תנ"ך - כל־מחמצת
לא
תאכלו
בכל
מושבתיכם
תאכלו
מצות:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־מַחְמֶ֖צֶת
לֹ֣א
תֹאכֵ֑לוּ
בְּכֹל֙
מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם
תֹּאכְל֖וּ
מַצּֽוֹת:
פ
(שמות פרק יב פסוק כ)
כָּל־מַחְמֶצֶת
לֹא
תֹאכֵלוּ
בְּכֹל
מוֹשְׁבֹתֵיכֶם
תֹּאכְלוּ
מַצּוֹת:
פ
(שמות פרק יב פסוק כ)
כל־מחמצת
לא
תאכלו
בכל
מושבתיכם
תאכלו
מצות:
פ
(שמות פרק יב פסוק כ)
כל־מחמצת
לא
תאכלו
בכל
מושבתיכם
תאכלו
מצות:
פ
(שמות פרק יב פסוק כ)
תרגום אונקלוס:
כָּל
מַחמְעָא
לָא
תֵיכְלוּן
בְּכֹל
מוֹתְבָנֵיכוֹן
תֵּיכְלוּן
פַּטִירָא
:
רש"י:
מחמצת
לא
תאכלו
-
אזהרה
על
אכילת
שאור.
כל
מחמצת
-
להביא
את
תערובתו
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
י).
בכל
מושבותיכם
תאכלו
מצות
-
זה
בא
ללמד
שתהא
ראויה
ליאכל
בכל
מושבותיכם
,
פרט
למעשר
שיני
ולחלות
התודה
(ראה
שם).
רשב"ם:
בכל
מושבותיכם
תאכלו
מצות
-
אפילו
בגבולין
,
שאין
שם
פסחים
נשחטין.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואילו
היינו
רודפים
אחר
מה
שיראה
לנו
כפי
דעתינו
בכתוב
,
ולא
נסמוך
על
ההעתקה
,
הנה
כתוב:
כל
מחמצת
לא
תאכלו
בכל
מושבותיכם
תאכלו
מצות
-
ולא
הזכיר
ימים
שבעה;
אם
כן
לא
נאכל
חמץ
לעולם!
וטעם
זה
הפסוק
-
להוסיף
בכל
מושבותיכם
,
שהיא
מצוה
בכל
מקום
אַחַר
המִדבָּר.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כל.
הזכיר
העונש
בתחלה
(ראה
לעיל
,
טו)
ואחר
כך
האזהרה.
ואין
בכל
מושבותיכם
תאכלו
מצות
-
רשות
,
כמו
"ששת
ימים
תעשה
מלאכה"
(שמ'
לה
,
ב)
,
רק
חיוב
,
"למען
תזכור"
(דב'
טז
,
ג).
רמב"ן:
כל
מחמצת
-
להביא
את
תערובתו;
לשון
רבנו
שלמה.
וגם
זה
אינו
,
שהלכה
היא
כדברי
חכמים
(פסחים
מג
,
א):
על
חמץ
דגן
ענוש
'כרת'
,
ועל
עירובו
-
בלא
כלום.
רלב"ג - ביאור המילות:
כל
מחמצת
לא
תאכלו
-
רוצה
לומר:
אפילו
מה
שיכנס
בו
החמץ
על
ידי
תערובת
לא
תאכלו;
וזהו
מה
שכלל
אותו
במלת
כל.
ואמנם
ה"מחמצת"
שזכר
ראשונה
(לעיל
,
יט)
,
אשר
יהיה
העונש
על
אכילתה
כרת
,
היא
בלא
עירוב
,
כי
ה'מחמצת'
לא
יאמר
בסתם
כי
אם
על
מה
שהוא
ממנה
בלא
עירוב;
ואולם
יאמר
על
המעט
בתערובת
החמץ
,
כי
אפשר
בו
שיחמיץ
העיסה
אשר
יתערב
בה
בעבור
החלק
מן
החמץ
שיש
בו;
ולזה
נכלל
תערובת
החמץ
במלת
כל
(ראה
פסחים
מג
,
א;
מכיל'
בא
פסחא
י).
והמשל
בזה
,
שאם
צוה
המלך
שיצאו
הרופאים
מן
העיר
,
לא
יחוייב
מזה
המאמר
שיצא
ממנה
מי
שיודע
פעולה
אחת
או
שתים
ממלאכת
הרפואה
,
כי
כמו
זה
לא
יקרא
'רופא'
כי
אם
על
המעט;
אך
אם
אמר
שיצא
ממנה
כל
רופא
,
הנה
יחוייב
שיצא
ממנה
כל
מי
שיש
לו
אי
זה
הסתבכות
במלאכת
הרפואה.
בכל
מושבותיכם
תאכלו
מצות
-
באור
שמצוַת
המצה
נוהגת
בכל
מושבות;
ואולם
מצוַת
הפסח
אינה
כן
,
כי
היא
אינה
נוהגת
אלא
בארץ
ישראל
,
במקום
אשר
יבחר
יי'
ממנה
,
כמו
שהתבאר
בפרשת
'ראה
אנכי':
אמר
"לא
תוכל
לזבוח
את
הפסח
באחד
שעריך"
וגו'
(דב'
טז
,
ה).
והנה
זה
ראיה
שמצות
המצה
אינה
תלויה
במצות
הפסח
,
אבל
הם
שתי
מצות;
והנה
בא
המאמר
במצוַת
אכילת
מצה
ביחוד
,
שנאמר
"בערב
תאכלו
מצות"
(לעיל
,
יח).
והנה
למדנו
מזה
הפסוק
,
שהמצות
שיצא
האדם
בהם
ידי
חובתו
הם
המצות
שאפשר
שיאכלו
בכל
מושבות
,
לא
המצות
שאי
אפשר
לאכלן
בכל
,
מושבות
,
כמו
'לחם
הפנים'
ו'חלות
תודה'
ו'רקיקי
נזיר'
ומה
שינהג
מנהגם
(ראה
פסחים
לו
,
א;
מכיל'
בא
פסחא
י).