יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כי.
ארבה
-
שם
מין;
אולי
נקרא
כן
בעבור
שהוא
יותר
רב
מהמינין
האחרים;
וכתוב
"יתר
הארבה
אכל
הגזם"
(ראה
יואל
א
,
ד);
ועליו
כתוב
"חילי
הגדול"
(שם
ב
,
כה).
ואם
כן
,
היה
האל"ף
נוסף.
רמב"ן:
הנני
מביא
מחר
ארבה
-
אמרו
מפרשים
(ראה
ראב"ע
להלן
,
ה)
,
שהיו
ימים
רבים
בין
מכת
הברד
ומכת
הארבה
,
בעבור
"הצומח
לכם
מן
השדה"
(להלן
,
ה).
ועל
דעתי
לא
היו
ביניהם
,
רק
ימים
מעט
,
כי
בידוע
הוא
שלא
נמשך
דין
המצרים
יותר
משנה
,
כי
משנות
משה
רבנו
יוָדע
זה
,
וכמו
ששנינו
במסכת
עדיות
(ב
,
י):
משפט
המצרים
במצרים
שנים
עשר
חדש;
וכן
אמר
"יתר
הפלטה
הנשארת
לכם
מן
הברד"
(להלן
,
ה)
,
וכתיב
"אשר
השאיר
הברד"
(להלן
,
יב)
,
כי
היה
בשנה
ההיא
בעצמה.
אם
כן
היה
הברד
בחדש
אדר
בשנה
ההיא
,
לא
קודם
לכן
,
"כי
השעורה
אביב"
והחטה
אפילה
(שמ'
ט
,
לא
-
לב)
,
ולא
יזיק
אליה
אם
יכה
הברד
מה
שצמח
ממנה
,
כי
תשוב
ותצמיח;
ועדין
לא
פרחה
הגפן
ולא
הנצו
האילנות
(ע"פ
שה"ש
ז
,
יג)
,
ולכך
אמר
הכתוב
"את
כל
עץ
השדה
שבר"
(שמ'
ט
,
כה)
,
כי
שבר
הענפים
והפארות;
ואחרי
כן
בחדש
ימים
,
בניסן
,
צמחה
החטה
והכסמת
,
והיא
הפלטה
הנשארת
להם
מן
הברד
(ראה
להלן
,
ה)
,
והתחילו
העצים
להוציא
פרח
והנצנים
נראו.
וזה
טעם
"הצומח"
(להלן
,
ה)
,
כי
בא
הארבה
ואכל
פרחיהם
והשחית
הכל
,
אשר
לא
השאיר
להם
פרח
או
ציץ
,
ובחדש
הזה
בעצמו
נגאלו.
והכתוב
שאמר
"ואת
כל
פרי
העץ"
(להלן
,
טו)
-
על
הנץ
שיעשה
פרי
,
כמו
שאמר
"כל
ירק
בעץ"
(שם).