תנ"ך - מצות
יאכל
את
שבעת
הימים
ולא־יראה
לך
חמץ
ולא־יראה
לך
שאר
בכל־גבלך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַצּוֹת֙
יֵאָכֵ֔ל
אֵ֖ת
שִׁבְעַ֣ת
הַיָּמִ֑ים
וְלֹא־יֵרָאֶ֨ה
לְךָ֜
חָמֵ֗ץ
וְלֹא־יֵרָאֶ֥ה
לְךָ֛
שְׂאֹ֖ר
בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ:
(שמות פרק יג פסוק ז)
מַצּוֹת
יֵאָכֵל
אֵת
שִׁבְעַת
הַיָּמִים
וְלֹא־יֵרָאֶה
לְךָ
חָמֵץ
וְלֹא־יֵרָאֶה
לְךָ
שְׂאֹר
בְּכָל־גְּבֻלֶךָ:
(שמות פרק יג פסוק ז)
מצות
יאכל
את
שבעת
הימים
ולא־יראה
לך
חמץ
ולא־יראה
לך
שאר
בכל־גבלך:
(שמות פרק יג פסוק ז)
מצות
יאכל
את
שבעת
הימים
ולא־יראה
לך
חמץ
ולא־יראה
לך
שאר
בכל־גבלך:
(שמות פרק יג פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
פַּטִירָא
יִתאֲכִיל
יָת
שִׁבעָה
יוֹמִין
וְלָא
יִתַּחזֵי
לָך
חֲמִיעַ
וְלָא
יִתַּחזֵי
לָך
חֲמִיר
בְּכָל
תְּחוּמָך
:
עין המסורה:
מצות
יאכל
-
ג':
שמ'
יג
,
ז;
*במ'
כח
,
יז;
יח'
מה
,
כא.
שבעת
הימים
-
ח'
(בלישנא):
בר'
ז
,
י;
שמ'
יג
,
ז;
שו'
יד
,
יז;
יש'
ל
,
כו;
יח'
מה
,
כג
,
כה;
דה"א
ט
,
כה;
דה"ב
ל
,
כב.
יראה
-
י"ג:
*בר'
כב
,
יד;
שמ'
יג
,
ז
(פעמיים);
כג
,
יז;
לד
,
כג;
דב'
טז
,
ד
,
טז
(פעמיים);
שו'
ה
,
ח;
יש'
ס
,
ב;
*זכ'
ט
,
יד;
תה'
פד
,
ח;
צ
,
טז.
מסורה קטנה:
מצות
יאכל
-
ג';
שבעת
הימים
-
ח';
יראה
-
י"ג.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
מצות
-
הנה
השבת
הזהיר
על
"גרך
אשר
בשעריך"
(שמ'
כ
,
י)
,
כי
על
זה
התנאי
יגור
בשעריך:
שלא
יעשה
מלאכה
לפניך
בשבת
,
וככה
ביום
הכפורים
,
כי
כן
כתוב
(ראה
וי'
כג
,
לא
-
לב).
וככה
בפסח
,
שלא
יאכל
חמץ
במקום
שהוא
ברשותך;
וזהו
טעם
בכל
גבולך.
רלב"ג - ביאור המילות:
שבעת
ימים
תאכל
מצות
-
רוצה
לומר
,
שמה
שנאכל
מהלחם
באלו
השבעת
ימים
יהיה
מצה
,
אך
אין
חובה
לאכול
מצה
כי
אם
בלילה
הראשונה
,
כמו
שבארנו
במה
שקדם
(שמ'
יב
,
יח);
ולזה
אמר
בכאן:
מצות
יאכל
את
שבעת
הימים
,
שהוא
לשון
מורה
על
היותו
רשות.
ולא
יראה
לך
חמץ
ולא
יראה
לך
שאור
בכל
גבולך
-
הם
מצות
'לא
תעשה';
ואין
האדם
חייב
עליהם
אם
לא
היה
החמץ
או
השאור
שלו
,
כמו
שבארנו
במה
שקדם
(שמ'
יב
,
יט).
וכן
אינו
חייב
אם
לא
היה
בהם
שעור
אכילה
,
והוא
כזית;
כי
הכונה
היתה
בזה
,
כדי
שלא
יאכל
החמץ
או
השאור
באלו
שבעת
ימים
,
ולא
תהיה
אכילה
בפחות
מכזית
,
כמו
שהתבאר
בשרשים
הכוללים
(ראה
רלב"ג
הקדמה
לבר'
,
באור
המלות
,
המקום
השביעי;
ראה
ביצה
ז
,
ב).