תנ"ך - והיה
כי־יביאך
ה'
אל־ארץ
הכנעני
והחתי
והאמרי
והחוי
והיבוסי
אשר
נשבע
לאבתיך
לתת
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש
ועבדת
את־העבדה
הזאת
בחדש
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֣ה
כִֽי־יְבִיאֲךָ֣
יְהוָ֡ה
אֶל־אֶ֣רֶץ
הַֽ֠כְּנַעֲנִי
וְהַחִתִּ֨י
וְהָאֱמֹרִ֜י
וְהַחִוִּ֣י
וְהַיְבוּסִ֗י
אֲשֶׁ֨ר
נִשְׁבַּ֤ע
לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙
לָ֣תֶת
לָ֔ךְ
אֶ֛רֶץ
זָבַ֥ת
חָלָ֖ב
וּדְבָ֑שׁ
וְעָבַדְתָּ֛
אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה
הַזֹּ֖את
בַּחֹ֥דֶשׁ
הַזֶּֽה:
(שמות פרק יג פסוק ה)
וְהָיָה
כִי־יְבִיאֲךָ
יְהוָה
אֶל־אֶרֶץ
הַכְּנַעֲנִי
וְהַחִתִּי
וְהָאֱמֹרִי
וְהַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי
אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע
לַאֲבֹתֶיךָ
לָתֶת
לָךְ
אֶרֶץ
זָבַת
חָלָב
וּדְבָשׁ
וְעָבַדְתָּ
אֶת־הָעֲבֹדָה
הַזֹּאת
בַּחֹדֶשׁ
הַזֶּה:
(שמות פרק יג פסוק ה)
והיה
כי־יביאך
ה'
אל־ארץ
הכנעני
והחתי
והאמרי
והחוי
והיבוסי
אשר
נשבע
לאבתיך
לתת
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש
ועבדת
את־העבדה
הזאת
בחדש
הזה:
(שמות פרק יג פסוק ה)
והיה
כי־יביאך
יהוה
אל־ארץ
הכנעני
והחתי
והאמרי
והחוי
והיבוסי
אשר
נשבע
לאבתיך
לתת
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש
ועבדת
את־העבדה
הזאת
בחדש
הזה:
(שמות פרק יג פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וִיהֵי
אֲרֵי
יַעֵילִינָך
יְיָ
לַאֲרַע
כְּנַעֲנָאֵי
וְחִתָּאֵי
וֶאֱמוֹרָאֵי
וְחִוָאֵי
וִיבוּסָאֵי
דְּקַיֵים
לַאֲבָהָתָך
לְמִתַּן
לָך
אֲרַע
עָבְדָא
חֲלָב
וּדבָשׁ
וְתִפלַח
יָת
פֻּלחָנָא
הָדָא
בְּיַרחָא
הָדֵין
:
רש"י:
[והיה
כי
יביאך
-
יש
מרבותינו
(בכורות
ד
,
ב)
שלמדו
מכאן
,
שלא
קדשו
הבכורות
הנולדים
במדבר;
והאומר:
קדשו
,
מפרש
'ביאה'
זו
לומר:
אם
תקיימוה
במדבר
,
תזכו
ליכנס
לארץ
ותקיימוה
שם
(שם
ה
,
א).]
אל
ארץ
הכנעני
וגו'
-
אע"פ
שלא
מנה
אלא
חמשה
עממים
,
כל
שבעה
גוים
במשמע
,
שכולן
בכלל
כנעני
הם.
ואחת
ממשפחות
כנען
היתה
,
שלא
נקרא
לה
שם
אלא
כנעני.
נשבע
לאבתיך
-
באברהם
הוא
אומר:
"ביום
ההוא
כרת
יי'
את
אברם"
וגו'
(בר'
טו
,
יח);
ביצחק
הוא
אומר:
"גור
בארץ
הזאת"
(בר'
כו
,
ג);
ביעקב
הוא
אומר:
"הארץ
אשר
אתה
שכב
עליה"
וגו'
(בר'
כח
,
יג).
זבת
חלב
ודבש
-
החלב
זב
מן
העזים
,
והדבש
זב
מן
התמרים
ומן
התאנים
(ראה
כתובות
קיא
,
ב).
את
העבדה
הזאת
-
של
פסח.
והלא
כבר
נאמר
למעלה
"והיה
כי
תבאו
אל
הארץ"
וגו'
(שמ'
יב
,
כה)
,
למה
חזר
ושְׁנָאָהּ?
בשביל
דבר
שנתחדש
בה:
בפרשה
ראשונה
נאמר
בה
"והיה
כי
יאמרו
אליכם
בניכם
מה
העבודה
הזאת
לכם"
(שם
,
כו)
-
בבן
רשע
הכתוב
מדבר
,
שהוציא
עצמו
מן
הכלל
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
יז);
וכאן
"והגדת
לבנך"
(להלן
,
ח)
-
בבן
שאינו
יודע
לשאל
,
והכתוב
מלמדך
,
שתפתח
לו
אתה
בדברי
אגדה
המושכים
את
הלב
(ראה
שבת
פז
,
א).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
והיה
כי
יביאך
יי'
-
זה
הכתוב
דבק
עם
"והיה
היום
הזה
לכם
לזכרון"
(שמ'
יב
,
יד);
כי
הנה
מועד
הפסח
תלוי
בבוא
אל
הארץ.
והטעם
,
כי
אנשי
המדבר
לא
צֻוו
לשמור
המועדים.
ר' יוסף בכור שור:
והיה
כי
יביאך
-
חזר
והזהירם
שינהגו
איסור
חמץ
אפילו
בארץ;
ואף
חידש
בה
מצות
"לא
יראה"
(להלן
,
ז)
ומצות
תפילין
(להלן
,
ט)
,
ושצריך
להודיע
לבנו
שאינו
יודע
לשאל
(להלן
,
ח).
אל
ארץ
הכנעני
-
כולם
בכלל
הכנעני;
ופעמים
שפירש
חמשה
מהם
(בפסוקנו)
או
ששה
(שמ'
ג
,
ח)
,
ושנים
עשר
היו
,
כמו
שפירשתי
בפרשת
'נח'
(בר'
י
,
טו);
ונקראו
"שבעה"
(דב'
ז
,
א)
,
לפי
שהששה
חשובין
,
והשאר
נקראו
על
שם
אביהן.
רמב"ן:
והיה
כי
יביאך
יי'
אלהיך
אל
ארץ
הכנעני
-
אעפ"י
שלא
מנה
אלא
חמשה
עממין
,
כל
שבעה
עממין
במשמע
(ראה
דב'
ז
,
א)
,
שכלם
בכלל
הכנעני
הם;
ואחת
מן
המשפחות
היתה
,
שלא
נקרא
לה
אלא
"כנעני"
(בר'
טו
,
כא);
לשון
רבנו
שלמה.
ובאמת
שהם
בכלל
'כנעני'
,
שהם
בניו
כולם
(ראה
בר'
י
,
טו
-
טז)
,
ולכך
כשאמר
והיה
כי
יביאך
יי'
אל
ארץ
הכנעני
,
יכלול
בו
את
כולם
,
וכן
אומר
הכתוב
בכל
מקום
'ארץ
כנען'.
אבל
בכאן
אין
טעם
שיזכיר
רובם
ויניח
קצתם
בכלל
'כנעני'.
ודעת
רבותינו
,
שהיתה
ארץ
חמשה
עממין
הללו
זבת
חלב
ודבש
,
ולא
היה
כן
ארץ
השנים
הנשארים
,
ולכך
יבשר
אותם
בארץ
הזאת;
כך
שנינו
בסיפרי
(ספ"ד
ש)
לענין
הבכורים:
"ויתן
לנו
את
הארץ
הזאת
ארץ
אשר
היא
זבת
חלב
ודבש"
(ראה
דב'
כו
,
ט)
-
מה
ארץ
זבת
חלב
ודבש
האמורה
להלן
ארץ
חמשה
עממין
,
אף
ארץ
זבת
חלב
ודבש
האמורה
כאן
ארץ
חמשה
עממין:
רבי
יוסי
אומר:
אין
מביאים
בכורים
מעבר
לירדן
,
שאינה
זבת
חלב
ודבש.
הרי
מעטו
ארץ
שני
העממין
מן
הבכורים
,
לפי
שאינה
זבת
חלב
ודבש
,
ורבי
יוסי
מיעט
אף
עבר
הירדן
שהיתה
של
אמורי
,
לפי
שגם
היא
אינה
זבת
חלב
ודבש
,
והאמורי
הנזכר
כאן
הוא
אותו
שבארץ
ישראל
עצמה.
וכענין
הזה
שנוי
במכילתא
בפרשה
הזו
(מכיל'
בא
פסחא
יז)
,
ועוד
שנו
בסיפרי
(ספ"ד
קסד):
"ונחלה
לא
יהיה
לו"
(דב'
יח
,
ב)
-
זו
נחלת
חמשה
עממין;
"בקרב
אחיו"
(שם)
-
זו
נחלת
שני
עממין.
הפרישו
בפני
עצמן
חמשה
עממין
הללו
,
לפי
שהן
עיקר
הארץ
שבה
הבטיחם
,
שהיא
זבת
חלב
ודבש;
ורבנו
שלמה
בפרשת
'שופטים
ושוטרים'
נתקשה
בזה
הבריתא
(ראה
פירושו
לדב'
יח
,
א).
ועל
הדעת
הזו
,
הכתוב
למעלה
,
"אל
ארץ
טובה
ורחבה
אל
ארץ
זבת
חלב
ודבש"
(שמ'
ג
,
ח)
,
הוסיף
שם
"הפרזי"
בעבור
"ארץ
טובה
ורחבה"
,
לא
בעבור
"זבת
חלב".
והם
הששה
גוים
הנזכרים
בכל
מקום
,
כי
הגרגשי
פינה
(ראה
ויק"ר
יז
,
ו)
,
ולא
נזכר
בתורה
רק
בפסוק
"ונשל
גוים
רבים
מפניך"
וגו'
(דב'
ז
,
א)
,
ולכן
אמר
"רבים";
וכן
כתוב
"כי
החרם
תחרימם
החתי
והאמורי
והכנעני
והפרזי
החוי
והיבוסי"
(דב'
כ
,
יז)
,
ולא
הזכיר
הגרגשי
,
ירמוז
כי
לא
יבא
עמהם
במלחמה
ויפנה
מפניהם;
ויהושע
אמר
"והורש
יוריש
מפניכם
את
הכנעני
ואת
החתי
ואת
החוי
ואת
הפרזי
ואת
הגרגשי
והאמורי
והיבוסי"
(יהו'
ג
,
י)
,
כי
כל
השבעה
הוריש
מפניהם.
רלב"ג - ביאור המילות:
והיה
כי
יביאך
וגו'
ועבדת
את
העבודה
הזאת
בחדש
הזה
-
רוצה
לומר:
שחיטת
הפסח
ואכילתו
על
התואר
הנזכר;
כי
זה
לא
היה
נוהג
אלא
בארץ
,
ובמקום
שיבחר
השם
יתעלה
ממנה
היתה
שחיטתו
ואכילתו
,
כמו
שיתבאר
בפרשת
'ראה
אנכי'
(דב'
טז
,
א
-
ח).
והנה
לא
עשו
ישראל
פסח
במדבר
רק
בשנה
השנית
לצאתם
מארץ
מצרים
,
כי
אז
באה
המצוה
להם
על
זה
מהשם
יתעלה
,
כמו
שיתבאר
בפרשת
'בהעלותך'
(במ'
ט
,
א
-
ה).