תנ"ך - ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָֽם: (שמות פרק יב פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק־לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד־עוֹלָם: (שמות פרק יב פסוק כד)

טקסט בלבד:

ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם: (שמות פרק יב פסוק כד)

תיקון קוראים:

ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם: (שמות פרק יב פסוק כד)

תרגום אונקלוס:
וְתִטְרוּן יָת פִּתגָמָא הָדֵין לִקיָם לָך וְלִבנָך עַד עָלְמָא :

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ושמרתם את הדבר הזה - אִלו היו המצות לפי הנראה לנו , יורה זה הכתוב כי לעולם צוה השם לקחת אגודת אזוב! רק קדמונינו העתיקו (ראה פסחים צו , א) , כי ושמרתם את הדבר הזה - על מִצְוַת "ושחטו הפסח" (לעיל , כא). ושי"ן "ושחטו" - פתוח , בעבור שהוא לשון ציוי; "ושחטו אותו" (לעיל , ו) - קמוץ כמשפט. כי שי"ן הפתוח היה ראוי להשבר בחרק , כמו "מִשכו" (לעיל , כא) , לולי שמשפט אות הגרון להרחיב מה שיש לפניו; כמו "בחרו לכם" (יהו' כד , טו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ושמרתם - רבים חשבו , כי נתינת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות חיוב לדורות , בעבור כי 'הדבר הזה' סמוך אל לקיחת האזוב וטבילתו (ראה לעיל , כב); ועוד , כי כתוב אחר כן "אשר פסח על בתי בני ישראל" (להלן , כז). ובדרך הסברא נכון יהיה , לולי קבלת האמת הנגמרה. והנה הנכון , שהדבר הזה שב אל "ושחטו הפסח" (לעיל , כא). וטעם שאילת הבנים (ראה להלן , כו): בראותם כל המשפחה חבורה אחת אוכלים "שה תמים" (לעיל , ה) , "ראשו על כרעיו ועל קרבו" (לעיל , ט) , "ועצם לא תשברו בו" (להלן , מו) , ו"בן נכר" ו"ערל" ו"תושב ושכיר לא יאכל בו" (להלן , מג - מח); ואין זה המנהג במועדים אחרים.

ר' יוסף בכור שור:
לחוק לך ולבניך - שכמו שתעשו עתה את הפסח לצורך , כן תעשו לדורות , לזכרון. לחוק לך ולבניך - חוק יהיה לך לצורך בניך; כדמפרש ואזיל: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם" (להלן , כו).

רמב"ן:
ושמרתם את הדבר הזה - הוא דבר הפסח עצמו , שאמר למעלה "ושחטו הפסח" (פס' כא) , ואם הוא רחוק , לא מתן הדמים הסמוך לו; כי בפסח מצרים בלבד נצטוו בכך , כמו שאמר "ועבר יי'... וראה את הדם" וגו' (לעיל , כג); וכן "ושמרתם את העבודה הזאת" (להלן , כה) - זבח הפסח; וכמהו "ואף לאמתך תעשה כן" (דב' טו , יז).

רלב"ג - ביאור המילות:
ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם - רוצה לומר: שחיטת הפסח , כי היא היתה לדורות. והיא אמנם תעשה בארץ ישראל לבד , כמו שבאר ואמר: והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יי' לכם כאשר דבר ושמרתם את העבודה הזאת. וכבר יורה שזה המאמר שב לשחיטת הפסח , שכבר באר אחר זה , שזאת העבודה אשר תהיה לדורות , היא זבח פסח ליי'; וזה לראיה , שההזאה על המשקוף ועל המזוזות לא היתה אלא בפסח מצרים. והנה השכל יחייב זה; וזה , כי המצוה הזאת לא תהיה נוהגת אלא בפני הבית , כמו שהתבאר בזה המקום (פס' כה) ובפרשת 'ראה אנכי' (דב' טז , ב). ושם היו ההזאות בכללם במזבח (ראה וי' א , ה ועוד) או בקדשי הקדשים ולפני הכפרת או נכח קדשי הקדשים (ראה וי' טז , יד - טו) , ולא היתה ההזאה במקום אחר , כמו שיתבאר בענין הקרבנות; אבל חוייב בפסח מצרים שתהיה ההזאה בו בזה האופן , כי לא היה להם אז בית מיוחד לשם יתעלה. ויקוד העם וישתחוו - רוצה לומר: לשם יתעלה , לתת לו תודה על הטובה אשר אמר להטיב להם.
ריכוז קישורים