תנ"ך - היום
אתם
יצאים
בחדש
האביב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַיּ֖וֹם
אַתֶּ֣ם
יֹצְאִ֑ים
בְּחֹ֖דֶשׁ
הָאָבִֽיב:
(שמות פרק יג פסוק ד)
הַיּוֹם
אַתֶּם
יֹצְאִים
בְּחֹדֶשׁ
הָאָבִיב:
(שמות פרק יג פסוק ד)
היום
אתם
יצאים
בחדש
האביב:
(שמות פרק יג פסוק ד)
היום
אתם
יצאים
בחדש
האביב:
(שמות פרק יג פסוק ד)
רש"י:
בחדש
האביב
-
וכי
לא
היו
יודעין
באיזה
חדש?
אלא
אמר
להם:
ראו
חסד
שגמלכם
,
שמוציא
אתכם
בחדש
שהוא
כשר
לצאת
,
לא
חמה
ולא
צינה
ולא
גשמים;
וכן
הוא
אומר
"מוציא
אסירים
בכושרות"
(תה'
סח
,
יז)
-
חֹדש
שהוא
כשר
לצאת
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
טז).
רשב"ם:
האביב
-
ביכור
ובישול
תבואה;
כמו
"עודנו
באיבו
לא
יקטף"
(איוב
ח
,
יב);
"באיבי
הנחל"
(שה"ש
ו
,
יא)
-
הדגש
במקום
אות
בי"ת
החסירה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
בחדש
האביב
-
שיעשו
אותו
בימי
אביב
,
כאשר
אמר
על
חג
עצרת
"חג
הקציר"
(שמ'
כג
,
טז);
ואם
זה
הראשון
נעשה
בימי
אֲביב
השעורים
,
לעולם
השני
יהיה
בימי
תחלת
קציר
חטים
,
אז
יבא
חג
סכות
באסיף
(ראה
שם).
וכל
זה
דברי
קבלה
,
כאשר
הזכרתי
בתחלה
(בהקדמה
לפירושו
,
הדרך
השנית).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
היום
-
הזכיר
בתחלה
"ולא
יאכל
חמץ"
(לעיל
,
ג)
-
וככה
תעשה
לדורות
,
כמו
שעשיתם
ביום
שיצאתם;
וכאשר
היה
זה
בזמן
שהאביב
נמצא
,
ככה
תעשו
בכל
שנה
בעת
המצא
האביב
בארץ
ישראל.
וזה
האביב
-
שעורה.
ופירוש
אביב
-
כמו
'בִּכּוּרֵי'
,
כי
הוא
מגזרת
'אב'
,
שהוא
כמו
ראשון
לאשר
הוליד
,
או
החכם
לתלמיד
שלמד;
וכתוב
"כי
השעורה
אביב"
(שמ'
ט
,
לא).
והעד
,
שאמר
בחג
שבועות
"בכורי
קציר
חטים"
(שמ'
לד
,
כב).
ר' יוסף בכור שור:
היום
אתם
יוצאים
-
יום
שאתם
יוצאים
בו
,
שהוא
בחודש
האביב
,
"זכור"
(לעיל
,
ג).
רלב"ג - ביאור המילות:
היום
אתם
יוצאים
בחדש
האביב
-
הנה
אמר
זה
,
כי
התורה
תצוה
שנעשה
הפסח
בחדש
האביב
,
כמו
שאמר
בפרשת
'ואלה
המשפטים'
"את
חג
המצות
תשמור...
למועד
חדש
האביב
כי
בו
יצאת
ממצרים"
(שמ'
כג
,
טו).
ולזאת
הסבה
יצטרכו
בית
דין
לעשות
קצת
השנים
משלשה
עשר
חֹדש
,
כדי
שיבא
חג
המצות
בחדש
האביב
,
כמו
שבארנו
במה
שקדם
(שמ'
יב
,
ב).