תנ"ך - ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח: (שמות פרק יב פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח: (שמות פרק יב פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח: (שמות פרק יב פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח: (שמות פרק יב פסוק כא)

תרגום אונקלוס:
וּקרָא מֹשֶׁה לְכָל סָבֵי יִשׂרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן אִתנְגִידוּ וְסַבוּ לְכוֹן מִן בְּנֵי עָנָא לְזַרעֲיָתְכוֹן וְכוּסוּ פִסחָא :

עין המסורה:
ושחטו - ב' (בפתח): שמ' יב , כא; דה"ב לה , ו.

מסורה קטנה:
משכו - ל'; ושחטו - ב'.

רש"י:
משכו - מי שיש לו צאן , ימשוך משלו. וקחו - מי שאין לו , יקח מן השוק (ראה מכיל' בא פסחא יא). למשפחתיכם - "שה לבית אבות" (לעיל , ג).

רשב"ם:
למשפחותיכם - כדכתיב "לבית אבות" (לעיל , ג).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויקרא משה לכל זקני ישראל - ואמר להם כל אשר ציוהו השם מתחלת "בעשור לחודש הזה" (לעיל , ג); והזקנים אמרו כן אל כל ישראל.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויקרא. לכל זקני ישראל - והם יאמרו לקהל. וקחו לכם צאן - בעשור לחדש , כאשר צוהו השם (ראה לעיל , ג). אמר המדקדק , כי ושחטו הפסח - מהבנין ה'דגוש'. ולא דבר נכונה , כי "ושָחטו אותו כל קהל עדת ישראל" (לעיל , ו) הוא מהבניין ה'קל' , ושי"ן קמוץ כמשפט , בעבור הנח הנעלם; רק ושַחטו הפסח - לשון צווי מבניין ה'קל'. ולא מצאנו זאת הגזרה בכל המקרא מהבניין ה'דגוש'. והיה ראוי השי"ן להיות חרק תחתיו , כמו משכו , רק בעבור אות הגרון שהוא אחריו נפתח השי"ן , כמשפטם לעשות ככה; כמו "בַּחרו לכם" (יהו' כד , טו); ורבים ככה. על כן יהיה השי"ן בפתח גדול , בלשון הצווי; ושניהם מבניין אחד.

רמב"ן:
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם - הפרשה הזו תקצר באשר צוה אותו השם בפרשה של מעלה , כי בידוע שאמר להם משה לישראל הכל בפרט ולמד אותם כל הענין , ונכלל הדבר בכתוב "כאשר צוה יי' את משה... כן עשו" (להלן , כח); אבל הזכיר זאת הפרשה בכלל , כי קרא משה לכל זקני ישראל , והם אספו אליו כל העם , ואז אמרו אל כל עדת בני ישראל: משכו הצאן מן העדר אל בתיכם , להיות לכם למשמרת מבעשור לחדש (ראה לעיל , ג). ויתכן שאמר משכו , בעבור היות צאנם רחוק מהם בארץ גשן , "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" (בר' מו , לד). ואמר וקחו לכם - קחו אותם למשפחותיכם , "איש שה לבית אבות שה לבית" (לעיל , ג); ושחטו הפסח - "בין הערבים" (לעיל , ו) , ככל המפורש למעלה במצוה. ושנו במכילתא (בא פסחא יא): ויקרא משה לכל זקני ישראל - מגיד שעשאן בית דין; ויאמר אליהם - הדבר מפי משה לאמר לכל ישראל; דברי רבי יאשיה; רבי יונתן אומר: הדבר מפי משה לאמר לזקנים , וזקנים לאמר לכל ישראל; והנה לדעת רבי יאשיה יהיה ויקרא משה לכל זקני ישראל - שיַאספו אליו כל העם , כמו שפירשתי , ועל דעת רבי יונתן: הם יאמרו לקהל; ויהיה "דברו אל כל עדת בני (בנוסחנו ללא 'בני') ישראל" (לעיל , ג) - הזקנים הנועדים להם , כמו "והיה אם מעיני העדה" (במ' טו , כד).

רלב"ג - ביאור המילות:
משכו וקחו לכם - רוצה לומר: שימשוך , מי שיש לו , וייחד השה לפסח; ויקח , מי שאין לו (ראה מכיל' בא פסחא יא) , רוצה לומר: שיקנה אותו. צאן - הוא "שה" שאמר לו השם יתעלה (לעיל , ג - ה); כי כבר יאמר צאן על הזכר גם כן. וידמה שכבר בחר השם יתעלה בפסח מצרים שיהיה שה כבשים , ואולם לדורות יהיה מן הכבשים או מן העזים. וזה , שכבר ידמה שהמצרים היו יותר מתעבים זביחת הצאן מזביחת העז; ולזה תמצא שכבר יחס זה התיעוב אל הצאן: אמר "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" (בר' מו , לד). למשפחותיכם הוא מה שאמר "שה לבית אבות" (לעיל , ג). ושחטו הפסח - למדנו מזה , שצריך שתהיה כונתם בשחיטתם אותו , שתהיה השחיטה לשם פסח. ולזה גם כן אמר "זבח פסח הוא ליי'" (להלן , כז) - רוצה לומר: שתהיה זביחתו לשם פסח , להזכיר שכבר פסח על בתי בני ישראל במצרים. וכן תמצא בפרשת 'ראה אנכי' , שהקפידה התורה תמיד לזכור 'פסח' אצל הזביחה: אמר "וזבחת פסח"; "לא תוכל לזבוח את הפסח"; "שם תזבח את הפסח" (דב' טז , ב , ה , ו); וזה ממה שיורה , שכונת התורה היא שנזבחהו לשם פסח (ראה זבחים ז , ב; מכיל' בא פסחא יא). וכזה תמצא שהקפידה בענין החטאת , שנאמר "ושחט אותה לחטאת" (וי' ד , לג); וכבר נבאר בגזרת השם הסבה בזה בבאורנו ענין הקרבנות (וי' ד , ג). ואולם הסבה , אשר בעבורה הקפידה התורה שיהיה השה נשחט לשם פסח , היא כדי שיגיע לנו מזה הפועל התכלית אשר בעבורו נצטוינו בזאת המצוה , והוא: לפרסם הנפלאות שעשה לנו השם יתעלה כאשר הוציאנו ממצרים. ולזאת הסבה בעינה היה זה הקרבן "במכסת נפשות" (לעיל , ד) ו"בבית אחד" (להלן , מו) , כי זה כולו ממה שיוסיף הערה לנמנין בזה הקרבן , שיתנו לבם בו ויזכרו מפני זה מה שבעבורו נצטוו בזאת המצוה.
ריכוז קישורים