יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר
אל
עמו
-
המצרים.
הנה
עם
-
מלת
עם
איננה
סמוכה
,
רק
בני
ישראל
-
פירוש
ותוספת;
כמו
"אהיה
אשר
אהיה"
(שמ'
ג
,
יד);
"אשר
התהלכו
אבותי
לפניו
אברהם
ויצחק"
(בר'
מח
,
טו).
כל
'ממנו'
בספר
אנשי
המזרח
,
שהוא
סימן
לשון
הרבים
,
הנו"ן
רפה
כמשפט
,
להפריש
בינו
ובין
"ממנו
פנה"
(זכ'
י
,
ד)
,
שהוא
לשון
יחיד
שאיננו
נמצא
בפני
המדבר
,
שהוא
דגוש
כמשפט.
ובכל
ספרי
מערב
שניהם
דגושים
,
בין
שהוא
סימן
יחיד
בין
שהוא
סימן
רבים.
והיה
כן
,
כי
'ממנו'
לשון
יחיד
-
דגוש
הפך
המנהג
,
כי
מלת
'אני'
-
רפה
,
וכן
מלת
"נָחַנִי
יי'"
(בר'
כד
,
כז).
והנה
מלת
'מן'
-
'כפולה'
,
ונדגש
הנו"ן
'ממני'
לחסרון
נו"ן
אחר
,
כאילו
היה
'ממנני'
,
כי
הנו"ן
הראשון
תבא
עם
אות
המ"ם
כאילו
היא
'מן'
,
ונו"ן
'ני'
-
סימן
המדבר.
אם
כן
יהיה
"איש
ממנו"
(בר'
כג
,
ו)
,
שהוא
לשון
רבים
,
כאילו
הוא
'ממננו'.
וטעם
נו"ן
"ממנו
פנה"
(זכ'
י
,
ד)
דגש
-
להתבלע
הה"א
בחסרון;
כי
יאמר
מן
'ישמור'
-
'יִשְמְרוֹ';
"אשר
יקראו"
(יר'
כג
,
ו);
"אויב
ירדפו"
(הו'
ח
,
ג);
והוא
המעט
,
כי
הרֹב:
"ישמרהו"
(תה'
מא
,
ג)
-
ישמר
הוא
,
רק
"ישמרהו"
-
דרך
קצרה;
כמו
"והנהו
עושה
מלאכה"
(יר'
יח
,
ג)
,
שהוא
כמו
'והנה
הוא';
ויאמר
"והנוֹ
נצב"
(במ'
כג
,
יז).
פעמים
יוסיפון
הנו"ן:
"ישחרונני
ולא
ימצאונני"
(מש'
א
,
כח);
"תברכנּי
נפשך"
(בר'
כז
,
יט)
-
כמו
'תברכנני';
"זובח
תודה
יכבדנני"
(תה'
נ
,
כג);
"יסובבנהו
יבוננהו
יצרנהו"
(דב'
לב
,
י).
ופעם
יבלעו
הה"א
בנו"ן:
'לשמר'
-
"ישמרנּו
בעליו"
(שמ'
כא
,
לו).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
רב
ועצום
ממנו
-
אין
הרצון
בזה
,
שיהיה
מספר
בני
ישראל
רב
ממספר
המצרים;
אבל
הרצון
בזה
,
שהם
פרים
ורבים
יותר
מהם
,
והם
עם
זה
יותר
עצומים
ויותר
תקיפים.