תנ"ך - והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם: (שמות פרק יג פסוק ח)

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: (שמות פרק יג פסוק ח)

והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים: (שמות פרק יג פסוק ח)

והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים: (שמות פרק יג פסוק ח)

תרגום אונקלוס:

וּתחַוֵי לִברָך בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בְּדִיל דָּא עֲבַד יְיָ לִי בְּמִפְּקִי מִמִצרָיִם :

רש"י:

בעבור זה - בעבור שאקיים מצותיו , כגון פסח ומצה ומרור הללו (ראה מכיל' בא פסחא יז). עשה יי' לי - רמז תשובה לבן רשע , לומר לו: עשה יי' לי , ולא לך; אילו היית שם , לא היית כְּדַי ליגָאל (ראה שם).

רשב"ם:

בעבור זה שעשה יי' לי ניסים במצרים , אני עובד עבודה הזאת (ראה לעיל , ה); וכן: "זה יום" אשר "עשה יי'" לי , שהיִתי "לראש פינה" , "נגילה ונשמחה בו" (ראה תה' קיח , כב - כד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

בעבור זה - אמר רבי יונה המדקדק נוחו עדן (רקמה ע' שנג) , שהוא הפוך , וכן היה ראוי להיות: זה בעבור עשה יי' לי. וכפי דעתי , שאין לנו צורך להפך , וכן פירושו: "ועבדת את העבודה הזאת" (לעיל , ה) , היא עבודת הפסח; ותאמר לבנך , כי בעבור זאת העבודה שעשיתי , עשה לי האות שעשה , עד שיצאתי ממצרים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

והגדת. אמר רבי מרינוס (רקמה ע' שנג) , כי פירוש בעבור זה , היה ראוי להיותו: 'זה בעבור' שעשה יי' לי; והביא רבים כמהו לפי דעתו. ולפי דעתי , אין אחד מהם נכון , כי איך נהפוך דברי אלהים חיים?! וטעם הפסוק - הפך מחשבתו , כי אין אנו אוכלים המצות בעבור האותות שעשה השם במצרים. רק פירוש בעבור זה - בעבור זאת העבודה , שהיא אכילת מצה "ולא יאכל חמץ" (לעיל , ג) , שהוא תחלת המצות שצוה השם , עשה לנו אותות ומופתים עד שהוציאנו; והטעם , כי לא הוציאנו ממצרים - רק לעבדו , ככתוב "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמ' ג , יב); וכתוב "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים" (במ' טו , מא).

רמב"ן:

בעבור זה עשה יי' לי - בעבור זה שעשה יי' לי בצאתי ממצרים; וכן "והודעת להם את הדרך ילכו בה" (שמ' יח , כ) - אשר ילכו בה; ורבים כן. יאמר: כי בעבור זה שעשה לי השם בצאתי ממצרים אני עובד את העבודה הזאת (ראה לעיל , ה) , כענין שאמר למטה "על כן אני זובח ליי' כל פטר רחם" (להלן , טו). ואמר זה - כלומר: תגיד לו שאתה רואה בעיניך , שעשה יי' לך בצאתך ממצרים. ורבותינו דרשו (מכיל' בא פסחא יז) , כי על מצה ומרור שמונחים לפניו ירמוז. ויתכן שיהיה שיעורו: והגדת לבנך: זה עשה יי' לי בצאתי ממצרים; כאומר: כך וכך עשה לי. כי מלת בעבור תשמש גם בעצם ענין , כמו "בעבור הילד חי צמת ותבך" (ש"ב יב , כא) - איננו 'בגלל'. ורבי אברהם אמר , כי בעבור זה שאני עושה ועובד לפניו באכילת הפסח והמצה , עשה יי' לי אותות עד שהוציאני ממצרים. ואיננו נכון , ועוד אפרש הכתוב (להלן , טז).

רלב"ג - ביאור המילות:

והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יי' לי - ראוי שתדע , שזאת ההגדה יחוייב שתהיה בליל חמשה עשר (ראה מכיל' בא פסחא יז) , כי אז צותה התורה לעשות המעשים שיביאונו לזכור יציאת מצרים , והוא ענין אכילת הפסח בתֹאר ההוא; ולזה אמר במה שקדם (שמ' יב , מב) , כי הלילה הזה הוא נשמר לכל בני ישראל לדורותם. והנה רצה השם יתעלה , שנספר אלו המופתים הנפלאים לבנינו , ובעבור זה הרבה מופתיו בארץ מצרים , כי בזה האופן תמשך האמונה האמתית בשם יתעלה לבני ישראל תמיד , כאמרו "ולמען תספר באזני בנך" וגו' "וידעתם כי אני יי'" (שמ' י , ב). והנה הרצון בזה , שכבר עשה לי השם יתעלה אלו המופתים הנפלאים בצאתי ממצרים בעבור שאזכיר זה ואגידהו לבני ולבן בני , כי בזה תתמיד האמונה האמתית לישראל , כמו שזכרנו (שמ' י , א - ב).