תנ"ך - ויאמר
ה'
אתה
חסת
על־הקיקיון
אשר
לא־עמלת
בו
ולא
גדלתו
שבן־לילה
היה
ובן־לילה
אבד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָ֔ה
אַתָּ֥ה
חַ֙סְתָּ֙
עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן
אֲשֶׁ֛ר
לֹא־עָמַ֥לְתָּ
בּ֖וֹ
וְלֹ֣א
גִדַּלְתּ֑וֹ
שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה
הָיָ֖ה
וּבִן־לַ֥יְלָה
אָבָֽד:
(יונה פרק ד פסוק י)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אַתָּה
חַסְתָּ
עַל־הַקִּיקָיוֹן
אֲשֶׁר
לֹא־עָמַלְתָּ
בּוֹ
וְלֹא
גִדַּלְתּוֹ
שֶׁבִּן־לַיְלָה
הָיָה
וּבִן־לַיְלָה
אָבָד:
(יונה פרק ד פסוק י)
ויאמר
ה'
אתה
חסת
על־הקיקיון
אשר
לא־עמלת
בו
ולא
גדלתו
שבן־לילה
היה
ובן־לילה
אבד:
(יונה פרק ד פסוק י)
ויאמר
יהוה
אתה
חסת
על־הקיקיון
אשר
לא־עמלת
בו
ולא
גדלתו
שבן־לילה
היה
ובן־לילה
אבד:
(יונה פרק ד פסוק י)
תרגום יונתן:
וַאֲמַר
יְיָ
אַתּ
חַסתָּא
עַל
קִיקָיוֹן
דְּלָא
עֲמַלתָּא
בֵיהּ
וְלָא
רַבִּיתָהִי
דִּבלֵיליָא
הָדֵין
הֲוָה
וּבלֵיליָא
אֻחרָנָא
אֲבַד
:
רש"י:
לא
עמלת
בו
-
בחרישה
וזריעה
והשקות
מים.
בין
לילה
-
כמו
'בֶּן
לילה':
לא
גדל
אלא
לילה
אחד.
ראב"ע:
ויאמר
-
הכתוב
ידבר
על
דרך
שיבינו
השומעים;
כי
השם
לא
יעמול
ככל
הבריאוֹת.
והנה
הטעם:
אתה
חסתה
(בנוסחנו:
חסת)
על
דבר
שאתה
לא
עשיתו
,
ואיך
לא
אחוס
אני
על
מעשיי?
(ראה
להלן
,
יא)
ומלת
בן
-
בחירק
,
כמו
"בן
נון"
(יהו'
א
,
א);
"והיה
אם
בן
הכות
הרשע"
(דב'
כה
,
ב).
והנה
לא
שמח
בקיקיון
,
רק
יום
אחד
,
מהבקר
עד
הערב.
והנה
היה
מתחלת
הלילה
החל
שיגדל
,
עד
הבקר
,
ולערב
החל
לִיבש
,
וכעלות
השחר
כלו
יבש;
על
כן
אמר:
שבן
לילה
היה
ובן
לילה
אבד.
רד"ק:
ויאמר
יי'
אתה
חסת
על
הקיקיון
-
אע"פ
שהוא
לא
חס
על
הקיקיון
אלא
מפני
צערו
,
כן
האל
חס
על
נינוה
מפני
כבודו;
כי
הנבראים
כבודו
,
כמו
שכתוב
"מלא
כל
הארץ
כבודו"
(יש'
ו
,
ג).
וכל
שכן
מין
האדם
,
כמו
שכתוב
"ולכבודי
בראתיו"
(יש'
מג
,
ז);
ואע"פ
שפירשנו
זה
על
ישראל
,
מכל
מקום
על
מין
האדם
מדבר
,
כמו
שכתו'
"יצרתיו
אף
עשיתיו"
(שם).
אלא
לפי
שישראל
מכירים
בכבוד
האל
יותר
משאר
מין
האדם
,
זולתי
החכמים
שבהם
,
אמר
הפסוק
על
ישראל.
אשר
לא
עמלת
בו
ולא
גדלתו
-
כי
הדבר
שיעמל
בו
האדם
,
הוא
עצב
יותר
באבדו.
ואע"פ
שהאל
לא
עמל
ביצירת
הנבראים
,
דברה
תורה
כלשון
בני
אדם
,
להבין
השומעים.
שבין
לילה
היה
ובין
לילה
אבד
-
בין
כמו
"בן"
(יונה
א
,
א);
וכן
"והושע
בן
נון"
(שמ'
לג
,
יא).
ובן
לילה
-
כמו
"בֶּן
חודש"
(וי'
כז
,
ו);
"בֶּן
עשרים"
(שמ'
ל
,
יד).
ופירוש
בֶּן
לילה
-
כי
בלילה
אחד
צמח
ובלילה
האחר
אבד
בסוף
הלילה
,
כי
בעלות
השחר
הֻכּה
וייבש
(ראה
לעיל
,
ז).
ר' ישעיה מטראני:
שבין
(בנוסחנו:
שבן)
לילה
היה.
בִּין
-
בֵּין;
ודומה
לו
"והיה
אם
בִּן
הכות"
(דב'
כה
,
ב)
,
שפתרונו
כמו
"בֶּן
מות
הוא"
(ש"א
כ
,
לא).