תנ"ך - ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם: (שמות פרק יד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: (שמות פרק יד פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם: (שמות פרק יד פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם: (שמות פרק יד פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
וּנטַל מַלאֲכָא דַייָ דִּמדַבַּר קֳדָם מַשׁרִיתָא דְיִשׂרָאֵל וַאֲתָא מִבָּתְרֵיהוֹן וּנטַל עַמוּדָא דַעֲנָנָא מִן קֳדָמֵיהוֹן וּשׁרָא מִבָּתְרֵיהוֹן :

עין המסורה:
מלאך האלהים - ח' (בלישנא): בר' לא , יא; שמ' יד , יט; שו' ו , כ; יג , ו , ט; ש"ב יד , יז , כ; יט , כח.

מסורה קטנה:
מלאך האלהים - ח'.

רש"י:
וילך מאחריהם - להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל , ולקבל חצים ובלסטראות של מצרים. בכל מקום הוא אומר 'מלאך יי'' , וכאן הוא אומר מלאך האלהים!? אין 'אלהים' בכל מקום אלא דיין; מלמד שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה , אם להנצל אם להאבד עם מצרים (ראה מכיל' בשלח ויהי ד). ויסע עמוד הענן - כשחשכה , והשלים עמוד הענן את המחנה לעמוד האש; לא נסתלק הענן כמו שהיה רגיל להסתלק ערבית לגמרי , אלא נסע והלך לו מאחריהם להחשיך למצרים.

רשב"ם:
ויסע מלאך האלהים המוליך את עמוד הענן לפני מחנה ישראל , וילך המלאך מאחריהם , ומתוך כך ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם; כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל , "וישם מאפל" ביניהם , כדכתיב ביהושוע (כד , ז) , שלא יוכלו לקרב זה אל זה כל הלילה. ויהי הענן והחשך למצרים , ויאר עמוד האש לישראל כל הלילה. ולא קרב זה אל זה - מצרים לא קרב לישראל כל הלילה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויסע מלאך האלהים - זה היה קודם "דבר אל בני ישראל ויסעו" (לעיל , טו) , והנה פירושו: וכבר נסע; וכבר הראיתיך כזה (שמ' יא , א).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויסע. בעבור שאלה שלשה פסוקים הם דבקים זה עם זה , וכל אחד יש בו שנים ושבעים אותיות , על כן מצאנו בספרים כתוב סימן סוד שֵם המפורש שם. ולפי דעתי , בעבור כי מספר השם הנכבד יעלה לשנים ושבעים , כאשר אפרש בפרשת 'כי תשא' (שמ' לג , כא) , על כן כתוב ככה. ובספר רזיאל: הרוצה לעשות שאלת חלום , יקרא בתחלת הלילה "ויהי בשלשים שנה" (יח' א , א) , כי הוא שבעים ושנים אותיות. מלאך האלהים - הוא השר הגדול (ראה דנ' יב , א) ההולך בענן , והוא הכתוב עליו "ויי' הולך לפניהם יומם" (שמ' יג , כא). וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם , נסע עמוד הענן עמו. והאומר: מלאך האלהים הוא הענן , יראה לנו אנה מצאנו עמוד הענן נקרא 'מלאך יי''? ואם המלאך הוא העמוד , למה אמר פעם אחרת: ויסע עמוד הענן מפניהם? ואם השיב לומר: הטעם כפול - אין משפט לשון הקדש לכפול , רק הנבואות והתוכחות; רק המספר 'כן היה המעשה' , אין ראוי לכפול.

ר' יוסף בכור שור:
ויסע מלאך האלהים - הוא שכתוב בו "ויי' הולך לפניהם" (שמ' יג , כא) , שמפני שהוא שלוחו של מקום קורא אותו "יי'"; וזהו שכתוב "כי שמי בקרבו" (שמ' כג , כב). ויסע עמוד הענן - להבדיל בין מחנה ישראל למחנה מצרים , ולהחשיך להם , כי היה לפני עיניהם מחשיך להם הלילה.

רמב"ן:
ויסע מלאך האלהים - אמר רבי אברהם: מלאך האלהים הוא השר הגדול , ההולך בענן , והוא הכתוב עליו "ויי' הולך לפניהם יומם" (שמ' יג , כא); וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם , נסע עמוד הענן עמו , ויהי הענן והחשך בין מחנה ומחנה , ויאר לישראל את הלילה בעמוד האש כאשר יעשה בשאר הלילות , לעבור הים; כי בלילה עברו. ועל דעתי: זה שאמר הכתוב ויסע מלאך האלהים היה בתחלת הלילה , ומלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל - רמז לבית דינו של הקדוש ברוך הוא , שנקראת מדת הדין 'מלאך' במקומות מן הכתוב , והוא השוכן "בעמוד האש" והולך לפניהם לילה "להאיר להם" (שם) , ולכך הזכיר האלהים. ויתכן שאינו נסמך , אבל הוא ביאור. וראיתי במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי (בשלח יד , יט): שאל רבי נתן את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה בכל מקום כתוב 'מלאך יי'' וכאן כתוב מלאך האלהים? אמר לו: אין 'אלהים' בכל מקום אלא 'דיין' וכו' - רמזו למה שאמרנו. והנה עתה נסע בעמוד האש מלפני מחנה ישראל והלך מאחריהם , ונסע עוד עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם , והנה שני העמודים מאחריהם. ושב לבאר , כי בא עמוד הענן הזה בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל , שלא הפסיק עמוד הענן בין עמוד האש למחנה ישראל , אבל הפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש , ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה , והיה לישראל אור בעמוד האש אעפ"י שהוא מאחריהם , מפני שהיה למעלה , ולא היה עמוד הענן מפסיק אותו להם כאשר למצרים. וזה טעם ויאר את הלילה , כי האיר להם הלילה , אבל לא כשאר הלילות לנחותם בדרך , כי לא היה הולך לפניהם. והיה זה , שאלו היה עמוד האש הולך לפני ישראל כשאר הלילות , ועמוד הענן בין מצרים ובין ישראל , היו ישראל ממהרים ללכת והמצרים לא יראו ולא יבאו אחריהם; ועתה הלכו ישראל לאטם , ואין המרחק רב ביניהם , והיו המצרים רואים את מחנה ישראל מתוך הענן והולכים אחריהם , כי יראו האש מתוך הענן , אלא שלא היו יכולים לקרב אליהם מפני הפסק שני העמודים; וזה טעם ולא קרב זה אל זה כל הלילה. "ויהי באשמורת הבקר וישקף יי' אל מחנה מצרים בעמוד אש" (להלן , כד) - כי הסיר עמוד האש ממחנה ישראל כמנהג כל הימים , ושמו היום משקיף על מחנה מצרים , בינם ובין עמוד הענן אשר ישתמשו בו ישראל ביום , "ויהם את מחנה מצרים" (שם) בהשקיף עמוד האש עליהם , כי יגיע עליהם חומו הגדול ו"להבה תלהט רשעים" (תה' קו , יח); וכבר פירשתי ב'מעשה בראשית' (בר' א , א) , כי יסוד האש יקָרֵא 'חשך' , והענן והחשך הוא 'עמוד אש וענן' (ראה להלן , כד); אבל עמוד האש היה אש מאיר לישראל בעמודו , והיה עתה מחשיך למצרים , מפני היותו בא בעמוד הענן אשר יחשיך עליו , כשמש אשר הענן יכסנו; והנה עשה הכל בשני עמודים האלה , וזהו הנכון בפסוקים הללו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל - יתכן שקרא 'מלאך האלהים' הכח השופע מאת השם יתעלה , שישפע ממנו זה הפלא העצום , רוצה לומר: עמוד הענן ועמוד האש. ואפשר שיהיה מלאך האלהים הנזכר בזה הפסוק - משה , כי הנביא יקרא 'מלאך' , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"מ בר' יח , ב). ואחשוב שעשה זה , לפי שיש לנביא רושם בחדוש האותות והנפלאות , כמו שבארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''. ועוד , כי היה בזה תועלת לישראל שלא ייראו מפרעה ומעמו , כי הנביא שׂם עצמו במקום שהיה בו יותר מהסכנה , ולזה יתבאר להם שהוא היה יודע בלי ספק שלא יקרֵם שום נזק בזה. ועוד , כי לפי שהנביא היה היותר מושגח מהשם , לתכלית דבקותו בו , הנה היה ראוי שיהיה הוא האחרון; כי כזה יֵעָשה במלחמה , שישימו היותר גבורים אל מול פני המלחמה החזקה (ע"פ ש"ב יא , טו).
ריכוז קישורים