תנ"ך - והיה
כי־תבאו
אל־הארץ
אשר
יתן
ה'
לכם
כאשר
דבר
ושמרתם
את־העבדה
הזאת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֞ה
כִּֽי־תָבֹ֣אוּ
אֶל־הָאָ֗רֶץ
אֲשֶׁ֨ר
יִתֵּ֧ן
יְהוָ֛ה
לָכֶ֖ם
כַּאֲשֶׁ֣ר
דִּבֵּ֑ר
וּשְׁמַרְתֶּ֖ם
אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה
הַזֹּֽאת:
(שמות פרק יב פסוק כה)
וְהָיָה
כִּי־תָבֹאוּ
אֶל־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
יִתֵּן
יְהוָה
לָכֶם
כַּאֲשֶׁר
דִּבֵּר
וּשְׁמַרְתֶּם
אֶת־הָעֲבֹדָה
הַזֹּאת:
(שמות פרק יב פסוק כה)
והיה
כי־תבאו
אל־הארץ
אשר
יתן
ה'
לכם
כאשר
דבר
ושמרתם
את־העבדה
הזאת:
(שמות פרק יב פסוק כה)
והיה
כי־תבאו
אל־הארץ
אשר
יתן
יהוה
לכם
כאשר
דבר
ושמרתם
את־העבדה
הזאת:
(שמות פרק יב פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
וִיהֵי
אֲרֵי
תֵיעֲלוּן
לְאַרעָא
דְּיִתֵּין
יְיָ
לְכוֹן
כְּמָא
דְמַלֵיל
וְתִטְרוּן
יָת
פֻּלחָנָא
הָדֵין
:
רש"י:
והיה
כי
תבאו
-
תלה
הכתוב
עבודה
זו
מביאתן
לארץ
ואילך;
ולא
נתחייבו
במדבר
אלא
פסח
אחד
שעשו
בשנה
השנית
,
ועל
פי
הדִבֵּר
(ראה
במ'
ט).
כאשר
דבר
-
והיכן
דבר?
"והבאתי
אתכם
אל
הארץ"
וגו'
(שמ'
ו
,
ח).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והיה.
עתה
פירש
,
כי
שחיטת
הפסח
תלוייה
בארץ.
ואל
יקשה
עליך
פסח
הר
סיני
(ראה
במ'
ט
,
א
-
ה)
,
כי
מצוה
עליונה
היתה
,
ולא
עשו
פסח
אחר
במדבר;
כי
בהר
סיני
היו
עם
הישוב
וימצאו
מצות
,
ובהיותם
בארץ
לא
עבר
בה
איש
(ע"פ
יר'
ב
,
ו)
,
אין
להם
,
רק
המן
לבדו
(ראה
שמ'
טז
,
טו).
רלב"ג - ביאור המילות:
ושמרתם
את
הדבר
הזה
לחק
לך
ולבניך
עד
עולם
-
רוצה
לומר:
שחיטת
הפסח
,
כי
היא
היתה
לדורות.
והיא
אמנם
תעשה
בארץ
ישראל
לבד
,
כמו
שבאר
ואמר:
והיה
כי
תבאו
אל
הארץ
אשר
יתן
יי'
לכם
כאשר
דבר
ושמרתם
את
העבודה
הזאת.
וכבר
יורה
שזה
המאמר
שב
לשחיטת
הפסח
,
שכבר
באר
אחר
זה
,
שזאת
העבודה
אשר
תהיה
לדורות
,
היא
זבח
פסח
ליי';
וזה
לראיה
,
שההזאה
על
המשקוף
ועל
המזוזות
לא
היתה
אלא
בפסח
מצרים.
והנה
השכל
יחייב
זה;
וזה
,
כי
המצוה
הזאת
לא
תהיה
נוהגת
אלא
בפני
הבית
,
כמו
שהתבאר
בזה
המקום
(פס'
כה)
ובפרשת
'ראה
אנכי'
(דב'
טז
,
ב).
ושם
היו
ההזאות
בכללם
במזבח
(ראה
וי'
א
,
ה
ועוד)
או
בקדשי
הקדשים
ולפני
הכפרת
או
נכח
קדשי
הקדשים
(ראה
וי'
טז
,
יד
-
טו)
,
ולא
היתה
ההזאה
במקום
אחר
,
כמו
שיתבאר
בענין
הקרבנות;
אבל
חוייב
בפסח
מצרים
שתהיה
ההזאה
בו
בזה
האופן
,
כי
לא
היה
להם
אז
בית
מיוחד
לשם
יתעלה.
ויקוד
העם
וישתחוו
-
רוצה
לומר:
לשם
יתעלה
,
לתת
לו
תודה
על
הטובה
אשר
אמר
להטיב
להם.