השרידים
בהר
עשו.
אז
תהיה
לַשם
המלוכה
-
בגלוי
,
כדרך
"והיה
יי'
למלך
על
כל
הארץ"
(זכ'
יד
,
ט)
,
שהוא
לעתיד.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
וגלות
החל
הזה
-
פירוש:
מנהג
העולם
שעושין
חומה
קטנה
לפני
מגדל
,
משום
מבצר
וחוזק;
ואותו
מקום
שהוא
בין
החומה
ובין
המגדל
יקרא
'חיל'.
יאמר
הנביא:
וגלות
הזה
שהוא
מעט
,
שהוא
יכיל
בחיל
בלבד
-
ירשו
את
ערי
הנגב
,
ועלו
מושיעים
בהר
ציון
לשפוט
את
הר
עשו
והיתה
ליי'
המלוכה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ועלו
-
וגברו
מושיעים
בהר
ציון
לעשות
שפטים
בהר
עשו
-
על
כל
אשר
עשו
להם.
והיתה
ליי'
המלוכה
-
למלוך
ולהמליך
את
עמו
בכל
הגוים;
ולא
ימליך
עוד
גוי
על
עמו
,
ולא
ימסור
עוד
מלכות
ביד
גוי
לעשות
חפצו
,
כאשר
עשה
עד
עתה
,
שמסר
מלכות
לאשור
ולבבל
ולפרס
ולמדי
ויון
ורומי
,
והם
נתגדלו
ונתפארו
בכך.
רד"ק:
ועלו
מושיעים
-
המלך
המשיח
וחביריו
,
שבעה
רועים
ושמונה
נסיכי
אדם
(ראה
מי'
ה
,
ד).
לשפוט
את
הר
עשו
-
לקחת
משפט
ישראל
מהם
על
כל
אשר
הרעו
להם.
ויונתן
תרגם:
"ויסקון
משזבין
מטורא
דציון
למידן
ית
כרכא
דעשו";
והוא
כרך
שלרומי.
והיתה
ליי'
המלוכה
-
ואז
תהיה
המלוכה
ליי'
לבדו
,
כי
כל
הגוים
יודו
במלכותו;
כמו
שאמר
בנבואת
זכריה
"והיה
יי'
למלך
על
כל
הארץ
ביום
ההוא
יהיה
יי'
אחד
ושמו
אחד"
(יד
,
ט).
ויונתן
תרגם:
"ותתגלי
מלכותא
דיי'
בקריב
על
כל
יתבי
ארעא
ותהי
מלכותא
דיי'
לעלם
ולעלמי
עלמיא.
אמן
אמן
סלה