תנ"ך - שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ: (שמות פרק יב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן־שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן־הַכְּבָשִׂים וּמִן־הָעִזִּים תִּקָּחוּ: (שמות פרק יב פסוק ה)

טקסט בלבד:

שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו: (שמות פרק יב פסוק ה)

תיקון קוראים:

שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו: (שמות פרק יב פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
אִמַר שְׁלִים דְּכַר בַּר שַׁתֵּיהּ יְהֵי לְכוֹן מִן אִמְרַיָא וּמִן בְּנֵי עִזַיָא תִּסְבוּן :

מסורה קטנה:
מן - הכבשים - ל'.

רש"י:
תמים - בלא מום (ראה מכיל' בא פסחא ד). בן שנה - כל שנתו קרוי 'בן שנה' (ראה שם) , כלומר: שנולד בשנה זו. מן הכבשים ומן העזים - או מזה או מזה (ראה שם) , שאף עז קרוי 'שה' , שנאמר "ושה עזים" (דב' יד , ד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
תמים - שלא יהי בו מום. גם שה יקרא מן העזים , כי כן כתוב: "שה כשבים ושה עזים" (דב' יד , ד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
שה תמים - בלא מום. הנה אמר , כי שה יקרא כל אחד משני המינין , ששם ה'צאן' כוללם; וככה "שה כשבים ושה עזים" (דב' יד , ד). אמר רבי משה בן עמרם הפרסי , כי השה - חיוב פסח מצרים , ובארץ ישראל - שה או פר; וראייתו: "וזבחת פסח ליי' אלהיך צאן ובקר" (דב' טז , ב) , שהוא פסח דורות. ולא דבר נכונה. כי כל פסח דורות הוא זכר לפסח מצרים , ואין ראוי לשנות; רק "וזבחת פסח ליי' אלהיך צאן" - חיוב; "ובקר" - לשלמים , לאכול בחג , מבושל במים. וכמוהו "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך" (שם , יד): אתה חייב , ובנך - רשות. והעד , שהוא כתוב בדברי הימים , ששחטו יום ארבעה עשר כבשים ופרים (ראה דה"ב לה , א , ז - ט); ושם כתוב: ה"כבשים... לפסחים" (שם , ז) , והפרים - בִּשְּׁלוּם "בסירות ובדודים" (שם , יג); רק לבד הצאן בשלו "באש כמשפט" (ראה שם). אמר רבי ישועה , כי יש הפרש בין בן שנה ובין "בן שנתו" (וי' כג , יב); כי בן שנה הוא: עלתה לו שנה , ו'בן שנתו' - כמשמעו. והנה בקרבן הנשיאים "כבש אחד בן שנתו לעולה" (במ' ז , כא) , ובאחרונה כתוב "שנים עשר כבשים בני שנה" (ראה שם , פז)!

ר' יוסף בכור שור:
שה - ולא עגל. תמים - ולא בעל מום. זכר - ולא נקיבה. בן שנה - שנולד בזו השנה. מן העזים - שאף זה שה , כדכתיב "שה כבשים (בנוסחנו: כשבים) ושה עזים" (דב' יד , ד).

רלב"ג - ביאור המילות:
שה תמים זכר בן שנה - למדנו מזה , שאי אפשר בקרבן פסח שיהיה בעל מום , כי התורה חייבה שיהיה תמים (ראה מכיל' בא פסחא ד). וכבר יתבארו במה שיבא המומין הפוסלין בקדשים (וי' כב , יז - כה). וכן למדנו מזה , שאי אפשר בו שיהיה נקבה , ולא טומטום ואנדרוגינוס , כי אין אחד מאלו זכר באמתות אצל ידיעתנו , והתורה צותה שיהיה זכר (ראה מכיל' פסחא בא ד). וכן למדנו מזה , שאי אפשר בו שיהיה יותר מבן שנה. והנה שעור השנה התבאר , שהוא לפעמים שנים עשר חדש ולפעמים שלשה עשר חדש. וראוי שתדע , שהשה שהוא פחות מבן שנה הוא כשר לפסח; ולזה תהיה הכונה במה שאמרה תורה בן שנה - להוציא השה שהוא יותר מבן שנה. וזה , כי בן שנה יאמר על שני ענינים: אם כאשר הוא בן שנה , לא פחות ולא יותר , אם כאשר אין לו יותר משנה אחת , אבל הוא בשנתו הראשונה. ואי אפשר שתהיה הכונה בזה , שיהיה בן שנה בדקדוק , כי זה לא יתכן שימצא בכמו זה הרבוי שהיה צריך להם; ולזה תהיה הכונה בו שיהיה בשנתו הראשונה (ראה מכיל' בא פסחא ד).
ריכוז קישורים