תנ"ך - כל־עדת
ישראל
יעשו
אתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־עֲדַ֥ת
יִשְׂרָאֵ֖ל
יַעֲשׂ֥וּ
אֹתֽוֹ:
(שמות פרק יב פסוק מז)
כָּל־עֲדַת
יִשְׂרָאֵל
יַעֲשׂוּ
אֹתוֹ:
(שמות פרק יב פסוק מז)
כל־עדת
ישראל
יעשו
אתו:
(שמות פרק יב פסוק מז)
כל־עדת
ישראל
יעשו
אתו:
(שמות פרק יב פסוק מז)
רש"י:
כל
עדת
ישראל
יעשו
אותו
-
למה
נאמר?
לפי
שהוא
אומר
בפסח
מצרים
"שה
לבית
אבות"
(לעיל
,
ג)
,
שנמנו
עליו
למשפחות
,
יכול
אף
פסח
דורות
כן?
תלמוד
לומר:
כל
עדת
ישראל
יעשו
אתו
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
טו).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כל
עדת
ישראל
-
כל
בני
מצוה
חייבים
לעשות
הפסח.
וכאשר
חפשתי
התורה
,
מצאתי
שלשה
ועשרים
כריתות
האמורים
בתורה
,
כלם
הם
במצות
'לא
תעשה';
אבל
במצות
'עשה'
לא
מצאתי
,
רק
מן
הפסח
לבדו
והמילה
(ראה
בר'
יז
,
י).
אולי
היה
כן
,
בעבור
כי
יציאת
הפסח
,
להזכירה
-
חיוב
(ראה
שמ'
יג
,
ג)
,
ואין
'זכרם'
יותר
מאכילת
הפסח
בזמנו;
ובתחילת
עשרת
הדברים:
"אשר
הוצאתיך
מארץ
מצרים"
(שמ'
כ
,
ב).
רלב"ג - ביאור המילות:
כל
עדת
ישראל
יעשו
אותו
-
מגיד
שענין
היות
השה
נקח
לבית
אבות
או
לאדם
ולשכניו
(ראה
לעיל
,
ג
-
ד)
לא
היה
אלא
ב'פסח
מצרים'
,
אבל
ב'פסח
דורות'
יִמָּנה
האדם
עם
מי
שירצה
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
טו)
,
עד
שכל
עדת
ישראל
אפשר
שיתחברו
בפסח
אחד
,
אם
היה
שיהיה
בו
די
(ראה
פסחים
עח
,
ב;
מכיל'
בא
פסחא
ה).
וזאת
העשייה
הוא
לשחוט
אותו
בין
הערבים.
ולמדנו
מזה
,
שזה
חובה
לכל
אחד
ואחד
מישראל.