תנ"ך - וכל־עבד
איש
מקנת־כסף
ומלתה
אתו
אז
יאכל
בו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכָל־עֶ֥בֶד
אִ֖ישׁ
מִקְנַת־כָּ֑סֶף
וּמַלְתָּ֣ה
אֹת֔וֹ
אָ֖ז
יֹ֥אכַל
בּֽוֹ:
(שמות פרק יב פסוק מד)
וְכָל־עֶבֶד
אִישׁ
מִקְנַת־כָּסֶף
וּמַלְתָּה
אֹתוֹ
אָז
יֹאכַל
בּוֹ:
(שמות פרק יב פסוק מד)
וכל־עבד
איש
מקנת־כסף
ומלתה
אתו
אז
יאכל
בו:
(שמות פרק יב פסוק מד)
וכל־עבד
איש
מקנת־כסף
ומלתה
אתו
אז
יאכל
בו:
(שמות פרק יב פסוק מד)
תרגום אונקלוס:
וְכָל
עֶבֶד
גְּבַר
זְבִין
כַּספָּא
וְתִגזַר
יָתֵיהּ
בְּכֵין
יֵיכוֹל
בֵּיהּ
:
עין המסורה:
וכל
-
ח'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
*שמ'
יב
,
מד;
יג
,
יג;
כ
,
טו;
לה
,
י
,
כג
,
כה
,
כו;
לח
,
כ.
מסורה קטנה:
וכל
-
ח'
ראש'
פסוק'
בסיפ';
ומלתה
-
ל'
ומל'.
רש"י:
ומלתה
אתו
אז
יאכל
בו
-
רבו;
מגיד
שמילת
עבדיו
מעכבתו
מלאכול
בפסח;
דברי
רבי
יהושע
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
טו).
רבי
אליעזר
אומר
(ראה
שם):
אין
מילת
עבדיו
מעכבת
את
רבו
מלאכול
בפסח;
ומה
תלמוד
לומר
אז
יאכל
בו?
-
העבד.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וכל.
ומלתה
אותו
-
ברצונו
,
שישוב
לתורת
ישראל
אם
הוא
בן
מצוה.
ומשפט
מקנת
כסף
או
'יליד
בית'
(ראה
בר'
יז
,
יב)
-
שוה
,
רק
דבר
הכתוב
בהווה
יותר.
ר' יוסף בכור שור:
תושב
ושכיר:
תושב
-
קנוי
קניין
עולם
של
יובל
,
שכיר
-
קנוי
קניין
שנים
לשש
(ראה
קידושין
ד
,
א)
,
ושניהם
ישראל;
והכי
קאמר:
ישראל
שאינו
קנוי
קניין
הגוף
,
ועשה
אדונו
פסחו
ולא
המנה
אותם
עמו
על
פסחו
-
לא
יאכלו
בו;
שלא
תאמר:
מאחר
שהם
עבדיו
-
בלא
מינוי
יכולין
לאכול
עמו
,
דמסתמא
הם
מנוין
,
כיון
דמזונותם
עליו;
קמשמע
לן
,
שצריך
למנותן
בהדיא.
אבל
עבדו
כנעני
,
כיון
שמָלוֹ
והוא
קנוי
קניין
הגוף
,
יאכל
בלא
מינוי
,
דמסתמא
נמנה
הוא
עמו.
והכי
אמרינן
בפרק
'האשה'
,
בפסח
שיני
(פסחים
פח
,
א):
שוחט
אדם
על
ידי
בנו
ובתו
הקטנים
ועל
ידי
עבדו
ושפחתו
הכנענים
שלא
מדעתם
,
אבל
לא
על
ידי
בנו
ובתו
הגדולים
ולא
על
ידי
עבדו
ושפחתו
העברים
,
אלא
מדעתם
[הגה"ה].
ומה
שפירש
רבנו
שלמה
לא
נהירא
לי
,
דכיון
שערל
שמתו
אחיו
מחמת
מילה
-
אסור
,
אעפ"י
שאינו
משומד
לערלות
,
משום
דמאיס
,
כדאמרינן
ב'הערל'
(יבמות
עא
,
א)
,
ואסור
לאכול
משולחנו
של
מקום;
וכן
מקשה
ב'הערל'
(ראה
שם):
ערבי
מהול
וכנעני
מהול
,
שהם
ערלים
גמורים
,
מבעיא?
דאמרינן:
הנודר
מן
הערלים
מותר
בערלי
ישראל
,
ואסור
במולי
אומות
העולם.
אז
יאכל
בו
-
האדון;
דברי
רבי
יהושע
,
שמילת
עבדיו
מעכבין
אותו.
ורבי
אליעזר
אומר:
אז
יאכל
בו
-
אעבד
קאי
,
דאין
מילת
עבדיו
מעכבין
אותו
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
טו);
אבל
מילת
זכריו
-
דברי
הכל
מעכבין
אותו
,
דכתיב
"המול
לו
כל
זכר"
(להלן
,
מח).
רלב"ג - ביאור המילות:
וכל
עבד
איש
מקנת
כסף
-
הוא
עבד
שגופו
קנוי
,
כמו
עבד
כנעני.
ומלתה
אותו
אז
יאכל
בו
-
ראוי
שתדע
,
שאין
זה
המאמר
שב
אל
העבד
,
כי
כבר
יתבאר
ממה
שאמר
אחר
זה
"וכל
ערל
לא
יאכל
בו"
(להלן
,
מח)
,
שאין
העבד
הערל
אוכל
בו.
ואולם
אמרו
אז
יאכל
בו
הוא
שב
אל
האיש
שזכר
,
וירצה
בזה
,
שהאדון
אסור
לאכול
מבשר
הפסח
אם
יהיה
עבדו
,
אשר
גופו
קנוי
לו
,
ערל
(ראה
יבמות
ע
,
ב;
מכיל'
בא
פסחא
טו).