תנ"ך - ואני לא אחוס על־נינוה העיר הגדולה אשר יש־בה הרבה משתים־עשרה רבו אדם אשר לא־ידע בין־ימינו לשמאלו ובהמה רבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה: (יונה פרק ד פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ־בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע בֵּין־יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה: (יונה פרק ד פסוק יא)

טקסט בלבד:

ואני לא אחוס על־נינוה העיר הגדולה אשר יש־בה הרבה משתים־עשרה רבו אדם אשר לא־ידע בין־ימינו לשמאלו ובהמה רבה: (יונה פרק ד פסוק יא)

תיקון קוראים:

ואני לא אחוס על־נינוה העיר הגדולה אשר יש־בה הרבה משתים־עשרה רבו אדם אשר לא־ידע בין־ימינו לשמאלו ובהמה רבה: (יונה פרק ד פסוק יא)

תרגום יונתן:
וַאֲנָא לָא אֲחוּס עַל נִינְוֵה קַרתָּא רַבְּתָא דְּאִית בַּהּ סַגִּי מִתַּרתַּא עַסרֵי רִבּוֹא אֱנָשָׁא דְּלָא יְדַע בֵּין יַמִינֵיהּ לִסמָאלֵיהּ וּבעִירָא סַגִּי :

עין המסורה:
ואני - ס"ז ראשי פסוקים: ראה הו' ה , יב. רבו - ד' חסר (אל"ף , בלישנא): יונה ד , יא; *דנ' ז , י; דה"א כט , ז (פעמיים). אשר לא - ידע - ה': שמ' א , ח; יש' כט , יב; יונה ד , יא; קה' ד , יג; י , טו.

מסורה קטנה:
על - נינוה - ל'; רבו - ד' חס'.

רש"י:
אשר לא ידע וגו' - קטנים. ובהמה רבה - בני אדם גדולים , ודעתן כבהמה , שאינן מכירין מי בראם (ראה תנ"ב וזאת הברכה ה).

ר' יוסף קרא:
שלא (לפנינו: אשר לא) ידע בין ימינו לשמאלו - והואיל ואינם יודעים בין טוב לרע , לכך איני פוקד עליהם חטאתם. ולפי ששבו מדרכם הרעה לא ניבא יונה פורענותם , וכשחזרו לשׂיאורם (ע"פ ירוש' ע"ז ב , ב [מא , א]) בא נחום וניבא עליהם פורענות; וכן הוא אומר: "משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי" (נח' א , א).

ראב"ע:
ואני. שתים עשרה רבוא (בנוסחנו: רבו) - שלא חטאו , גם הבהמות. והנה דרך סברה , כי "נהפכת" (יונה ג , ד) - כמהפכת סדום (ע"פ דב' כט , כב); כי הדבר היה ידוע בכל העולם.

רד"ק:
ואני לא אחוס. הרבה משתים עשרה רבו אדם - יותר משתים עשרה רבו. ורבוא הוא עשרת אלפים. ומלת משתים - במאריך המ"ם , והשי"ן אינה דגושה. אדם - כולל זכרים ונקבות. אשר לא ידע - שהם קטנים , ולא ידעו בין ימינם לשמאלם , ואין בהם חטא ולא עונש , אלא בעבור האבות; וכיון שהאבות שבו , הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר , והבהמה אין לה עונש וזכות. ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול; וכל שכן על רבים.

ר' יוסף כספי:
ואני לא אחוס - בתמה. אומנם באור זה הפסוק כלו - יש בו שאלות ותשובות , והכל 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:
אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו - מפני תמימות שיש בהן; וראוי לחוס עליהן , שלא חטאו. ואין לפרשו על נערים , שבעיר גדולה כמותה היו בה נערים יותר ממאה ריבוא.
ריכוז קישורים