תנ"ך - הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר: (שמות פרק יד פסוק יב)

טקסט וניקוד:

הֲלֹא־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת־מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר: (שמות פרק יד פסוק יב)

טקסט בלבד:

הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר: (שמות פרק יד פסוק יב)

תיקון קוראים:

הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר: (שמות פרק יד פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
הֲלָא דֵין פִּתגָמָא דְּמַלֵילנָא עִמָך בְּמִצרַיִם לְמֵימַר שְׁבוֹק מִנַנָא וְנִפלַח יָת מִצרָאֵי אֲרֵי טָב לַנָא דְּנִפלַח יָת מִצרָאֵי מִדִּנמוּת בְּמַדבְּרָא :

מסורה קטנה:
ממתנו - ל' וחס'.

רש"י:
אשר דברנו אליך במצרים - והיכן דברו? "ירא יי' עליכם וישפט" (שמ' ה , כא). ממותנו - מאשר נמות. ואם היה נקוד מלאפום (חולם) , היה נִבְאָר: ממיתתנו; עכשיו שנקוד שורק , נִבְאָר: מאשר נמות; וכן "מי יתן מותנו" (שמ' טז , ג) - שנמות; וכן "מי יתן מותי" דאבשלום (ש"ב יט , יט) - שאמות. כמו "ליום קומי לעד" (צפ' ג , ח); "עד" יום "שובי בשלום" (דה"ב יח , כו) - שאקום , שאשוב.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אע"פ שלא מצאנו כתוב מתי אמרו לו ישראל כן , ידענו כי כן היה; כי דברים רבים ידענום מאחריתם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
הלא זה הדבר - איננו מפורש , רק ידענו כי כן היה , כי איך יאמרו לו בפניו דבר שלא היה? והדבר הזה בכלל "ולא שמעו אל משה" (שמ' ו , ט).

ר' יוסף בכור שור:
אשר דברנו - שאמרו לו: "ירא יי' עליכם" (שמ' ה , כא).

רמב"ן:
וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יי'. ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים - איננו נראה , כי בני אדם הצועקים אל יי' להושיעם , יבעטו בישועה אשר עשה להם ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם! אבל הנכון שנפרש שהם כתות , והכתוב יספר כל מה שעשו כולם: אמר כי הכת האחת צועקת אל יי' , והאחרת מכחשת בנביאו ואינה בוטחת בישועה הנעשת להם , ועל זאת כתוב "וימרו על ים בים סוף" (תה' קו , ז); ולכן יחזיר הכתוב 'בני ישראל' פעם אחרת - ויצעקו בני ישראל אל יי' - כי הטובים שבהם צעקו אל יי' , והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אחרי כן "וייראו העם את יי' ויאמינו ביי' ובמשה עבדו" (להלן , לא) , לא אמר 'וירא ישראל את היד הגדולה וייראו ישראל את יי' ויאמינו' , אבל אמר "העם" , כי 'בני ישראל' - שם ליחידים , ו'העם' - שם להמון; וכן "וילונו העם" (שמ' טו , כד). וכך הזכירו רבותינו (במ"ר כ , כג): "ויחל העם" (במ' כה , א) - כל מקום שנאמר 'העם' , לשון גנאי הוא , וכל מקום שנאמר 'ישראל' , לשון שבח הוא. והנה לא אמרו 'לקחתנו למות במלחמה' , אבל לקחתנו למות במדבר וממותנו במדבר , כי טרם יראו מלחמה לא היו חפצים לצאת אל המדבר פן ימותו שם ברעב ובצמא (ראה שמ' טז , ב - ג). ויתכן שאמרו לו כן בצאתם ועודם בארץ מצרים , כאשר הסב אותם אלהים "דרך המדבר ים סוף" (שמ' יג , יח) , או שאמרו לו מתחלה: אנה נצא , אם דרך פלשתים - ילחמו בנו , ואם דרך המדבר - טוב לנו לעבוד את מצרים ממותנו שם. ואיפשר עוד לומר , כי היו העם מאמינים ביי' ומתפללים אליו להצילם , אבל במשה נכנס ספק בלבם , פן יוציאם למשול עליהם , ואעפ"י שראו האותות והמופתים , חשבו שעשה אותם בדרך חכמה , או שהשם הביא עליהם המכות ברשעת הגוים ההם (ע"פ דב' ט , ד - ה) , כי אלו חפץ השם ביציאתם לא היה פרעה רודף אחריהם. ואנקלוס תרגם בכאן ויצעקו: "וצעיקו" - עשאו ענין 'תרעומת' , לומר שלא התפללו , אבל היו מתרעמים לפניו על שהוציאם ממצרים , כלשון "ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך" (שמ' ה , טו) , וכמהו "ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים" (נחמ' ה , א) - מתרעמים עליהם בקול גדול וצעקה. ובמכילתא (בשלח ויהי ב): תפשו להם אומנות אבותם; ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים - מאחר שנתנו שאֹר בעיסה , באו להם אצל משה , אמרו לו: הלא זה הדבר וכו'. ו'שאֹר שבעיסה' הוא יצר הרע , ודעתם לומר , כי מתחלה צעקו אל השם לתת בלב פרעה לשוב מאחריהם , וכאשר ראו שלא היה חוזר , אבל היה נוסע וקרב אליהם , אז אמרו: לא נתקבלה תפלתנו; ונכנסה בלבם מחשבה רעה להרהר אחרי משה , כאשר בתחלה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר - יתכן שאמרו לו זה , ליראתם שיהיה אלהי ישראל הוא האלוה הפועל הרעות - כמו שהיה חושב פרעה במה שאמר לישראל "ראו כי רעה נגד פניכם" , כמו שבארנו במה שקדם (שמ' י , י); ולזה השיב להם משה , שיתיצבו ויראו את ישועת השם יתעלה , אשר יעשה להם היום , בהפך מה שהיו חושבים ממנו , שיהיה פועל הרעות לבד. ואפשר גם כן שישראל היו יראים , שאם יצילם השם יתעלה מזה , ישוב פרעה לרדוף אחריהם תמיד , כשיראה שלא ישובו; ולזה היו יראים שימותו במדבר. והשיב להם משה שלא ייראו מזה , כי השם יתעלה יסבב שלא יוסיפו המצרים לרדוף אחריהם; ולזה אמר להם , כי לא יוסיפו לראות המצרים עוד עד עולם , כי כבר יֵדעו המצרים כח השם יתעלה וגבורתו בהכבדו בפרעה ברכבו ובפרשיו (ראה להלן , יח).
ריכוז קישורים