תנ"ך - וכי־יגור אתך גר ועשה פסח לה' המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֘ לַיהוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ: (שמות פרק יב פסוק מח)

וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמּוֹל לוֹ כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל־עָרֵל לֹא־יֹאכַל בּוֹ: (שמות פרק יב פסוק מח)

וכי־יגור אתך גר ועשה פסח לה' המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו: (שמות פרק יב פסוק מח)

וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו: (שמות פרק יב פסוק מח)

תרגום אונקלוס:

וַאֲרֵי יִתגַּיַר עִמְכוֹן גִּיוֹרָא וְיַעֲבֵיד פִּסחָא קֳדָם יְיָ מִגזַר לֵיהּ כָּל דְּכוּרָא וּבכֵין יִקרַב לְמֶעבְּדֵיהּ וִיהֵי כְּיַצִיבֵי אַרעָא וְכָל עַרלָא לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ :

עין המסורה:

אִתְךָ - י"ו בתורה: בר' ח , יז; כו , כד; מ , יד; שמ' יב , מח; יז , ה; כה , כב; לד , כז; וי' י , טו; יט , יג , לג; במ' יא , יז; יח , ז , יא , יט; דב' י , כא; כח , ח. ואז - ד': שמ' יב , מח; וי' כו , מא; יהו' א , ח; יר' לב , ב. לעשתו - ה' (וחסר): *בר' מא , לב; שמ' יב , מח; דב' ל , יד; יר' א , יב; דה"ב ל , ג. כאזרח - ד' , ג' בקמץ וחד בפתח: *שמ' יב , מח; וי' יט , לד; יח' מז , כב; תה' לז , לה.

מסורה גדולה:

כאזרח ד' ג' קמצ' וחד פתח' וכי יגור אתך גר כאזרח מכם יהיה לכם והיו לכם כאזרח בבני ומתערה כאזרח רענן.

מסורה קטנה:

ואז - ד'; לעשתו - ה'; כאזרח - ל'.

רש"י:

ועשה פסח - יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד? תלמוד לומר: והיה כאזרח הארץ - מה אזרח בארבעה עשר , אף גר בארבעה עשר (ראה מכיל' בא פסחא טו). וכל ערל לא יאכל בו - להביא את שמתו אֶחיו מחמת מילה , שאינו משומד לערלות (ראה לק"ט שמ' יב , מח) , ואינו למד מ"בן נכר לא יאכל בו" (לעיל , מג).

רשב"ם:

וכל ערל - ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא נימול (ראה חולין ד , ב).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

וכי. טעם אתך - בארץ מצרים. וטעם ועשה פסח: והוא רוצה לעשות פסח - ימול בתחלה. וטעם וכל ערל לא יאכל בו - על ישראל שלא נמול , כמו "הילודים במדבר בדרך" (יהו' ה , ה).

ר' יוסף בכור שור:

ועשה פסח - בזמנו , כאזרח. וכל ערל לא יאכל בו - משום דמאיס , כדאמרינן ב'הערל' (יבמות עא , א) דערל מאיס.

רלב"ג - ביאור המילות:

וכי יגור אתך גר - הוא 'גר צדק' , שנתגייר וקבל עליו עול מצות התורה (ראה מכיל' בא פסחא טו). המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו - רוצה לומר , שלא יותר לו לעשות הפסח אם לא יהיו נמולים כל הזכרים אשר הם לו , כמו בניו וילידי ביתו ומקנת כספו , שגופם קנוי לו. וזה , עם שהוא מבואר בנפשו , שכל אלו הם נכללים במה שאמר המול לו כל זכר , הנה הוא גם כן מבואר מעניין מה שאמר השם יתעלה לאברהם שימול לו כל זכר (ראה בר' יז , י) , ואחר כן באר שכבר יוכללו בזה ילידי ביתו ומקנת כספו (שם , יב). וראוי שיתבאר לנו מזה , כי כמו שימנע הגר מעשיית הפסח מפני שלא נמולו בניו ועבדיו , כן הענין גם כן בישראל , כי לא החמירה התורה בגר יותר ממה שהחמירה בישראל; אבל דבר הכתוב בהווה , לפי שזה הענין יתכן שימצא יותר בגר ממה שימצא בישראל , וזה מבואר בנפשו. וכן ראוי שיתבאר מזה , שמילת בניו ועבדיו מעכבת אותו מאכילת הפסח , כי כבר נכלל בעשיית הפסח האכילה; וזה יתבאר ממה שאומר בפרשת 'בהעלותך' "ככל חוקת הפסח יעשו אותו" (במ' ט , יב) - וזה כולל חקות האכילה , כמו שיתבאר שם. ועוד , כי כבר מצאנו כי גם מילת העבד מעכבת בעליו מאכילת הפסח , כמו שנתבאר בזאת הפרשה (לעיל , מד) , ולזה הוא מבואר , שמילת בניו ועבדיו מעכבת אותו מאכילת הפסח (ראה מכיל' בא פסחא טו). והיה כאזרח הארץ - לכל דיני זאת המצוה. וכל ערל לא יאכל בו - אפילו היה הערל ישראל (ראה פסחים צו , א; מכיל' בא פסחא טו); ואם אכל ממנה , עובר ב'לאו'.