תנ"ך - ויעל הארבה על כל־ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא־היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה־כן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֣עַל הָאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן: (שמות פרק י פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא־הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה־כֵּן: (שמות פרק י פסוק יד)

טקסט בלבד:

ויעל הארבה על כל־ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא־היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה־כן: (שמות פרק י פסוק יד)

תיקון קוראים:

ויעל הארבה על כל־ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא־היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה־כן: (שמות פרק י פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וּסלֵיק גּוֹבָא עַל כָּל אַרעָא דְמִצרַיִם וּשׁרָא בְּכָל תְּחוּם מִצרָיִם תַּקִיף לַחדָּא קֳדָמוֹהִי לָא הֲוָה כֵין גּוֹבָא דִּכוָתֵיהּ וּבָתְרוֹהִי לָא יְהֵי כֵין :

עין המסורה:
וינח - ו': *שמ' י , יד; כ , יא; יהו' כא , מב; דה"ב יד , ו; טו , טו; כ , ל. לפניו... ואחריו - ד' (בצמידות ושלא בצמידות): שמ' י , יד; יהו' י , יד; מ"ב כג , כה; יואל ב , ג.

מסורה קטנה:
וינח - ו'.

רש"י:
ואחריו לא יהיה כן - ואותו שהיה בימי יואל , שנאמר בו "כמהו לא נהיה מן העולם" (יואל ב , ב) , למדנו שהיה כבד משל משה על ידי מינים הרבה שהיו יחד: ארבה , חסיל , ילק , גזם; אבל של משה - מין אחד , וכמוהו לא נהיה ולא יהיה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ורוח הקדים נשא את הארבה - ממקומו , והניחו בכל מלכות מצרים. ואחריו לא יהיה כן - נכתב על פי הנבואה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעל. אמר ואחריו לא יהיה כן - בדרך נבואה.

רמב"ן:
ואחריו לא יהיה כן - הכתוב מודיע אותנו מדרך הנבואה שאחריו לא יהיה כן. וכתב רבנו שלמה: ואותו שהיה בימי יואל , שנאמר בו "כמהו לא נהיה מן העולם" (יואל ב , ב) , למדנו שהיה גדול משל משה!? אותו של יואל היה על ידי מינים הרבה , שהיו יחד ארבה וחסיל ילק וגזם (ראה שם א , ד וב , כה) אבל של משה מין אחד , וכמהו לא היה ולא יהיה. וקשה עלי מאמר הרב , שהרי כתוב "ויתן לחסיל יבולם וִיגיעָם לארבה" (תה' עח , מו) , וכתיב "אמר ויבא ארבה וילק אין (בנוסחנו: ואין) מספר" (תה' קה , לד)! ואולי יאמר הרב , שהיה מין הארבה של משה גדול משל יואל , ושאר המינים של יואל גדולים משל משה; ואלה דברים בטלים. אבל בכל גבול מצרים נמשך: לפניו לא היה כן בו ארבה כמהו , ואחריו לא יהיה כן שם. [(תוספת רמב"ן עצמו:) ויתכן כי בעבור היות ארץ מצרים לחה מאד ביאור , לא יהיה שם ארבה גדול , כי דרכו לבא בשני עצירת המטר , וכאשר הוא מוזכר ביואל (א , כ); וכתב רבנו חננאל בפירוש התורה שלו: מעת עתרת משה רבנו ועד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים , ואם יפול בארץ ישראל ויבא ויכנס בגבול מצרים , אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום עד עכשו , ואומרים כי זה דבר ידוע הוא לכל; בא וראה , כי בצפרדעים אמר "רק ביאור תשארנה" (שמ' ח , ה , ז) , ולפיכך נשאר בו 'אלתמאסייח' עד עכשו , אבל בארבה כתיב "לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים" (להלן , יט); ועל זה נאמר "שיחו בכל נפלאותיו" (תה' קה , ב). עד כאן לשון הרב]. ודעתי בפשט הכתוב , כי בעבור שמכת הארבה רגילה לבא לפעמים בכל הדורות , ועוד שבאה זאת כדרך המקרים , כי רוח הקדים נשאו (ראה לעיל , יג) , בעבור זה אמר כי היה גדול מאד מכל אשר נהיה במקרה העולם , כי לפניו ואחריו איננו בא כמהו , ובגדלו ידעו כי מכת האלהים היא , שאין רגילות לבא כן באחד הזמנים; וגם אותו של יואל - מכה מאת האלהים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
לפניו לא היה כן ארבה כמהו - רוצה לומר: בכל גבול מצרים , שזכר בזה הפסוק. ומזה המקום יסור הספק אשר יסופק מענין הארבה אשר היה בימי יואל בן פתואל , אשר אמר עליו הנביא "כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסיף עד שני דור ודור" (יואל ב , ב); וזה , כי הארבה ההוא לא היה בגבול מצרים , אבל היה בארץ ישראל. והנה הרב רבי שלמה יצחקי ז"ל התיר זה הספק בשאמר שזה הארבה היה ממין אחד , ולא היה ולא יהיה ממין אחד כמוהו; ואולם הארבה שהיה בימי יואל היה ממינים רבים , כמו שנזכר שם (יואל א , ד; ב , כה) , והם: 'גזם' ו'ארבה' ו'ילק' ו'חסיל' - ואמר עליו שלא נהיה כמהו ממינים רבים. והנה כאשר עייננו בזה , לא מצאנו שישלם התר זה הספק בזה האופן , כי כבר ביאר דוד , שהארבה שהיה בימי משה היה גם כן ממינים רבים; וזה , שהוא אמר בזכרו מכת הארבה "אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר" (תה' קה , לד) , ובמקום אחר אמר בזכרו מכת הארבה "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה" (תה' עח , מו). [והנה מדברי התורה יהיו מיניו חלוקים למינים רבים , כאמרו "את הארבה למינהו ואת החרגל למינהו (בנוסחנו: למינו)" (וי' יא , כב)]. ובהיות הענין כן , הוא מבואר שזה הארבה היה גם כן ממינים רבים.
ריכוז קישורים