תנ"ך - ויסע
מלאך
האלהים
ההלך
לפני
מחנה
ישראל
וילך
מאחריהם
ויסע
עמוד
הענן
מפניהם
ויעמד
מאחריהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּסַּ֞ע
מַלְאַ֣ךְ
הָאֱלֹהִ֗ים
הַהֹלֵךְ֙
לִפְנֵי֙
מַחֲנֵ֣ה
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיֵּ֖לֶךְ
מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם
וַיִּסַּ֞ע
עַמּ֤וּד
הֶֽעָנָן֙
מִפְּנֵיהֶ֔ם
וַֽיַּעֲמֹ֖ד
מֵאַחֲרֵיהֶֽם:
(שמות פרק יד פסוק יט)
וַיִּסַּע
מַלְאַךְ
הָאֱלֹהִים
הַהֹלֵךְ
לִפְנֵי
מַחֲנֵה
יִשְׂרָאֵל
וַיֵּלֶךְ
מֵאַחֲרֵיהֶם
וַיִּסַּע
עַמּוּד
הֶעָנָן
מִפְּנֵיהֶם
וַיַּעֲמֹד
מֵאַחֲרֵיהֶם:
(שמות פרק יד פסוק יט)
ויסע
מלאך
האלהים
ההלך
לפני
מחנה
ישראל
וילך
מאחריהם
ויסע
עמוד
הענן
מפניהם
ויעמד
מאחריהם:
(שמות פרק יד פסוק יט)
ויסע
מלאך
האלהים
ההלך
לפני
מחנה
ישראל
וילך
מאחריהם
ויסע
עמוד
הענן
מפניהם
ויעמד
מאחריהם:
(שמות פרק יד פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וּנטַל
מַלאֲכָא
דַייָ
דִּמדַבַּר
קֳדָם
מַשׁרִיתָא
דְיִשׂרָאֵל
וַאֲתָא
מִבָּתְרֵיהוֹן
וּנטַל
עַמוּדָא
דַעֲנָנָא
מִן
קֳדָמֵיהוֹן
וּשׁרָא
מִבָּתְרֵיהוֹן
:
עין המסורה:
מלאך
האלהים
-
ח'
(בלישנא):
בר'
לא
,
יא;
שמ'
יד
,
יט;
שו'
ו
,
כ;
יג
,
ו
,
ט;
ש"ב
יד
,
יז
,
כ;
יט
,
כח.
רש"י:
וילך
מאחריהם
-
להבדיל
בין
מחנה
מצרים
ובין
מחנה
ישראל
,
ולקבל
חצים
ובלסטראות
של
מצרים.
בכל
מקום
הוא
אומר
'מלאך
יי''
,
וכאן
הוא
אומר
מלאך
האלהים!?
אין
'אלהים'
בכל
מקום
אלא
דיין;
מלמד
שהיו
ישראל
נתונים
בדין
באותה
שעה
,
אם
להנצל
אם
להאבד
עם
מצרים
(ראה
מכיל'
בשלח
ויהי
ד).
ויסע
עמוד
הענן
-
כשחשכה
,
והשלים
עמוד
הענן
את
המחנה
לעמוד
האש;
לא
נסתלק
הענן
כמו
שהיה
רגיל
להסתלק
ערבית
לגמרי
,
אלא
נסע
והלך
לו
מאחריהם
להחשיך
למצרים.
רשב"ם:
ויסע
מלאך
האלהים
המוליך
את
עמוד
הענן
לפני
מחנה
ישראל
,
וילך
המלאך
מאחריהם
,
ומתוך
כך
ויסע
עמוד
הענן
מפניהם
ויעמוד
מאחריהם;
כי
המלאך
הוליכו
להפסיק
בין
מחנה
מצרים
ובין
מחנה
ישראל
,
"וישם
מאפל"
ביניהם
,
כדכתיב
ביהושוע
(כד
,
ז)
,
שלא
יוכלו
לקרב
זה
אל
זה
כל
הלילה.
ויהי
הענן
והחשך
למצרים
,
ויאר
עמוד
האש
לישראל
כל
הלילה.
ולא
קרב
זה
אל
זה
-
מצרים
לא
קרב
לישראל
כל
הלילה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויסע
מלאך
האלהים
-
זה
היה
קודם
"דבר
אל
בני
ישראל
ויסעו"
(לעיל
,
טו)
,
והנה
פירושו:
וכבר
נסע;
וכבר
הראיתיך
כזה
(שמ'
יא
,
א).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויסע.
בעבור
שאלה
שלשה
פסוקים
הם
דבקים
זה
עם
זה
,
וכל
אחד
יש
בו
שנים
ושבעים
אותיות
,
על
כן
מצאנו
בספרים
כתוב
סימן
סוד
שֵם
המפורש
שם.
ולפי
דעתי
,
בעבור
כי
מספר
השם
הנכבד
יעלה
לשנים
ושבעים
,
כאשר
אפרש
בפרשת
'כי
תשא'
(שמ'
לג
,
כא)
,
על
כן
כתוב
ככה.
ובספר
רזיאל:
הרוצה
לעשות
שאלת
חלום
,
יקרא
בתחלת
הלילה
"ויהי
בשלשים
שנה"
(יח'
א
,
א)
,
כי
הוא
שבעים
ושנים
אותיות.
מלאך
האלהים
-
הוא
השר
הגדול
(ראה
דנ'
יב
,
א)
ההולך
בענן
,
והוא
הכתוב
עליו
"ויי'
הולך
לפניהם
יומם"
(שמ'
יג
,
כא).
וכאשר
נסע
זה
המלאך
ההולך
לפני
מחנה
ישראל
והלך
מאחריהם
,
נסע
עמוד
הענן
עמו.
והאומר:
מלאך
האלהים
הוא
הענן
,
יראה
לנו
אנה
מצאנו
עמוד
הענן
נקרא
'מלאך
יי''?
ואם
המלאך
הוא
העמוד
,
למה
אמר
פעם
אחרת:
ויסע
עמוד
הענן
מפניהם?
ואם
השיב
לומר:
הטעם
כפול
-
אין
משפט
לשון
הקדש
לכפול
,
רק
הנבואות
והתוכחות;
רק
המספר
'כן
היה
המעשה'
,
אין
ראוי
לכפול.
ר' יוסף בכור שור:
ויסע
מלאך
האלהים
-
הוא
שכתוב
בו
"ויי'
הולך
לפניהם"
(שמ'
יג
,
כא)
,
שמפני
שהוא
שלוחו
של
מקום
קורא
אותו
"יי'";
וזהו
שכתוב
"כי
שמי
בקרבו"
(שמ'
כג
,
כב).
ויסע
עמוד
הענן
-
להבדיל
בין
מחנה
ישראל
למחנה
מצרים
,
ולהחשיך
להם
,
כי
היה
לפני
עיניהם
מחשיך
להם
הלילה.
רמב"ן:
ויסע
מלאך
האלהים
-
אמר
רבי
אברהם:
מלאך
האלהים
הוא
השר
הגדול
,
ההולך
בענן
,
והוא
הכתוב
עליו
"ויי'
הולך
לפניהם
יומם"
(שמ'
יג
,
כא);
וכאשר
נסע
זה
המלאך
ההולך
לפני
מחנה
ישראל
והלך
מאחריהם
,
נסע
עמוד
הענן
עמו
,
ויהי
הענן
והחשך
בין
מחנה
ומחנה
,
ויאר
לישראל
את
הלילה
בעמוד
האש
כאשר
יעשה
בשאר
הלילות
,
לעבור
הים;
כי
בלילה
עברו.
ועל
דעתי:
זה
שאמר
הכתוב
ויסע
מלאך
האלהים
היה
בתחלת
הלילה
,
ומלאך
האלהים
ההולך
לפני
מחנה
ישראל
-
רמז
לבית
דינו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
שנקראת
מדת
הדין
'מלאך'
במקומות
מן
הכתוב
,
והוא
השוכן
"בעמוד
האש"
והולך
לפניהם
לילה
"להאיר
להם"
(שם)
,
ולכך
הזכיר
האלהים.
ויתכן
שאינו
נסמך
,
אבל
הוא
ביאור.
וראיתי
במכילתא
דרבי
שמעון
בן
יוחאי
(בשלח
יד
,
יט):
שאל
רבי
נתן
את
רבי
שמעון
בן
יוחאי:
מפני
מה
בכל
מקום
כתוב
'מלאך
יי''
וכאן
כתוב
מלאך
האלהים?
אמר
לו:
אין
'אלהים'
בכל
מקום
אלא
'דיין'
וכו'
-
רמזו
למה
שאמרנו.
והנה
עתה
נסע
בעמוד
האש
מלפני
מחנה
ישראל
והלך
מאחריהם
,
ונסע
עוד
עמוד
הענן
מפניהם
ויעמד
מאחריהם
,
והנה
שני
העמודים
מאחריהם.
ושב
לבאר
,
כי
בא
עמוד
הענן
הזה
בין
מחנה
מצרים
ובין
מחנה
ישראל
,
שלא
הפסיק
עמוד
הענן
בין
עמוד
האש
למחנה
ישראל
,
אבל
הפסיק
בין
מחנה
מצרים
ובין
עמוד
האש
,
ויהי
הענן
והחשך
בין
מחנה
למחנה
,
והיה
לישראל
אור
בעמוד
האש
אעפ"י
שהוא
מאחריהם
,
מפני
שהיה
למעלה
,
ולא
היה
עמוד
הענן
מפסיק
אותו
להם
כאשר
למצרים.
וזה
טעם
ויאר
את
הלילה
,
כי
האיר
להם
הלילה
,
אבל
לא
כשאר
הלילות
לנחותם
בדרך
,
כי
לא
היה
הולך
לפניהם.
והיה
זה
,
שאלו
היה
עמוד
האש
הולך
לפני
ישראל
כשאר
הלילות
,
ועמוד
הענן
בין
מצרים
ובין
ישראל
,
היו
ישראל
ממהרים
ללכת
והמצרים
לא
יראו
ולא
יבאו
אחריהם;
ועתה
הלכו
ישראל
לאטם
,
ואין
המרחק
רב
ביניהם
,
והיו
המצרים
רואים
את
מחנה
ישראל
מתוך
הענן
והולכים
אחריהם
,
כי
יראו
האש
מתוך
הענן
,
אלא
שלא
היו
יכולים
לקרב
אליהם
מפני
הפסק
שני
העמודים;
וזה
טעם
ולא
קרב
זה
אל
זה
כל
הלילה.
"ויהי
באשמורת
הבקר
וישקף
יי'
אל
מחנה
מצרים
בעמוד
אש"
(להלן
,
כד)
-
כי
הסיר
עמוד
האש
ממחנה
ישראל
כמנהג
כל
הימים
,
ושמו
היום
משקיף
על
מחנה
מצרים
,
בינם
ובין
עמוד
הענן
אשר
ישתמשו
בו
ישראל
ביום
,
"ויהם
את
מחנה
מצרים"
(שם)
בהשקיף
עמוד
האש
עליהם
,
כי
יגיע
עליהם
חומו
הגדול
ו"להבה
תלהט
רשעים"
(תה'
קו
,
יח);
וכבר
פירשתי
ב'מעשה
בראשית'
(בר'
א
,
א)
,
כי
יסוד
האש
יקָרֵא
'חשך'
,
והענן
והחשך
הוא
'עמוד
אש
וענן'
(ראה
להלן
,
כד);
אבל
עמוד
האש
היה
אש
מאיר
לישראל
בעמודו
,
והיה
עתה
מחשיך
למצרים
,
מפני
היותו
בא
בעמוד
הענן
אשר
יחשיך
עליו
,
כשמש
אשר
הענן
יכסנו;
והנה
עשה
הכל
בשני
עמודים
האלה
,
וזהו
הנכון
בפסוקים
הללו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויסע
מלאך
האלהים
ההולך
לפני
מחנה
ישראל
-
יתכן
שקרא
'מלאך
האלהים'
הכח
השופע
מאת
השם
יתעלה
,
שישפע
ממנו
זה
הפלא
העצום
,
רוצה
לומר:
עמוד
הענן
ועמוד
האש.
ואפשר
שיהיה
מלאך
האלהים
הנזכר
בזה
הפסוק
-
משה
,
כי
הנביא
יקרא
'מלאך'
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(בה"מ
בר'
יח
,
ב).
ואחשוב
שעשה
זה
,
לפי
שיש
לנביא
רושם
בחדוש
האותות
והנפלאות
,
כמו
שבארנו
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי''.
ועוד
,
כי
היה
בזה
תועלת
לישראל
שלא
ייראו
מפרעה
ומעמו
,
כי
הנביא
שׂם
עצמו
במקום
שהיה
בו
יותר
מהסכנה
,
ולזה
יתבאר
להם
שהוא
היה
יודע
בלי
ספק
שלא
יקרֵם
שום
נזק
בזה.
ועוד
,
כי
לפי
שהנביא
היה
היותר
מושגח
מהשם
,
לתכלית
דבקותו
בו
,
הנה
היה
ראוי
שיהיה
הוא
האחרון;
כי
כזה
יֵעָשה
במלחמה
,
שישימו
היותר
גבורים
אל
מול
פני
המלחמה
החזקה
(ע"פ
ש"ב
יא
,
טו).