תנ"ך - ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־יאכלו אתו בהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם: (שמות פרק יב פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְלָקְחוּ מִן־הַדָּם וְנָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל־הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר־יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם: (שמות פרק יב פסוק ז)

טקסט בלבד:

ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־יאכלו אתו בהם: (שמות פרק יב פסוק ז)

תיקון קוראים:

ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־יאכלו אתו בהם: (שמות פרק יב פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וְיִסְבוּן מִן דְּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִפַּיָא וְעַל שָׁקְפָא עַל בָּתַּיָא דְּיֵיכְלוּן יָתֵיהּ בְּהוֹן :

עין המסורה:
המזוזת - ב' כתיב כן (בלישנא): כל שמות (שמ' יב , ז , כב , כג); מש' ח , לד. ועל - המשקוף - ו' זוגין מן ג' , חד 'אל' וחד 'על' וחד 'ועל' מיחדין: שמ' יב , ז , כב , כג. - דב' יז , יא; כה , א; יש' כח , ו. - שו' כא , ו; ש"ב ב , ט; ד , ב. - יר' כב , יח; לו , כט , ל. - כז , ח , יג; כה , יב. - דה"ב ל , כ; לב , ט , טז. המשקוף - ג': שמ' יב , ז , כב , כג.

מסורה קטנה:
ועל - המשקוף - ל'.

רש"י:
ולקחו מן הדם - זו קבלת הדם. יכול ביד? תלמוד לומר: "אשר בסף" (להלן , כב). המזוזות - הם הזקופות אחת מכאן לפתח ואחת מכאן לפתח. המשקוף - הוא העליון , שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו; 'לינטיר' בלעז. ולשון 'שקיפה': חבטה , כמו "קול עלה נדף" (וי' כו , לו) - "דשקיף" (ת"א); "שדופות קדים" (בר' מא , כג) - "שקיפן קידום" (ת"א); "חבורה" (שמ' כא , כה) - "משקופי" (ת"א). על הבתים אשר יאכלו אתו בהם - ולא על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית הבקר , שאין דרין בתוכו (ראה מכיל' בא פסחא ו).

רשב"ם:
המשקוף - מפתן העליון הנראה לְעֵין כל בכניסת הבית; כמו "וישקף אבימלך" (בר' כו , ח). והמפרש (ראה רש"י) לשון 'שקיפת וחבטת הדלת עליו' , צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים בלשון העברי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
על שתי המזוזות - שלפתח הבית. ועל המשקוף - כדמות חלון הוא , כמו "חלוני שקופים" (מ"א ו , ד) , שיכנס ממנו האור. וטעם "על הבתים אשר אתם שם" (להלן , יג) - כי כן צֻוו , שלא יצאו ממנו עד בקר (ראה להלן , כב). ויש אומרים , כי טעם זה הדם - שישחטו תועבת מצרים בפרהסיא. ויש אומרים (ראה תנח' בשלח טז) , שהיה סימן למלאך העובר , הנקרא 'משחית' (ראה להלן , כג); כדרך "והתוית תו" (יח' ט , ד). והנכון , כי דבר המערכה לא יסור כי אם בתת כופר , וזה סוד גדול; על כן אמר משה "פן יפגענו בדבר או בחרב" (שמ' ה , ג).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ולקחו. על שתי המזוזות - פתח הבית. ועוד יפרש משה איך יקחו הדם (ראה להלן , כב). ומלת משקוף - מגזרת 'חלון': "וישקף" (בר' כו , ח); וזה המשקוף הוא על פתח הבית. וככה כל מנהג ארץ ישמעאלים. כי מנהג ארץ הערלים לא היה כמנהג המצרים , אפילו במאכליהם , כמו "פתות אותה פתים" (וי' ב , ו); וככה תכשיטי הנשים לשום נזם באף ובאזן , וכל אשר הזכיר ישעיהו על בנות ציון (ראה יש' ג , יח - כד); וככה אין בית כי אם בחצר: האחד יקרא 'פתח הבית' , והחיצון - 'שער החצר'. ורבים אמרו , כי נתינת הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף - להראות תועבת מצרים; כי כבר נפל פחדם עליהם , ולא יפחדו שיסקלום. ואילו היה כן , היה זה בשער החצר! והנה לא הושם הדם כי אם בסתר , שסגרו שער החצר. והם שחטו בין הערבים (ראה לעיל , ו) , שלא יראה אדם , שהוא סמוך ללילה; ואיש לא יצא מפתח ביתו עד בקר (ראה להלן , יב) - שהלכו לדרכם , וסגר כל אחד שער חצרו , כי המצרים חושבים שישובו. רק הטעם להיות הדם על המשקוף - להיות כֹּפֶר בעד כל האוכֵל בבית , ויהיה סימן למשחית שיראנו; כדרך "והתוית תוו" (יח' ט , ד). מלת בתים - משונה בדקדוק , כי יש דגש אחר קמץ גדול , ואין זה משפט הלשון; רק אם היה הקמץ חטף , כמו "רָנּוּ שמים" (יש' מד , כג). אולי היה כן בעבור חסרון יו"ד בַּיִת. שלא תתערב זאת הגזרה עם גזרת "עשרת הַבַּתִּים חומר" (יח' מה , יד) , שהוא פתח , לשון רבים מן "האיפה והבת" (שם , יא). ומלת על הַבָּתִּים יותר משונה , כי הוא 'מלעיל' הפך המנהג.

ר' יוסף בכור שור:
ונתנו על שתי המזוזות - שהם 'מזה' ו'מזה' לפתח; נראה מבחוץ , כדי שיראה אותו המשחית ויהיה אותו דם סימן לכפרה על דמכם. אי נמי: מזוזות - על שם שזזות ממקומן כשרוצה לתת כלי גדול בבית. על המשקוף - במקום שהדלת שוקף למעלה. ובְאזוב , כמו שמפרש משה לישראל (להלן , כב); אלא דרך הפָּרשה נאמרת ונשנית , מקצר בראשונה ומפרש באחרונה.

רלב"ג - ביאור המילות:
ולקחו מן הדם - כבר יתבאר במה שאחר זה , שקבלת הדם היתה בכלי , שנאמר "וטבלתם בדם אשר בסף" (להלן , כב); ומשם היו לוקחים מהדם , כשיטבלו בו אגודת אזוב. ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף - ראוי שתדע , שזאת ההזאה היתה לפנים מהבית , כמו שאמר אחר זה "והיה הדם לכם לאות" (להלן , יג). והנה נצטוו בה , לפרסם להם הפסד האמונה אשר גדלו בה , רוצה לומר: אמונת מצרים. וזה , כי בזאת הפעולה אשר לפי דעתם היה בה אף וכעס לאלהי מצרים , והיה ראוי לפי אמונתם שיבא רע נפלא בבית אשר יזו בו מדם השה , בה היו נצולים , כמו שאמר "וראיתי את הדם ופסחתי עליכם" (להלן , יג). וזה , כי כבר היה זה אות לישראל שסרו מזאת האמונה הנפסדת , וזה היה סבת הצלתם , רוצה לומר: סורם מהאמונה ההיא . וכבר בארו זה רבותינו ז"ל במכילתא (בא פסחא ז) באופן מסכים לזאת הכונה. על הבתים אשר יאכלו אותו בהם - כבר התבאר אחר זה , כי בשאר הבתים גם כן , אשר היו יושבים בהם , היו מזים מדמו בזה האופן , שנאמר "על הבתים אשר אתם שם" (להלן , יג; ראה מכיל' בא פסחא ו). והיה זה כן , כדי שיראו הדם ויתפרסם להם , שבזה הענין תשלם להם ההצלה מהנגף אשר נגפו המצרים בלילה ההוא.
ריכוז קישורים