תנ"ך - ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים: (שמות פרק א פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כִּי־יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים: (שמות פרק א פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים: (שמות פרק א פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים: (שמות פרק א פסוק כא)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד דְּחִילָא חָיָתָא מִן קֳדָם יְיָ וַעֲבַד לְהוֹן בָּתִּין :

רש"י:
וייטב - היטיב להן. וזה חילוק בתיבה שיסודה שתי אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה: כשהיא באה לדבר לשון 'ויפעיל' הוא נוקד את היו"ד בצרי , שהוא קמץ קטן , כגון: וייטב... למילדות; "וירב בבת יהודה" - הִרְבָּה "תאניה" (איכה ב , ה); וכן "ויגל" את "השארית" דנבוזר אדן (דה"ב לו , כ) - הגלה את השארית; "ויפן זנב אל זנב" (שו' טו , ד) - הפנה הזנבות זו לזו; כל אלה לשון 'הפעיל' את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון 'וַיִפָּעֵל' הוא נוקד היו"ד בחירק , כגון "וייטב בעיניו" (וי' י , כ) - לשון 'הוטב'; וכן וירב העם - נתרבה העם; "ויגל יהודה" (מ"ב כה , כא) - הוגלה יהודה; "ויפן כה וכה" (שמ' ב , יב) - הופנה לכאן ולכאן. ואל תשיבני: 'וילך' , 'וישב' , 'ויצא' , לפי שאינו מגזרתן של אילו; שהרי היו"ד יסוד בהן: 'יצא' , 'ישב'; 'הלך' - ה"י אות שלישית בו. וייטב אלהים למילדות - מה היא הטובה? ויעש להם בתים - בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין 'בתים': "ויבן את בית יי' ואת בית המלך" (מ"א ט , א); כהונה ולויה מיוכבד , ומלכות ממרים; כדאיתא במסכת סוטה (יא , ב).

רשב"ם:
ויעש להם בתים - לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות; וגם ויצו פרעה לכל עמו. לאמר - וכן אמר להם; שכן כל 'לאמר' שבתורה - כפל לשון של 'ויצו' , או של 'ויקרא' , או של 'וידבר' , או של 'ויאמר' , כמו שפירשתי ב'אלה תולדות נח' (לא נמצא בידינו).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויעש להם בתים - כטעם "כי בית יעשה לך יי'" (ש"ב ז , יא). והטעם , שהרבה זרעם , תגמול שכר שהחיו הן זרע ישראל. ויאמר הגאון (ראה רס"ג תורה) , כי עשה להם בתים - שהסתירם שם , ולא נמצאו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויהי. בעבור שלא יראו ממלך מצרים רק יראו מהשם. ודע , כי זאת המלה באמת איננה מהפעלים העומדים ולא מן היוצאים , כי הוא על דרך שיקבל האדם היראה מאחר. על כן "יראו (בנוסחנו: ייראו) מיי'" (תה' לג , ח) הוא הנכון , ואחזו דרך קצרה לומר "ירא את יי'" (מ"א יח , ג). על כן מלת "נורא" (בר' כח , יז) איננה בבניין 'נפעל' , כמו "נולד" (מ"א יג , ב); "נודע" (מש' לא , כג); "נשבר ונדכה" (תה' נא , יט). והמשכיל יבין.

ר' יוסף בכור שור:
ויעש להם בתים - עושר וכבוד ופריה ורביה; כמו "כי... יעשה יי' לאדני בית נאמן" (ש"א כה , כח).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויעש להם בתים - שיצאו מהם מלכים ומנהיגים; כטעם "כי בית יעשה לך יי'" (ש"ב ז , יא). וזה היה הגמול הראוי להן על מה שהיו עושות מענין החיותם הילדים , כי מחֹק המנהיג השלם הוא שישגיח במונהגים ממנו , לרפא הנשבר ולכלכל הנצב (ע"פ זכ' יא , טז).
ריכוז קישורים