תנ"ך - וייראו
המלחים
ויזעקו
איש
אל־אלהיו
ויטלו
את־הכלים
אשר
באניה
אל־הים
להקל
מעליהם
ויונה
ירד
אל־ירכתי
הספינה
וישכב
וירדם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּֽירְא֣וּ
הַמַּלָּחִ֗ים
וַֽיִּזְעֲקוּ֘
אִ֣ישׁ
אֶל־אֱלֹהָיו֒
וַיָּטִ֨לוּ
אֶת־הַכֵּלִ֜ים
אֲשֶׁ֤ר
בָּֽאֳנִיָּה֙
אֶל־הַיָּ֔ם
לְהָקֵ֖ל
מֵעֲלֵיהֶ֑ם
וְיוֹנָ֗ה
יָרַד֙
אֶל־יַרְכְּתֵ֣י
הַסְּפִינָ֔ה
וַיִּשְׁכַּ֖ב
וַיֵּרָדַֽם:
(יונה פרק א פסוק ה)
וַיִּירְאוּ
הַמַּלָּחִים
וַיִּזְעֲקוּ
אִישׁ
אֶל־אֱלֹהָיו
וַיָּטִלוּ
אֶת־הַכֵּלִים
אֲשֶׁר
בָּאֳנִיָּה
אֶל־הַיָּם
לְהָקֵל
מֵעֲלֵיהֶם
וְיוֹנָה
יָרַד
אֶל־יַרְכְּתֵי
הַסְּפִינָה
וַיִּשְׁכַּב
וַיֵּרָדַם:
(יונה פרק א פסוק ה)
וייראו
המלחים
ויזעקו
איש
אל־אלהיו
ויטלו
את־הכלים
אשר
באניה
אל־הים
להקל
מעליהם
ויונה
ירד
אל־ירכתי
הספינה
וישכב
וירדם:
(יונה פרק א פסוק ה)
וייראו
המלחים
ויזעקו
איש
אל־אלהיו
ויטלו
את־הכלים
אשר
באניה
אל־הים
להקל
מעליהם
ויונה
ירד
אל־ירכתי
הספינה
וישכב
וירדם:
(יונה פרק א פסוק ה)
תרגום יונתן:
וּדחִילוּ
סַפָּנַיָא
וּבעוֹ
גְּבַר
מִן
דַּחלְתֵיהּ
וַחֲזוֹ
אֲרֵי
לֵית
בְּהוֹן
צְרוֹך
וּרמוֹ
יָת
מָנַיָא
דִּבאִלפָא
לְיַמָא
לְאָקָלָא
מִנְהוֹן
וְיוֹנָה
נְחַת
לְאַרעִית
שִׁדָּא
דִבאִלפָא
וּשׁכֵיב
וּדמוּך
:
רש"י:
המלחים
-
בני
אדם
המנהיגים
את
הספינה.
איש
אל
אלהיו
-
משבעים
אומות
היו
שם
(ראה
פר"א
י).
ר' יוסף קרא:
המלחים
-
הספנים
(ע"פ
ת"י).
ויצעקו
איש
אל
אלהיו
-
כולם
עבדו
את
אלהיהם
באמונה
,
שהיו
סבורים
שיושיעם
בעת
רעתם.
ויונה
ירד
אל
ירכתי
הספינה
-
ויונה
,
שידע
בעצמו
שחטא
אל
אלהיו
,
ידע
שלא
יקבל
הקדוש
ברוך
הוא
את
תפילתו
,
לכך
הוא
ירד
בירכתי
הספינה
ושכב
ונרדם
,
שלא
היה
חושש
מה
שיהיה
בספינה.
ראב"ע:
וייראו
המלחים
-
יועצי
הספינה;
כמו
"מלחיך
וחובליך"
(יח'
כז
,
כז).
ויפת
אמר
,
כי
מלח
היו
מוליכים.
אל
ירכתי
הספינה
-
אל
אחת
ירכתי
הספינה;
כמו
"ויקבר
בערי
גלעד"
(שו'
יב
,
ז).
וישכב
וירדם
-
מסער
הים
וזעפו;
אולי
לא
נכנס
קודם
זה
בספינה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
המלחים
-
מנהיגי
הספינה.
ועל
שם
שמערבבין
ועוכרין
את
המים
במשוטות;
כמו
"כי
השמים
כעשן
נמלחו"
(ראה
יש'
נא
,
ו)
-
מעורבבין
ועכורין.
ויטילו
-
לאיבוד;
כמו
"מדוע
הוטלו
הוא
וזרעו"
(יר'
כב
,
כח).
וירדם
-
מרב
צרה
וטומטום
הלב
וכבדות.
רד"ק:
וייראו
המלחים
-
הם
תופשי
המשוטים.
אל
ירכתי
הספינה
-
אל
אחת
מן
הירכתים;
וכן
"ויקבר
בערי
גלעד"
(שו'
יב
,
ז);
"ועל
עיר
בן
אתונות"
(זכ'
ט
,
ט).